בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

המתנזרים מוכיחים: אפשר לחיות בלי פייסבוק

גם אחרי 800 מיליון משתמשים, יש אנשים שמעבירים יום שלם בלי לחכות ללייקים, ובלי ההצצה הבלתי נגמרת לחיים של אחרים. מנהלי החברה, מצידם, לא מוותרים בקלות

14תגובות

טייסון בלקומב עזב את פייסבוק אחרי מפגש מקרי במעלית. הוא מצא את עצמו עומד סמוך לאשה שהוא מעולם לא פגש - אולם דרך פייסבוק הוא ידע איך נראה אחיה הגדול, ושהיא חיה באי קטן סמוך לחוף וושינגטון; ואפילו שהיא ביקרה לאחרונה ב-Space Needle בסיאטל.

"אני יודע את כל הדברים האלה עליה, אבל אפילו לא דיברתי איתה אי פעם", אמר בלקומב, סטודנט בלימודי קדם רפואה באורגון, שיש לו כמה חברים משותפים עם האשה. "בשלב זה חשבתי: 'אולי זה קצת לא בריא'".

בעוד פייסבוק מתכוננת להנפקתה הצפויה, החברה להוטה להציג את הגידול במספר החברים בה: יותר מ-800 מיליון משתמשים פעילים ברחבי העולם, כך לדברי פייסבוק, וכ-200 מיליון בארה"ב - כשני שליש מהאוכלוסייה.

אלא שהחברה נתקלת במכשול דווקא בארה"ב: כמה אנשים, אפילו בקרב צעירים, פשוט מסרבים להשתתף בחגיגה, כולל אנשים שכבר ניסו את פייסבוק.

פייסבוק טוענת כי היא בונה קשרים קרובים יותר בין חברים ועמיתים, אבל אלה שהתנתקו ממנה אומרים שהיא עושה בדיוק ההיפך: "הפסקתי להתקשר לחברים שלי", אומרת אשלי אלסר (24), סטודנטית בשארלוטסוויל, וירג'יניה. "רק ראיתי את התמונות והעדכונים שלהם והרגשתי כאילו זה באמת מחבר אותי אליהם".

צריך לזכור שלחיים בלי פייסבוק יש חסרונות בעידן בו אנשים מפרסמים כל מיני הודעות חשובות ברשת. אלסר, למשל, פספסה אירוסין, תמונות של תינוקות, אבל אף אחד מהפספוסים לא כאבו כמו הריחוק שפייסבוק יצרה בינה לבין חבריה, אז היא סגרה את החשבון.

רבים מהמתנגדים חוששים מהחדירה לפרטיות. אלה החוקרים רשתות חברתיות אומרים כי הנושא מתמצה לאמון. אמנדה לנהרט, שמנהלת את המחקר על בני נוער, ילדים ומשפחות בפרויקט האינטרנט והחיים האמריקאים במרכז לחקר האינטרנט Pew, אומרת כי אנשים המשתמשים בפייסבוק נוטים להאמין יותר באחרים ולסמוך על מוסדות. "חלק מהאנשים בוחרים שלא להשתמש בה כי הם חוששים ממה שעלול לקרות".

לנהרט מציינת כי כ-16% מהאמריקאים לא משתמשים בטלפונים ניידים. "תמיד יהיה אנשים שיתנגדו", היא הוסיפה.

בכירים בפייסבוק אומרים כי הם לא מצפים שכל ארה"ב תצטרף לרשת. במקום זאת, הם עובדים על דרכים להשאיר אנשים באתר לזמנים ארוכים יותר, מה שנותן לחברה הזדמנות להציג להם יותר פרסומות. הצמיחה הגדולה ביותר של החברה מתרחשת בימים אלה במקומות כמו אסיה ואמריקה הלטינית, מקומות בהם עדיין יש אנשים שלא שמעו על הרשת החברתית.

"המטרה שלנו היא להציע לאנשים דרך משמעותית, כיפית וחופשית להתחבר עם חבריהם, ואנחנו מקווים שזה יהיה מושך לקהלים גדולים", אומר ג'ונתן תו, דובר החברה.

אבל נתוני הצמיחה בארה"ב מדהימים. מספר האמריקאים שביקרו בפייסבוק צמח ב-10% בשנה שהסתיימה באוקטובר - 56% פחות צמיחה לעומת השנה הקודמת, לדברי חברת קומסקור.

ריי ולדז, אנליסט בגרטנר, אומר כי ההאטה לא קריטית עבור החברה לקראת ההנפקה המתקרבת, אך מה שכן קריטי היא היכולת של פייסבוק להמשיך לשמר את מיליוני המשתמשים הנוכחיים.

אריקה גבל (29) המתגוררת בברוקלין ועוסקת ביחסי ציבור של מסעדות, לא הבינה את המשיכה של פייסבוק מלכתחילה. לדבריה, השיחות היומיות שזורמות באתר הן רעש יומי שהיא לא צריכה בחייה. "אם אני רוצה לראות את התינוקת של הדודן החמישי שלי, אני אתקשר".

גבל אינה לודיטית. יש לה אייפון והיא משתמשת בטוויטר לעתים. אבל כשזה מגיע לרשת החברתית הגדולה היא מותחת גבול. "אני זוכרת שהיה לי חשבון מייספייס לזמן קצר ואז הרגשתי כל כך מוזר כשראיתי דברים שאחרים עשו כל הזמן. אני לא בעניין".

ויל ברנן, תושב ברוקלין בן 26, אמר כי הוא "שמע יותר מדי סיפורי זוועה. אני מקבל בקשות הצטרפות בערך פעמיים בחודש, וזוכה לתוכחות כי אני הורס תוכניות בכך שאני לא בפייסבוק".

תוכחות או לא, המתנגדים לפייסבוק הם תמיד נושא שיחה חם. "אנשים תמיד מרימים גבה", אומר כריס מאנס (29), איש מנהל רשתות בניו יורק. "אבל החיים שלי התנהלו מצוין גם בלי זה. אני לא מתבודד. יש לי חברים וחיים די מהנים במנהטן".

אבל, הלחץ החברתי רק עומד להתגבר. סוזן אטלינגר, אנליסטית בקבוצת אלטמאייר, אמרה כי החברה מאמצת התנהגויות וציפיות בתגובה לנוכחות התמידית של פייסבוק ורשתות אחרות בחיינו.

"אנשים עשויים להתחיל לשאול 'אם אתה לא ברשתות חברתיות, למה בעצם? יש לך משהו להסתיר? הנורמות משתנות", היא אומרת.

מאנס אומר שזה דווקא יכול להיות יתרון כשבנות זוג פוטנציאליות לא יכולות לחפש עליו מידע ברשת. אבל גבל אומרת שבדיקות הרקע הן הדבר היחיד שבשבילו היא צריכה את פייסבוק. "אם אני נדלקת על בחור אני אבקש מחברים לחפש אותו. אבל לא יותר מזה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו