בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

חמ"ל הצנזורה של מלך תאילנד נלחם בגולשים

כדי למנוע הטחת עלבונות במוסד המלוכה במדינה בה כל ביקורת על המלך ומשפחתו אסורה, הוקמה יחידה שתפקידה לחפש באינטרנט אתרים חשודים ולחסום מידע פוגעני

6תגובות

אחרי הליכה במסדרונות ארוכים, המוארים באורות ניאון, מגיעים לחדר גדול, חסר חלונות, שבו יושבים טכנאי מחשבים וגולשים באינטרנט. מטרתם: לחפש ולחסום תמונות, מאמרים, פוסטים בפייסבוק וכל דבר שעלול להיתפש כעלבון למלך בהומיבול אדוליאדג' ובני משפחתו.

הטכנאים עובדים ב"משרד למניעה וחיסול פשעי טכנולוגיית מידע". מדובר במטה הראשי של המאבק הנמרץ לטהר את האינטרנט מפגיעה במלוכה. הממשלה, שעלתה לשלטון ביולי, מעדיפה לכנות אותו "חדר המלחמה". המאבק מנוהל בידי צוות של עשרה מומחי מחשב בראשות סורצ'אי נילסאנג, מפקח האינטרנט.

"המניע שלנו לעבודתנו הוא האהבה וההערצה שאנחנו רוחשים למלוכה", אמר סורצ'א, שעה שהוא ועמיתיו הציגו בפניי את "חדר המלחמה" והחדרים הסמוכים, שבהם מאוחסנים מחשבים שהוחרמו מחשודים המואשמים בהעלבת המלוכה. היתה זו הפעם הראשונה שעיתונאי כלשהו ביקר במקום זה. הצילום במקום היה אסור בהחלט. בביקור נוכחתי בהיקף המאבק שמנהלת הממשלה באינטרנט נגד מתנגדי המלוכה. התברר לי גם עד כמה קשה להגדיר בדיוק מהו עלבון. מבקרי המיזם מדגישים נקודה זו וטוענים כי הצנזורה היא פגיעה בזכויות האדם וחירותו.

ממשלות רבות, בעיקר בסין וסינגפור, ניסו זמן רב לחסום את שטף המידע באינטרנט, אולם רק בתאילנד המשימה מתבצעת בצורה בוטה ונחרצת כל כך.

הטכנאים בחדר המלחמה חסמו בארבע השנים האחרונות 70 אלף דפי אינטרנט, 60 אלף מהם בגלל העלבת המלוכה (השאר בגלל פורנוגרפיה). לחסימת כל דף נדרש צו בית משפט. לדברי סוצ'אי, מערכת המשפט מעולם לא דחתה את בקשותיהם.

תצלום: אי-אף-פי

בתאילנד אסור למתוח ביקורת על המלוכה. המלך יושב על כס המלוכה שישה עשורים, ונהנה מתמיכה ציבורית רבה. אפילו המפגינים הקולניים והתוקפניים ביותר נגד הממסד לא מוכנים לכנות את עצמם "רפובליקאים", מתנגדי מלוכה. ואולם, באינטרנט מתנגשת לעתים הסגידה העתיקה למשפחת המלוכה בחוסר הכבוד וחוסר הרשמיות של דור הפייסבוק. התאילנדים אולי חוששים למרוד באופן גלוי נגד המסורות המקובלות, אולם באינטרנט הם מותחים עליהן בחשק רב ביקורת נוקבת, לרוב מבלי להזדהות.

לדברי סורצ'אי, מספר דפי האינטרנט, שבהם נמתחה ביקורת על המלוכה גדל בצורה חדה אחרי ההפיכה הצבאית של ספטמבר 2006, שגרמה לפילוג עמוק בחברה. התוצאה היתה כינון תנועת "החולצות האדומות", שהתנגדה להתערבות הצבא בפוליטיקה ותמכה בראש הממשלה המודח תקסין שינוואט.

בשביל רבים מהתיירים הזרים שבאים אליה, תאילנד היא מדינה חופשית, שבה אפשר לעתים קרובות לעקוף את החוק. ואולם, המלוכה, או "המוסד" כפי שהיא נקראת כאן בדרך כלל, היא חריג בולט ברוח המתירנית של המדינה, ותאילנדים רבים מאבדים את חוש ההומור שלהם, שעה שהם צריכים להגן על המלך, שיחגוג את יום הולדתו ה-84 בדצמבר. הדאגה לבריאותו הולכת וגוברת. בשנתיים האחרונות הוא היה מאושפז פעמים רבות, והופעותיו בציבור נדירות.

כל מי שמשמיץ או מעליב את המלך ובני משפחתו עלול להישלח לכלא ל-15 שנים, לפי החוק התאילנדי. נוסף לכך, "חוק הפשיעה באינטרנט", שהועבר ב-2007 על ידי הממשלה שכונן הצבא, קובע שיש לגזור עד חמש שנות מאסר על הפצה דיגיטלית של מידע, המאיים על ביטחון המדינה, או "פוגע בשלום, בהרמוניה או במוסר של העם". "כמה מהעלבונות נגד המלוכה הם ברורים", אמר סורצ'אי. אין הוא מהסס לחסום דף אינטרנט שבו מוצג תצלום של המלך כשרגל מעל לראשו, דבר הנחשב לעלבון קשה. עלבון בולט נוסף הוא הצגת שמו של המלך ללא תואר כבוד. עם זאת, לעתים קרובות החיפושים אחר העלבונות קשים ומורכבים יותר. "בדרך כלל הם משתמשים בסמלים", אמר סורצ'אי על החשודים בהעלבת המלוכה, "יש להם מילות צופן משלהם".

הממשלה הגדילה את תקציבו של "חדר המלחמה", ובקרוב יגדל מספר העובדים ויאפשר פעילות מסביב לשעון. רבים מהעלבונות עולים לאינטרנט אחרי חצות ובשעות הקטנות של הלילה, אומרים הטכנאים. הפעולות נגד מעליבי המלוכה, שרבים משווים לציד מכשפות, מדאיג תאילנדים רבים, בהם סופרים, אנשי אקדמיה ואמנים, שטוענים כי אפשר לנצל לרעה את החוק נגד העלבת המלוכה ולפגוע בזכויות האזרח. 112 פרופסורים, תאילנדים וזרים, שלחו באוגוסט מכתב לראש הממשלה, שבו נאמר כי חסימת דפי האינטרנט "מסכנת את עתיד הדמוקרטיה בתאילנד".

ה"בנגקוק פוסט", יומון בשפה האנגלית, כתב באחרונה במאמר המערכת שלו כי השימוש בחוק נגד הפשיעה ברשת יצא מכלל שליטה. "הוא משמש לסגירה או חסימה של עשרות אלפי אתרים ללא הוכחות לפשע", נכתב, "לא הגיוני שכל האתרים שנחסמו הפרו את חוקי הפגיעה בכבוד המלוכה".

לדברי סורצ'אי, הוא משתמש בתוכנה מיוחדת שסורקת את האינטרנט ומסמנת מסרים בעלי תוכן מעליב. לאחר מכן הוא מתייעץ עם אנשי יחידה צבאית מיוחדת, הכפופה לארמון המלוכה, כדי לוודא שהמסרים אכן מעליבים. "אחרי שמתקבלת החלטה לחסום מידע, אנחנו צריכים למלא את הוראותיהם", הוסיף.

בכניסה ל"חדר המלחמה" ניצב פסל מעץ של לוחם סיני עתיק, המניף חרב. "הוא מייצג נאמנות ויושר", אמר סורצ'אי, שרואה בו סמל לרוח משימתו - להגן על המלוכה. ואולם, הוא יכול גם לייצג חייל שנלכד באש הצולבת של חברה שמסוכסכת בינה לבין עצמה. "רבים מסרבים לבצע את המשימה הזו", אמר סורצ'אי, "אנחנו מבצעים אותה, לטוב או לרע. כך או כך יאשימו אותנו".

ניו יורק טיימס

תרגום: גילה דקל, עריכה: עדי ערמון



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו