טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אחת שיודעת: עשור הניצחון של ויקיפדיה

הקרבות העסיסיים שניהלה ויקיפדיה בעשור האחרון מול האנציקלופדיות המודפסות הסתיימו ברוב המקרים בתוצאה חד משמעית

תגובות

ג'ימי ויילס, מייסד ויקיפדיה. שער הכניסה לרשת
תצלום: בלומברג
בתאריך 2 בדצמבר, היום שבו פרצה השריפה בכרמל, כבר נוצר בוויקיפדיה ערך על האסון והוא התעדכן בכל כמה דקות, בהתאם למבזקי החדשות. הכותבים לא המתינו לסיום האירוע כדי לבחון את ממדיו והשלכותיו, וכבר בערב הראשון לשריפה התנהל דיון בנוגע לשם הראוי לערך: האם יהיה זה "אסון השריפה בכרמל" או שמא "השריפה בכרמל"?

קצב העדכון המהיר הזה הוא אחד מהגורמים שבגינם האנציקלופדיות המודפסות נתפשות כמיושנות ולא מעודכנות. גם מבנה האתר הופך את ויקיפדיה לנגיש מאוד במנוע החיפוש גוגל והוא שער הכניסה לרשת בעבור רבים, בזכות הקישורים הפנימיים. "יש לנו יותר ממיליארד קישורים פנימיים בתוך האתר", מסביר דרור לין, עורך בוויקיפדיה העברית. החינמיות משחקת אף היא תפקיד מכריע.

אך המרכיב העיקרי הוא העובדה שבמובנים רבים ויקיפדיה היא התגשמות חזון הווב 2.0 - דור של אתרי אינטרנט המבוססים על שיתוף בין גולשים. כל אלה תרמו להתגשמותה של נבואת הזעם שחזתה את מות האנציקלופדיה: הוצאת כתר הפסיקה את הדפסתה של אנציקלופדיית בריטניקה לנוער, שליוותה בעשורים הקודמים כל תלמיד בית ספר יסודי; באוגוסט 2010 הודיע נייג'ל פורטווד, מנכ"ל הוצאת אוניברסיטת אוקספורד, כי המילון עב הכרס שמלווה תלמידים רבים בבחינת הבגרות באנגלית עלול לא להגיע עוד למכבשי הדפוס; המהדורה המודפסת האחרונה של אנציקלופדיה אביב ראתה אור לפני שש שנים. "מכירות המילונים צונחות ביותר מ-10% לשנה", סיפר פורטווד בשיחה עם "סאנדיי טיימס", "המהדורה הבאה עשויה להיות מקוונת בלבד".

הלשון הבהירה, הנגישות, הזמינות ביותר מ-250 שפות (כולל יידיש) ביססו את ויקיפדיה במשך העשור לפעילותה כאתר החמישי בגודלו בעולם (לפי comScore). ויקיפדיה אילצה את האנציקלופדיות הותיקות להתמודד בשתי חזיתות: ראשית, היא אילצה אותן לעבור להתחרות במרחב הווירטואלי. זמינותה של אנציקלופדיה מקיפה באינטרנט, שבה אפשר לחפש כל ערך בתוך חלקיק שנייה במקום להיעזר באינדקסים מסורבלים, חייבה את ההוצאות לאור של האנציקלופדיות לעבור לפורמט דיגיטלי במטרה לשרוד, ולהתרגל לעדכון בלתי פוסק של הערכים בהתאם לשינויי אקטואליה תכופים.

מחיר מלא של אנציקלופדית בריטניקה בת 32 כרכים בבריטניה נאמד ביותר מ-1,000 ליש"ט. האנציקלופדיה הוותיקה, שתחגוג השנה 243 שנה, אמנם צברה לעצמה מוניטין, אך פרסומה כרוך בהוצאה כספית לא מבוטלת, במיוחד בהשוואה לאלטרנטיבה החינמית של ויקיפדיה שאינה תופסת מקום בסלון המשפחתי. הנוהג המקובל של פרסום מהדורה חדשה אחת לכמה שנים נעשה תלוש מהמציאות שבה כל אירוע חדשותי נהפך במהרה לערך באנציקלופדיה המקוונת.

אינציקלופדיה בריטניקה. 32 כרכים ביותר מ-1,000 ליש"ט
באינטרנט קיימות כמה אנציקלופדיות שמציעות מנויים במחירים סבירים, לרבות בעברית: אנציקלופדיה Ynet, שעלתה לאוויר ב-2002, מציעה צפייה חינמית במספר מצומצם של ערכים וצפייה בכלל הערכים תמורת מנוי בסכום של 19 שקלים לחודש, או מנוי שנתי תמורת 228 שקלים. המידע באנציקלופדיה זו נכתב בחלקו על ידי עורכים מתנדבים ובחלקו שאוב מ"האנציקלופדיה העברית", "האנציקלופדיה של החי והצומח" וספרי עיון אחרים. אנציקלופדיה אביב זמינה בגרסה מקוונת של המהדורה המודפסת, בספרייה הווירטואלית של כותר מבית מט"ח (המרכז לטכנולוגיה חינוכית). אנציקלופדיה בריטניקה זמינה כיום כאפליקציית אייפד במחיר 20 דולר ובארץ גם כחלק מתוכנת המילון בבילון.

נראה כי השחקנים בזירת הידע המקוון מבינים היטב את מעמדם ומשלימים עם העובדה שלא יוכלו להתחרות בענקית החופשית. אך עם זאת, מודלים שונים בשוק האנציקלופדיות המקוון ממשיכים לצוץ. "ויקיפדיה היא כלי שצריך להשלים אותו ואין סיבה להתחרות בו", מסביר אבי ורשבסקי, ראש תחום חברה ורוח במט"ח, האחראי על הספרייה המקוונת של כותר שעלתה לאוויר לפני כחצי שנה - דוגמה למודל כלכלי שעשוי להציע אלטרנטיבה לוויקיפדיה בשוק האנציקלופדיות.

זהו פורטל המכיל 1,000 כותרי עיון דוגמת כתבי ז'בוטינסקי, עולם התנ"ך וספרי הוצאת יד בן צבי. התוכן מועלה לרשת בשיתוף פעולה עם המוציאים לאור, שמקבלים הכנסות באחוזים בהתאם למספר הצפיות בכותרים שלהם באתר. 15% מהתוכן חינמי והשאר מוצע במסגרת מנוי בתשלום של 200 שקלים לשנה. ממוסדות חינוכיים, שהם מרבית המשתמשים בפורטל, נגבה סכום של 10 שקלים לשנה לתלמיד, סכום שספק אם יצליח להתחרות באופציה החינמית של ויקיפדיה, אך משרת את הצורך של מוסדות החינוך בידע מתוקף. גם בכותר הבינו כי אי אפשר להציע אנציקלופדיה וירטואלית בלי לאמץ את שיטת העריכה החופשית של ויקיפדיה והם מאפשרים הוספה ושינוי על גבי הטקסט, שיוצגו לעיני כל הגולשים.

למרות ההזדמנות לחדור לעולם הדיגיטלי, המו"לים עדיין מסתייגים. "מדובר בטנגו מורכב", מסביר ורשבסקי. "חלק מהמו"לים הגיעו למסקנה שהעלאת התוכן לרשת אינה פוגעת להם במכירות ואחרים עדיין חוששים". ורשבסקי מקווה כי עד סוף 2011 תגיע הספרייה לאיזון תקציבי. בכותר מתכננים אף להשיק בספרייה אפליקציה חינמית לאייפד ולנצל את הפלטפורמות הדיגיטליות החדשות כדי להתרומם.

מודל נוסף להנגשת האנציקלופדיות הוא המודל של המילון המקוון בבילון, המציע גרסאות מקוונות לכמה כותרי מילונים ואנציקלופדיות מודפסות (ובהן בריטניקה) בתשלום נוסף כתוכן פרימיום. 12 אלף רישיונות פרימיום כאלו נמכרים בחודש. יחד עם זאת, המילון מציע את ויקיפדיה כאופציה חינמית, מתוך מודעות לחשיבות האנציקלופדיה החופשית לגולשים.

"היתרון הגדול של התכנים בתשלום הוא תחושת האוטוריטה: ישבה ועדה מקצועית ודנה על התכנים והקפידה להוציא מהדיון השקפות פוליטיות. היתרון של ויקיפדיה הוא עדכניות", מציין אלון כרמלי, מנכ"ל בבילון, אך גם הוא לא רואה יתרון באנציקלופדיות המסורתיות על פני האנציקלופדיה החופשית: "הבחירה בין עכשוויות למהימנות היא עניין של טעם. גם ככה התוכן של אף אחד אינו אובייקטיבי".

נראה שבוויקיפדיה מודעים למעמד הבכורה ואינם חשים בתחרות. "בוויקיפדיה בעברית יש 113 אלף ערכים. היא גדולה פי שלושה מהאנציקלופדיה העברית ולקח עשירית מהזמן לכתוב אותה", מסביר דרור לין. "אנחנו לא רואים את האנציקלופדיות האחרות כמתחרות שלנו".

בית שימוש ציבורי

המאבק בין ויקיפדיה לאנציקלופדיות המסורתיות מלווה את האנציקלופדיה החופשית מאז הקמתה. מראשית הדרך ניטש מאבק איתנים בין אנציקלופדית בריטניקה לוויקיפדיה, בין האנציקלופדיה הוותיקה שנכתבה על ידי מומחים לבין האנציקלופדיה הצעירה שנכתבה על ידי ההמונים. בריטניקה השתמשה במוניטין שצברה כדי לבדל את עצמה מהאיום הצעיר ששבר את כל המוסכמות. גרסת הרשת של האנציקלופדיה הוותיקה הושקה ב-2002. בפוסט שכתב ב-2004 רוברט מקהנרי, עורך בריטניקה לשעבר, הוא בחן את הערך בוויקיפדיה הנושא את שמו של הכלכלן מילטון פרידמן. מסקנת הבדיקה שלו היתה כי "היו מצפים למאמר כזה מתלמיד תיכון, והוא היה מקבל עליו ציון מספיק במקרה הטוב". ועדיין, המאמר הזה נערך יותר מ-150 פעמים. מקהנרי חותם את חוות הדעת שלו בקביעה כי "ביקור הגולשים בוויקיפדיה דומה לביקור בבית שימוש ציבורי. לעתים מדובר במתקן מזוהם שמחייב אותנו לזהירות, ולעתים אנו מגיעים לסביבה נקייה שיוצרת תחושת שווא של ביטחון".

ואולם, מחקר שפורסם בגיליון דצמבר 2005 של כתב העת המדעי המוערך "Nature" עירער על יתרונה של בריטניקה. במסגרת המחקר התבקשו מומחים בתחומם לבחון 42 ערכים שבחרו העורכים, מבלי שנאמר להם אם הערך נלקח מוויקיפדיה או מבריטניקה. מסקנת החוקרים היתה שוויקיפדיה אמינה כמעט כמו בריטניקה: באחרונה נמצאו 123 טעויות, לעומת 162 טעויות שאותרו בראשונה.

שיא נוסף במאבק היה דו-שיח מתוקשר שה"וול סטריט ג'ורנל" ערך ב-2006 בין מייסד ויקיפדיה, ג'ימי ויילס, לעורך אנציקלופדיית בריטניקה, דייל הויברג. הויברג טען כי עריכת תוכן על ידי הגולשים לאו דווקא מייצרת סיקור מאוזן, אלא מולידה תעמולה וקרבות רשת. הוא התגאה בכך שבריטניקה מחזיקה בארסנל מומחים וזוכי פרס נובל, ושעורכיה לא מסתתרים מאחורי כינויי רשת כמו עורכי ויקיפדיה.

אלא שבסופו של דבר נכנעה גם בריטניקה, שהסתייגה מגישת הווב והצהירה כי עורכיה "מאמינים שיצירת ידע ותיעודו הם תהליך הכרוך בשיתוף פעולה, אך אינו תהליך דמוקרטי". בגרסה המחודשת של האתר שעלתה ב-2009 הוחלט לערב את המשתמשים, ונוספה אפשרות להציע רעיונות לתיקונים ושיפורים בערכים ולהופיע ברשימת הקרדיטים. יחד עם זאת, טרחו בבלוג של בריטניקה שפורסם לאחר המהלך להצהיר כי "אין שום דבר ויקי בצעד שלנו".

גם פלטפורמות מקוונות שניסו להתחרות בוויקיפדיה נכשלו, גם כאלו שנהנו מרוח גבית חזקה במיוחד, כמו פרויקט נול שגוגל העלתה ב-2007, פורטל למאמרי גולשים במגוון נושאים שהתבסס על פרסומות ודהה מהתודעה די מהר, והאנציקלופדיה הדיגיטלית של מיקרוסופט, אנכרטא, שפעלה אף היא במודל חינמי של תוכן משולב פרסום בתוספת שירות פרימיום, ונסגרה ב-2009.

דווקא שוק האנציקלופדיות המסורתיות עדיין לא ניגף לחלוטין בפני האנציקלופדיה החופשית. ורשבסקי מעריך כי "אנציקלופדיה כמוצר בפני עצמו - קשה לי להאמין שישרוד מסחרית. פורטלים של ספרי עיון שמרכזים המון ספרים - זה דווקא כיוון שיש לו עתיד", לדבריו. כרמלי טוען ש"אם המו"לים הוותיקים ישכילו לנוע עם הקידמה, יהיה גם להם מקום".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות