האם פייסבוק יכולה לספק מרחב בטוח למורים ותלמידים? - ברשת - הארץ

האם פייסבוק יכולה לספק מרחב בטוח למורים ותלמידים?

בעוד משרד החינוך מתנגד נחרצות לכל מגע בין תלמידים ומורים ברשתות החברתיות, יוזמה חדשה של פייסבוק מקווה להפוך אותה למרחב מפגש לימודי בטוח בין מורים ותלמידים

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
ספי קרופסקי

באחרונה השיקה פייסבוק, הרשת החברתית הגדולה בעולם, שירות חדש בשם "קבוצות לבתי הספר". היישום, שמבוסס על אותן קבוצות שתמיד היה ניתן לפתוח בפייסבוק, מאפשר למורים ולתלמידים לתקשר ביניהם, להחליף מסמכים וליצור אירועים תחת שמו של המוסד החינוכי ועם הסיומת "edu" במייל האישי.

למרות שמדובר בשירות שנועד בראש ובראשונה למען תלמידי קולג'ים ואוניברסיטאות - אותם מקומות שבהם צמחה הרשת החברתית באמצע העשור הקודם – פייסבוק כבר אינה רשת נישתית קטנה כמו אז, וניתן להניח כי השירות עשוי לחלחל גם לבתי הספר התיכוניים (לפחות).

אך בעוד שפייסבוק הופכת לסוג של ענק ממסדי ברשת, כלי תקשורת לכל דבר ועניין - וגם כזה שמשתלט על שירותים קטנים וצומחים דוגמת אינסטגרם, נמשך גם כיום - בארץ ובחו"ל - הדיון הנוקב בשאלת המעורבות בין מורים לתלמידים ברשת החברתית.

בפייסבוק התייחסו לנושא בשנים האחרונות וניסו לשכנע את קהילת המורים בפרסומים בבלוג הרשמי כי באמצעות הגדרות הפרטיות הקיימות – ניתן להוסיף תלמידים לרשימת החברים ברשת החברתית, אך למנוע מהם מלצפות בתמונות המביכות מהמועדון אתמול בלילה, כפי שאירע לג'ינג'ר דאמיקו, מורה אמריקאית מפנסילבניה שהושעתה מעבודתה ב-2010 לאחר שתמונה פרובוקטיבית שלה עם חשפן פורסמה ברשת.

צילום: פייסבוק

האם אתם הייתם מוכנים לפגוש את המרצה או המורה בפייסבוק? ספרו לנו ברשת

בשנה שעברה קודמה הצעת חוק מקומית במדינת מיזורי בארה"ב בנושא זה. על פי ההצעה, שכבר עברה את הליך החקיקה, על המורים היה להימנע מכל קשר עם תלמידיהם בפייסבוק וברשתות חברתיות אחרות, גם אם קיים קשר משפחתי בין השניים. החוק נתקל, כצפוי, בביקורת חריפה בארה"ב אך גם בתמיכה רבה מצד חוגים שמרניים. אך בית המשפט במיזורי הוציא לו צו מניעה באוגוסט האחרון רגע לפני שהיה אמור להיכנס לתוקף, וכחלופה נקראו בתי הספר במדינה להתוות מדיניות סדורה בנוגע לשימוש ברשתות החברתיות.

אבל לא צריך ללכת רחוק מדי. רק בחודש שעבר שבו ושיננו במשרד החינוך את ההנחיות בנוגע לקשר בין תלמידים למורים ברשתות החבריות בישראל. לפי ההנחיות הללו, חל איסור על מורים לעמוד בקשר עם תלמידיהם בפייסבוק או ברשת חברתית כלשהי. בחוזר שפורסם בתחילת השנה על ידי משרד החינוך, אף הונחו ההורים לאפשר גלישה ברשתות החברתיות רק מגיל 13. אגב, לא ברור מדוע פורסמה הנחייה זו, שכן בכל מקרה הגיל המינימלי לגלישה בפייסבוק הוא 13 על פי הגדרות האתר. אם כי, על פי דיווחים שונים, ישנם מיליוני ילדים המשתמשים ברשת גם מתחת לגיל המותר.

"בעבר היה לי פרופיל פייסבוק חסום לחלוטין למי שאינו חבר, אך בשמי האמיתי. בכל כמה חודשים התלמידים היו מאתרים אותי ומציעים לי חברות ופשוט התעלמתי", מספרת מיכל, מחנכת ומורה להיסטוריה מתל אביב, שכעת מחזיקה פרופיל תחת שם "חצי בדוי" שעמו היא מתקשרת עם חבריה הקרובים בלבד. לטענתה, "התלמידים אינם זקוקים לי כחברה אלא כמבוגר משמעותי בחייהם. אינני מנסה 'להתנחמד' איתם או להתאים את עצמי לעולם שלהם. כמובן שאני לא עציץ והם יודעים עלי גם פרטים אישיים, אך ברמה האתית והחינוכית אין סיבה שהם יהיו מעורבים בחיי".

מיכל מציינת כי "יש לזכור שילדים הם מאוד מתוחכמים ותמיד ייתכן שתלמיד יחליט לעקוב, או לפרוץ, או להפיץ מידע כלשהו ולנצל את הטכנולוגיה המתקדמת הקיימת כיום כדי לפגוע במורה ובפרנסתו. מורה צריך לראות בעצמו דמות ציבורית בזעיר אנפין ולהימנע מהתנהגות או חשיפת מידע שלא הולמים את תפקידו המיוחד בחברה כעובד משרד החינוך וכמושא לחיקוי".

אולם כשהיא נשאלת בנוגע להנחיות החדשות של משרד החינוך, סוברת מיכל כי יש להפריד בין הפרופיל של המורה כאדם פרטי בפייסבוק, לבין השימוש בפרופיל מיוחד למען אנשי הסגל החינוכי, "במטרה לקיים תקשורת יעילה עם קבוצות תלמידים בכיתה מסוימת או בפרויקט מסוים" - היבט שמזכיר את אותו יישום חדש שפייסבוק השיקה.

"אני המומה לקרוא בעיתונים שיש מורים ומנהלים שפותחים את הפרופיל האישי לתלמידים וגם מעמיסים על עצמם עבודת בילוש, אך לגבי פרופיל מיוחד לפרויקט או לכיתה – זו תופעה חיובית ויעילה מאוד ואני מאוד מקווה שלא זאת הכוונה של משרד החינוך, כשהוא אוסר על קשר עם תלמידים ברשתות החברתיות".

עומר קפלן, איש שיווק ומומחה לבני נוער באינטרנט המנהל את הבלוג "תנועת הנוער", מציין ברוח דבריה של מיכל כי "הפיצ'ר של פייסבוק לקבוצות מיוחדות לניהול למידה, מעבר ליכולות הפונקציונליות והטכניות שלו - לא רק שמנסה להסדיר ולהקל על התלמידים בארה"ב להשתמש ברשת החברתית כדי לארגן את הלמידה שלהם, אלא נותן לגיטימציה ומנסה לספק מעין סביבה נייטרלית ובטוחה ליחסי מורה-תלמיד במרחב המקוון: המורה יוכל לנהל את המידע הלימודי דרך השירות החדש גם בלי לייצר קשר של 'חברות' הלכה למעשה עם התלמידים".

לדבריו, "פייסבוק כרשת חברתית חושפת את שני הצדדים לחיים הפרטיים זה של זה, וכשאחד הצדדים הוא גורם סמכותי ומחנך – החשיפה למידע צריכה להיות מדודה ומושכלת, וכשהיא לא כזו – גם מורים עלולים להיקלע לאש הצולבת של בריונות רשת". מכאן, לדבריו, המיזם של הרשת החברתית שמפריד הלכה למעשה בין עוד קבוצה עצמאית או פרופיל אישי - ליישום בעל ניחוח כמעט רשמי של המוסד האקדמי, יכול לשמש אמצעי שמנטרל לפחות חלק מהמוקשים בהתקשרות בין מורים לתלמידים ברשת.

מדובר, הוא מציין, ב"פיתרון ביניים, סוג של הפרד ומשול מצד פייסבוק – המורה לא יוצר קשר של חברות עם התלמיד, ועם זאת – עדיין יכול לספק לו את כל השירותים על גבי פלטפורמה שאותה הוא מכיר, מעריך ומבלה בה את רוב זמנו".

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ