בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

האקרים בשירות הכחשת השואה

המלחמה על הזיכרון חיה ובועטת ברשת, מספר ד"ר נמרוד קוזלובסקי. השחתות מאגרי מידע על השואה ו-Black SEO הם רק חלק מכלי הנשק במלחמה שתוכרע בדורות הבאים

13תגובות

למרות מאמציהם של מכחישי שואה רבים, והפעילות הנמרצת של איראן וגורמים אחרים בנושא, קשה לומר שהם נחלו הצלחה. הערעור על השואה נותר ברובו נחלתם של קיצוניים אנטישמיים וגורמים שעושים את הנושא קרדום לחפור בו נגד ישראל. עם זאת, מכחישי שואה עושים שימוש בהאקינג ובטכנולוגיות כמו Black SEO (שיטות פסולות לקידום אתרים) כדי לשנות את המצב, ולפי הדברים בוועידת המשפטנים היהודים שהתקיימה בברלין בחודש שעבר, הם זוכים גם להצלחות.

השימוש של מכחישי שואה באינטרנט אינו חדש. אתרים ניאו נאציים, קבוצות של מכחישי שואה, אנטישמיות וגזענות בפייסבוק קיימים זה זמן רב. כמותם גם הפעילות של האקרים הפועלים להשחתת אתרים. אבל ד"ר נמרוד קוזלובסקי, מומחה למשפט וטכנולוגיה שהרצה בוועידה, מספר שלצד פעילות זו, קיימת פעילות אחרת, סמויה ובעייתית הרבה יותר. מדובר במאמץ מכוון ומאורגן שכולל מניפולציות על מנועי חיפוש כמו גוגל כדי להפיץ מאמרים של מכחישי שואה, ופריצות מתוחכמות שלא נועדו רק להשחתת אתרים אלא גם לפגיעה במאגרי מידע היסטוריים.

גורם טכני בכיר בתחום הנגשת השואה בארץ סיפר להארץ כי ההתמודדות עם תקיפות האקרים, ובעיקר עם התקפות מניעת שירות מבוזרת (DDoS) היא חלק מהשגרה היום יומית. "זו מלחמה אינסופית שאפשר להשקיע בה עוד ועוד כסף".

אלי הכהן, מנהל מקצועי במכון לחקר האינטרנט באוניברסיטת תל-אביב, שהרצה אף הוא בוועידה בברלין, התייחס בשיחה עם הארץ לנושא השחתת האתרים. לדבריו גם כשהאקרים פורצים לאתרים ומפיצים שם את דברי עצמה יש השפעה מוגבלת עד אפסית. הבעיה האמיתית מתחילה דווקא כשהתקשורת מדווחת על הפריצות - ומפיצה את המסר של הפורצים. "כשאתה עושה מינוף התקשורתי אתה עושה הגברה למסר של ההאקר".

הסכנה האמיתית - מתחת לפני השטח

רויטרס

קוזלובסקי מסביר כי הפריצות הגלויות אכן אינן מהוות איום משמעותי, אולם השימוש בשיטות Black SEO מביא לקידום מאמרים ואתרים של מכחישי שואה בגוגל. SEO זה בעצם מה שמכונה בעברית קידום אתרים - בניית אתרים באופן שיביא את גוגל ומנועים נוספים להציף אותם גבוה יותר בתוצאות החיפוש - אחרי הכל, מתי בפעם האחרונה הגעתם לדף השלישי בתוצאות החיפוש? מי שלא בדף הראשון או לכל יותר השני בתוצאות, פשוט לא קיים.

גוגל תומכת ב- SEO, כל עוד מדובר בבניית אתרים "קריאים" למנוע החיפוש שלה וקידום על ידי לינקים ותוכן איכותי. אבל, היא מתנגדת ל-Black SEO - שיטות שכוללות ניסיון "לעבוד" על המנוע של החברה. הטכניקות נעות בין שיטות מפוקפקות כמו קבוצות של אתרים המקשרים בינם לבין עצם כדי להגדיל את מספר הקישורים אליהם, לשיטות לא חוקיות לחלוטין. למעשה, ההצלחה הגוברת של ניסיונות המניפולציה על המנוע של גוגל הביאה לשדרוג המסיווי האחרון שלו, שזכה לכינוי פנדה -  שדרוג שטלטל את כל תעשיית קידום האתרים.

"ההאקרים רואים את גוגל כזירת המאבק האמיתית כי הם סבורים שבעצם מתנהלת היום מלחמה תודעתית על אודות זיכרון השואה", אמר קוזלובסקי. "כשרוצים לדעת משהו על אירוע היסטורי מחפשים מידע באינטרנט, וגוגל היא כלי מרכזי לכך".

"המטרה שלהם שבחיפוש אחר מילות מפתח שנוגעות לשואה יצופו התוצאות שלהם ולא התוצאות שמספרות את ההיסטוריה היהודית".

המטרה היא לא להסתפק בקללות וגידופים אלא במאמרים שקוראים תיגר על הנרטיב היהודי. בין אם בניסיונות לערער על המספר האיקוני: שישה מיליון, ובין אם בניסיון לערער פרטים נוספים. כדי לעשות זאת הם משתמשים במאמרים של פרופסורים אנטישמים ומנסים להציף אותם, ומרצים בכנס סיפרו שזה כבר מצליח: סטודנטים שחיפשו מידע בגוגל ציטטו בעבודות מאמרים של מכחישי שואה.

קוזלובסקי סיפר כי מכיוון שגוגל למדה להוריד את החשיבות של "חוות לינקים", שכוללות תוכן מועתק ולא איכותי, האקרים מכחישי שואה מנצלים אתרים תמימים ואמינים לקידום אתריהם. הם פורצים לאתרים כאלה, ומחדירים את הקוד שלהם, ולינקים לאתריהם באזורים שבהם הסיכויים להיתקל בהם הם אפסיים, כמו כתבות ישנות או מדורים נידחים.

מאגרי מידע על הכוונת

שיטה נוספת להפצת המאמרים היא השתלטות על חשבונות וקבוצות פייסבוק של פעילים יהודים בולטים והפצה של מאמרים באמצעותם. לעתים קרובות מבלי שפותחי החשבונות או הקבוצות מודעים לכך, כפי שקרה בקהילה היהודית בברזיל בשנה שעברה.

ההאקינג לא מוגבל רק לחשבונות פייסבוק או להחדרת לינקים. לדברי קוזלובסקי כבר דווחו מקרים של השחתת מאגרי מידע דיגיטליים. חלקם, כמו הפגיעה במאגר המידע של מחנה בוכנוולאד היו גסים וכללו החלפת מידע בסמלים נאצים, הם גסים ועל כן התגלו בקלות יחסית. אולם, אומר קוזלובסקי, "יש אינדיקציות לפגיעה במאגרים נוספים, וכשאני מתערב במאגר מידע בדרך כלל לא יהיו סימנים חיצוניים".

רבים, ובהם גם הגורם הטכני ששוחח עם הארץ, לא מאמינים שהנושא של פריצה למאגרי מידע יכול להוות באמת סיכון משמעותי במלחמה על הזיכרון. אבל קוזלובסקי ואחרים בכנס לא מסכימים איתם. "השואה הופכת למלחמה ממטית - רעיונית, שבה מי שמצליח להפיץ את הממים שלו מנצח", הוא אומר. "בזירה התודעתית של האינטרנט יכולים כוחות ממוקדים לשנות את התפיסה ולהשפיע על הדרך שבה הדור הבא והדורות אחרי זה יתפסו את השואה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו