טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

קוני 2012

מחאה ויראלית ראשונה או סילוף וניצול?

רבים מברכים על הפרסום, אך כדי להגיע ל-70 מיליון צפיות חייבים לתת לסיפור מורכב נראטיב פשוט של טובים ורעים. אז מה אם בדרך מעוותים את המציאות?

תגובות

בימים האחרונים התמלאה הרשת בדיונים סוערים על הסרט הוויראלי "קוני 2012", שנכון להיום (ראשון) זכה לכמעט 70 מיליון צפיות ביוטיוב. הסרט שהופק על ידי עמותה אמריקאית בשם "ילדים בלתי נראים", מגולל את סיפורו של ג'וזף קוני, מנהיג מיליציה מאוגנדה שחטף ילדים ושטף את מוחם כדי שיהפכו ללוחמים, שאנשיו טבחו בעשרות אלפי אזרחים וגרמו לרבבות נוספים להימלט מבתיהם.

בעוד שרבים בירכו על העלאת הנושא לסדר היום העולמי וראו בדפוס הפעולה כהמשך ישיר למחאה החברתית והפוליטית ברחבי העולם (occupy wall street, אביב העמים הערבי וההפגנות ברוסיה), אחרים תהו בנוגע למניעים האמיתיים של מפיקי הסרט (ניצול התהודה והצלחת הסרט לגיוס כספים מתורמים); באוגנדה עצמה נשמעה ביקורת על כך שהוא מסלף את ההיסטוריה המורכבת של הסכסוך הארוך ביותר ביבשת ופוטר את הממשלה מאשמה.

מומחים לאזור אף טוענים כי המציאות מאחורי הסיפור מורכבת בהרבה, וכי יוצריו מפיצים בדיות (קוני לא פעיל באוגנדה כבר שנים ונמלט לקונגו השכנה; חייליו מונים לא יותר מכמה מאות, בניגוד לטענות בסרט) כדי לפשט את המסר שביקשו להעביר למיליוני הצופים.

בין אם מדובר בתופעה חיובית או שלילית, מומחים לתקשורת ולאינטרנט מאוחדים בדעה כי "קוני 2012" היא תופעה ייחודית שלא נראתה זה זמן רב ברשת. קמפיינים מסחריים, לדבריהם, כבר צפו לא פעם ברשת, חלקם גם זכו להצלחה רבה, אבל קמפיין חברתי מסוג זה, שלא נועד למטרות רווח, לא הצליח עד כה בצורה כל כך מובהקת. הסוד הוא ככל הנראה לגרום גם לנושא סבוך כמו זה של קוני ומילציית צבא האל שבראשה הוא עומד, להופיע בצורה הפשוטה ביותר, קרוב עד כמה שניתן לסרטונים שבדרך כלל מצליחים ברשת - כאלה של חתולים מקפצים וילדים חמודים.

"המקרה הזה מוכיח בדיוק את כל התכונות הוויראליות של המדיה החברתית", מסביר ד"ר יובל דרור, ראש המסלול לתקשורת דיגיטלית בבית הספר לתקשורת של המכללה למינהל, "קודם כל המסר הוא נורא פשוט – 'הנה האיש ואתם צריכים לתפוס אותו'. הבעיות באפריקה הן הרבה יותר עמוקות וסבוכות, אבל כאשר אתה מעביר מסר מאוד חד, אנשים מסוגלים לעכל אותו".

ד"ר דרור מוסיף כי המרכיב השני שמסייע להצלחת הסרט היא היותו, ובכן, סרט שהוכן ונערך באופן מאוד מוצלח. "הוא בנוי כמו שצריך, הוא מעניין, קיימות בו המחשות והדגמות והוא מאוד מעסיק אותך – הצופה", הוא מציין. "אני חושב שיש פה ציור מאוד ברור של טובים נגד רעים, ואין ספק מי הוא מי: הטובים הם האמריקאים החמודים; הקורבנות הם הילדים הנעלמים; ויש כאן רע ויש לו שם – ובואו נתפוס אותו. בדרך זו הנרטיב מועבר בצורה מאוד ברורה".

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב הכתבות והפרשנויות היישר לפייסבוק

אך האם העמותה האמריקאית העומדת מאחורי הסרט האמינה שהוא יצליח עד כדי כך? ניב קלדרון, מומחה למדיה חברתית מציין כי מדובר בהשקעה לא קטנה. "בשביל לעשות משהו שיעשה אימפקט צריך לכוון גבוה מאוד מבחינת חשיפה. אם כרגע הסרטון נצפה על ידי עשרות מיליונים, זה אומר שהם כיוונו למעלה מזה ושיש להם כמות נכבדה ביותר של אנשים מחויבים, מעין מעגל ראשון של שיתוף, בטח היו כמה מאות או אלפים שהתחילו את הטרנד".

עם זאת, דרור מציין כי קמפיין מסוג זה במדיה החברתית הוא "הרבה יותר זול מבכל מדיה אחרת. עיקר הכסף הוא בהפקת המוצר ומכאן והלאה אם זה עובד כמו שצריך – ההמון עושה בשבילך את העבודה, שזה משהו שלא קורה נגיד בטלוויזיה שבה אתה משדר את זה פעם אחת. ברגע שהצלחת לתפוס את הקהל ההתחלתי, זה מתפשט מאליו".

ג'וזף קוני הפך תוך זמן קצר מאדם אלמוני לחלוטין בעיני המערב לאחת הדמויות הכי מדוברות, הודות לכוחן של הרשתות החברתיות, אך האם הוא יצליח לשרוד באותה רמת תודעה למשך זמן רב? כלל לא בטוח. "בדרך כלל לקמפיינים מסוג זה אין אורך נשימה רב", אומר דרור. "הרשת סובלת באופן תמידי מהפרעת קשב וריכוז, כך שאם לא תדאג להאכיל את הגולשים בעוד משהו, הם יעברו לדבר הבא".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות