טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

נלחמים לשמור את הפרטיות בחיים

התנועה לזכויות דיגיטליות מנסה להזכיר לממשלה ולתאגידים שגם במאה ה-21, הזכויות לפרטיות ולמרחב אישי לא מתו

תגובות

החוק הביומטרי ספג הרבה מאוד ביקורת על הפגיעה שלו בפרטיות, אבל לפחות דבר אחד טוב יצא ממנו - ההבנה שמישהו צריך לעמוד ולהגן על הפרטיות של האזרח מול רשויות השלטון והתאגידים. צבי דביר, יזם היי-טק, מספר שהמאבק סביב החוק, והפגיעה בפרטיות האזרחים, היה הטריגר שהוביל להקמה התנועה לזכויות דיגיטליות (digitalrights.org.il), שזכתה השבוע להכרה עמותה רשומה.

"לאורך עשורים יש שחיקה מתמשכת ברמת הפרטיות של הפרט. מה שפעם היה מאגרי מידע על נייר ובקלסרים עבר היום למחשבים", אומר שחר שמש, פעיל תוכנה חופשית שהיה מעורב אף הוא בהקמת התנועה. "השחיקה היתה איטית, האיסוף לא חדש אבל היכולת לקשר נתונים והיכולת של חברת אשראי לקבל מידע ממקומות אחרים, הם חדשים. פתאום הדברים נכנסו לחיינו ואכלו קצת מהפינה האישית שלך".

"אז המים התחממו כל פעם עוד טיפה ועוד טיפה. אבל, הביומטרי היה כבר צעד גדול, שגרם לאנשים לשים לב. החוק הביומטרי לא היה אפשרי אם לא היו מתבצעים כל הצעדים לפניו. באנו וניסינו להגיד, 'חברים מה אתם עושים פה?', והתשובה היתה 'ממילא אתם בפייסבוק, ממילא אתם במועדון לקוחות, ממילא נתתם טביעת אצבע בשביל ויזה לארה"ב'".

סאגת הביומטרי הובילה רבים שנאספו לרגל המאבק להבין שצריך גוף שיילחם למען הזכויות הדיגיטליות. בין החברים אפשר למצוא פעילי קוד פתוח כמו שמש ודורון אופק, משפטנים כמו עו"ד יהונתן קלינגר וניבה אלקין קורן, דיקנית הפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה, ומומחים נוספים כמו פרופסור אלי ביהם, דיקן הפקולטה למחשבים בטכניון, ופרופסור קרין נהון ששבה לאחרונה לארץ אחרי כמה שנים באוניברסיטת וושינגטון.

ח"כ שטרית. האם הוא שואל את השאלות הנכונות?. תצלום: תומר אפלבאום

לשאלה האם גופים קיימים לא מספיקים כדי לטפל בנושאים, מסביר דביר כי הנושאים כמו פרטיות בעולם הדיגיטלי וזכויות נוספות "נמצאים בתחומים הפריפריאליים של כמה עמותות אבל אין לך עמותה שעוסקת אך ורק בזה". ואכן חלק מהפעילים חברים בעמותות כמו זכויות האזרח, ועמותת המקור לתוכנה חופשית וקוד פתוח.

דביר מספר שעוד לפני שסיימו את ההליך הפורמלי של הגשת המועמדות, פעלו בכמה כיוונים. החל ממעורבות במאבק נגד החוק הביומטרי, שלמרות אישורו, עדיין לא תם. לדברי שמש, הם שוקלים אף פנייה לבג"ץ נגד החוק, אותו קידם ח"כ מאיר שטרית. מלבד זאת הם החלו לעבוד מול ועדות הכנסת, בין היתר, בהצגת ניירות עמדה בנושאים שונים שדרשו התייחסות ובעבודה מול גורמים שונים בממשל. "אנחנו רואים את התפקיד שלנו לתת התייחסויות לכל אספקט של ההשפעות של הטכנולוגיה על האזרח".

"המגדלור שאליו אנחנו שואפים זה ארגון ה-EFF שעוסקים בכל דבר מעתירות ציבוריות ועד קמפיינים תקשורתיים. האופק הוא להיות בכל החזיתות. גם בחזית המקצועית מול הכנסת והרגולטור וגם בחזית הציבורית, ולנסות לעורר את דעת הקהל".

שניהם מסבירים כי החשיבות של המודעות היא קריטית, גם לציבור שלא מודע לבעייתיות בחוקים ובפרקטיקות של הממשלה ושל חברות כאחד, אבל גם לבעלי תפקידים, שבמקרים רבים פוגעים בזכויות מבלי דעת או זדון.

"פרטיות היא בעצם ערך יסוד במדינה אבל בפרקטיקה היא נפגעת", אומר דביר. "כרטיסי הרב-קו למשל מציבים בעיית פרטיות מהותית ביותר. לכאורה המערכת צריכה לשמור רק את הנסיעות שעשית ב-24 השעות האחרונות כדי לפעול. אבל, במשרד התחבורה פשוט לא תכננו את המערכת במחשבה על פרטיות (Privacy by Design) ועקב כך מסתבר שהמערכת שומרת את נתוני הנסיעה של הנוסעים למשך שבע שנים".

דביר מציין גם גם את תזכיר החוק לגבי גילוי מידע על גולשים, שמייתר את הצורך בצו כדי לבקש כתובת IP של גולש. "זו דוגמה לכך שמי שכתב את החוק פוגע פגיעה יתרה בפרטיות של הגולשים, כאשר כל מה שצריך לעשות זה להוסיף בחוק אפשרות לבקשת צו לגילוי פרטי גולש".

שמש מסביר שגם בחוק הביומטרי הסכנה לא מגיעה בהכרח מ"האקר שיושב בחדר אפוף עשן עם פיצה קרה מעל המסך". הבעיה היא דווקא שצריך לתת אמון בהמוני בעלי תפקידים בעלי גישה למערכת המתוכננת. "השאלה שצריכה להישאל היא איך לבנות את המערכת כך שאני לא אצטרך לסמוך על הרבה אנשים. אם אני בונה את המערכת ככה שאני צריך לסמוך על 1000 אנשים, מספיק שאחד לא אמין והמערכת קורסת. כדי לבנות את המערכת בצורה בטוחה צריך להקטין את כמות האמון שאני צריך לתת באופן עיוור".

בנוסף הוא מציין, שלא מוגדר בחוק מי הם האנשים שמורשי גישה למאגר, ובעצם לא מוגדרת מטרת המאגר ובנוסף לא הוגדרו תנאים להצחה בפיילוט. "במקרה הזה תיאורטית ניתן לעשות עם זה כל מה שתרצה".

זה אחד התפקידים החשובים שהם רואים לעצמם. "אנחנו מנסים להזכיר למדינת ישראל שהשאלות הללו הן שאלות חשובות שצריכות להישאל", אומר שמש.

"המטרה בגדול להגן על זכות האדם למרחב אישי פרטי. השם ישמור אפילו שיהיו לו גם סודות", הוא מוסיף. "אנחנו מכירים בכך שאי אפשר לשמור על הפרטיות במאה ה-21 כפי שהיתה באמצע המאה ה-20. אבל, צריך לפחות להכיר בזה שיש פה איזושהי בעיה שצריכה התייחסות. אני מאמין שזו סכנה אמיתית לדמוקרטיה. כי היעדר מרחב אישי מעודד קונפורמיזם. קונפורמיזם פירושו אין לך את אחד הדברים החשובים ביותר לחברה חופשית וזה היכולת ליצור רעיונות חדשים".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות