בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

המחאה החברתית מציגה: כיכר העיר 2.0

המסרים העמומים של אנשי המחאה החברתית עודדו את הממשלה להקים אתר אינטרנט אליו יכול כל אזרח לפנות ולזכות למענה. הצצה אל מאחורי המסכים של ועדת טרכטנברג, שמבינה שהכללים השתנו, אבל עוד לא בטוחה מה לעשות עם זה

13תגובות

מחאת האוהלים, שהתחילה בתל אביב והתפשטה לכל הארץ, לא הניבה עדיין הישגים של ממש בתחום הדיור הציבורי או ההקלות למעמד הביניים, אבל חברי ועדת טרכטנברג - שמונו לתפקידם בידי הממשלה - סבורים שהישג היסטורי אחד לפחות היא כבר רשמה על שמה: לראשונה הבינה הממשלה שלא תוכל לגבש את הפתרונות ללא שיתוף משמעותי של האזרחים, ומשקיעה מאמץ ניכר בניסיון לרתום את הציבור לגיבוש הפתרונות שיוצגו לה.

בצעד יוצא דופן נחנך השבוע אתר האינטרנט הממשלתי הרשמי www.hidavrut.gov.il באמצעותו יכול כל אזרח להעלות מצוקות ולהציע פתרונות שיועברו לדיוני הוועדה, ובכך להיות שותף פעיל בגיבוש המסקנות.

השר מיכאל איתן, הממונה על הקשר עם הציבור בממשלה ובוועדה, סבור שזה שינוי יסודי בתפישת המשטר הדמוקרטי בישראל. "בעידן הטכנולוגי הנוכחי, ממשלות אינן יכולות עוד לתפוש את עצמן כשולטות, אלא כמנהלות מטעם הציבור וכשליחות ציבור", אמר.

"על פי התיאוריות הישנות, הציבור נותן מנדט לממשלה פעם בארבע שנים ושרי הממשלה אומרים לעצמם, ?אנחנו אמנם שליחי ציבור, אבל איננו צריכים להיבחן על ידי הציבור על כל צעד ושעל'. אבל מכיוון שיש לנו כיום כלים טכנולוגיים שלא היו בעבר, הממשלה צריכה לשתף את הציבור בזמן אמת. לא כל החוכמה נמצאת בביורוקרטיה הממשלתית ולא בהנהגת הממשל".

האם זה חיבוק דוב של הוועדה את המפגינים, בניסיון לפוגג את התנגדות מארגני המחאה לוועדה? אולי. אבל כניסה לאתר האינטרנט שהשיקה ועדת טרכטנברג השבוע מעיד יותר מכל על שינוי התפישה העמוק שעובר השלטון בישראל: בראש העמוד מוצג סרטון של מאות אלפי המשתתפים בהפגנה שהתקיימה בתל אביב לפני כשבועיים, הקוראים לצדק חברתי.

בהמשך יוקרנו באתר דיוני הוועדה באופן פומבי. גולת הכותרת של האתר היא פנייה לציבור להציע פוסטים לבלוג הרשמי ולהעלות הצעות ופתרונות משלו למצוקה.

לא מדובר בלוח מודעות אינטרנטי, אלא בכלי עבודה ממש: כל אזרח שיגיש הצעה לוועדה באמצעות האתר, יתבקש לבחור לאיזו ועדת משנה הוא רוצה להעבירה. בהמשך הוא יקבל אישור רשמי לכך שהצעתו התקבלה. ההצעה תועלה לפני חברי ועדת המשנה, ולאזרח תישלח הודעה המתארת את הדיון שהתקיים עליה. פעם ביומיים ימוינו ההצעות שיוגשו באמצעות האתר, ויועברו לוועדות המשנה. עלות הקמת האתר מסתכמת כרגע ב-120 אלף שקל.

ניסיון מוצלח

עיון בהצעות הציבור שעלו עד כה לאתר מלמד על היקפם של נושאי המחאה המצריכים פתרון: כך, למשל, שחר בועז מוחה על השחיקה בקצבאות פורשי צה"ל, המשטרה, השב"כ והמוסד. ארתור רבינוביץ' קורא לא למסות ריבית אישית בהלוואות לתקופות העולות על 12 חודשים, כפי שניתן כיום ברכישת מכוניות או משכנתאות. אתי נוי שמעוני קוראת לבטל לאלתר את חטיבות הביניים ולהפוך כל מוסד חינוכי למוסד שש שנתי. אף לא אחת מההצעות האלה אינה קשורה, במישרין, למצוקת הדיור או ליוקר המחיה בישראל.

בינתיים שוקד טרכטנברג על העמקת הקשר עם הציבור. בעת שיטוטם של חברי הוועדה במאהלים ברחבי הארץ, נפתחו לוועדה עמודים ברשתות החברתיות המקובלות: טוויטר, פייסבוק ויו-טיוב.

איתן הוא חבר הממשלה היחיד בוועדה. אבל לדבריו, "אין לי מעמד שם. אני לא מתפקד כפוליטיקאי ולא מתייחס לתכנים ולשאלות. אני משמש יועץ בלבד לנושאי הטכנולוגיה שבאמצעותה תתקיים ההידברות עם הציבור".

האתר החדש מבוסס על פלטפורמת האתר "ממשל זמין" שהקים איתן ושנועד לקדם שימוש בטכנולוגיית האינטרנט לשיפור השירות הממשלתי לאזרח. הדיון הציבורי בענייני מחאת האוהלים הוא החוליה החשובה ביותר עד כה בדיאלוג שניסה איתן לקדם בשנתיים האחרונות, בין הממשלה לציבור, על נושאים שנויים במחלוקת.

יותר מ-1,400 בני אדם הגיבו באמצעות האתר לבקשת גוגל לאשר לאנשיה לתעד בתמונות את הרחובות בישראל, לצורך פרויקט "google street view". הממשלה עדיין לא החליטה סופית אם לאשר את הבקשה הזאת.

אחד ההישגים הציבוריים של הפונים לאתר היה מחיקתו מחוק ההסדרים של חוק רשות השידור. 1,700 איש מחו נגד הכללת הנושא בחוק. במקרה אחר, הציבור העביר באמצעות "ממשל זמין" מאות הסתייגויות לרפורמת הרעש ומפוחי העלים שהוגשו לוועדה שעסקה בכך.

איתן קיווה להעצים את הדיון הציבורי בהקמת אתר האינטרנט יחד עם ראשי המחאה הציבורית. "רציתי מאוד שנייצר אתר משותף, אבל אני אולי מקדים קצת את זמני. חשבתי שהממשלה תאפשר לנו לנהל את הזירה האינטרנטית בצורה פריטטית ממש (מתכונת שבה לשני הצדדים ייצוג שווה): שנזמין את ראשי המחאה להצטרף לאתר הממשלתי, ניצור הנהלה משותפת ונייצר זירה משותפת שנוכל לחפש בה הד. הם, מבחינתם, לא קיבלו את הרעיון. להם היתה מדיניות שאני מכבד ולא רוצה למתוח עליה שמץ ביקורת. הם מנהלים הידברות משלהם עם הציבור. יש להם אתר נפלא. אבל חשבתי שאפשר ליצור כלים משותפים, כדי להראות שיש אפשרות של שיתוף פעולה אפילו בין הממשלה והמחאה".

מאז נפתח אתר האינטרנט, באמצע השבוע האחרון, הועלו בו יותר מאלף הצעות. ההצעות האלה יצורפו, בסופו של דבר, גם כנספח לדו"ח הוועדה שיימסר לעיון השרים.

יחס רציני

למרות האנטגוניזם שיצרה ועדת טרכטנברג אצל מנהיגי המחאה, נראה שהציבור מתייחס ברצינות לפרויקט: רובן המכריע של ההצעות שהוגשו לאתר רציניות. רק שמונה מאלף ההצעות הראשונות שהוגשו נפסלו, בגלל נאצות. "אני מקווה מאוד שיהיו לנו גם תגובות של אנשי המחאה. נשים גם חומרים שלהם באתר", אמר איתן. "בשום אופן איננו רואים באתר הזה אתר ממשלתי. האתר הוא של הציבור. שמו הידברות - רק האכסניה שלו היא ממשלתית".

לאיתן יש כוונה להמשיך ולפתח את האתר בעתיד הקרוב. "זה לא מהדברים שהולכים אחר כך לפח. אנחנו לא מוצאים סתם כספים, שיורדים לטמיון", אמר איתן. "יחסית לשירות שאנחנו נותנים, פר אדם, ההוצאה היא אפסית". *

סופרמרקט דיגיטלי של דעות

ממשלת ישראל אינה הראשונה שעושה שימוש בפלטפורמות טכנולוגיות כדי לשתף אזרחים בקבלת ההחלטות. אבל גם בישראל וגם בחו"ל התחום הזה נמצא עדיין בחיתוליו ונפוץ בעיקר בשלטון המקומי. כך, למשל, רשויות מקומיות ואזוריות באירופה, בארה"ב ובדרום אמריקה, משתמשות בכלים טכנולוגיים לעירוב הציבור בהחלטות תקציביות.

את הדוגמה הבולטת ביותר לשיתוף הציבור בתהליך קבלת החלטות ברמה הארצית ניתן למצוא בוושינגטון. עם כניסתו לבית הלבן, ב-2009, חתם הנשיא האמריקאי ברק אובמה על רפורמה חדשה, שנועדה לייצר שקיפות ושיתוף ציבורי באמצעים טכנולוגיים. מי שריכזה בשבילו את היוזמה הזאת היתה פרופ' בת נובק מאוניברסיטת ייל, שקידמה פרויקטים המבוססים על הרעיון של ויקיפדיה - אנציקלופדיה מקוונת שבה יכול כל אחד לשנות ערכים ולהשפיע על הפרסומים ברשת.

בדיון ציבורי שהתנהל ברשת בחרו הגולשים האמריקאים 14 דרכים עיקריות לקדם את השקיפות ומעורבות הציבור. רעיונות אלה אכן אומצו על ידי צוותה של פרופ' נובק במשרד התקשורת האמריקאי. הצוות פיתח מערכת טכנולוגית שנקראת ,"Mixed Ink"שדרכה ניתן לייצר דיון ציבורי על סוגיות המעניינות קבוצות בחברה, ולהציף אותן הלאה, לגורמי הממשל הרלוונטיים.

אבל חשוב לציין שהמודלים שנוסו עד כה נגעו בעיקר לסוגיות ממוקדות ולא לנושאים המשפיעים על כלל הציבור. "אתה יכול לראות שבתחומי נישה ובמאמצים קצרי טווח, שנצבר בהם ידע של קבוצות מסוימות דרך הטכנולוגיה, התוצאות הן לעתים טובות מאוד", אומר ד"ר נמרוד קוזלובסקי, מומחה למשפט וטכנולוגיה שעבד עם פרופ' נובק. כך, לדוגמה, הרשויות באוסטרליה ובקנדה משתמשות באנשי מקצוע לסנן פטנטים ורעיונות לפני רישומם.

הרשויות גם מציעות להשתמש בכלים טכנולוגיים כדי "להלשין" על אזרחים שעברו על החוק. במהומות האחרונות בבריטניה ביקשה המשטרה מאזרחים שהיו עדים לאירועים לדווח על זהות המתפרעים דרך פלטפורמה טכנולוגית. לאחר המשבר הכלכלי ב-2008 הוקם בארה"ב אתר אינטרנט, שנועד לפקח על תוכניות השיקום האזוריות ולוודא שהכספים מועברים למקומם: לאזרחים ניתנה אפשרות לדווח על שימוש לרעה בכספים או על מקרים שבהם התקציב כלל לא הושקע כמתוכנן.

הגברת המעורבות האזרחית דרך הטכנולוגיה לא נותרה נחלת המערב בלבד. גם במצרים, שעדיין תחת שלטון צבאי, הוגבר השימוש באמצעי שסייע לחולל את המהפכה - הרשת החברתית פייסבוק. בחודש מאי השנה פנה הצבא המצרי לרשת החברתית לבדוק את השטח לקראת הבחירות, והעלה סקר לבחון את הפופולריות של מועמדים אפשריים לנשיאות. משם, אולי, עברה המהפכה הטכנולוגית לישראל השכנה.



איורים: יזהר שקדי



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו