עיתוני הילדים המיתולוגיים עולים לרשת - ברשת - הארץ

עיתוני הילדים המיתולוגיים עולים לרשת

"משמר לילדים", "על המשמר" ו-"הארץ" שלנו" - הספרייה הלאומית מעלה בימים אלה סריקה דיגיטלית של 8,000 עמודים מ-16 עיתונים עבריים

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
ניר חסון
ניר חסון

הילדים של 1948 נאלצו לקרוא בעיתוניהם על הכרזת המדינה כעבור כמעט שבוע. ההכרזה התרחשה ביום שישי, 14 במאי 1948, ועיתוני הילדים של התקופה יצאו אז בכל יום חמישי. הילדים המתינו לגיליונות החגיגיים שיצאו רק ב-20 במאי.

על שער גיליון "משמר לילדים", שהתפרסם כשבועון המצורף לעיתון המפלגתי של מפ"ם, "על המשמר", התנוססה באותו יום תמונה גדולה וחגיגית של שני צעירים מניפים דגל, ומתחת השיר "מזמור לחירות". בעמוד הראשון במאמר המערכת נקראים הילדים אל הדגל: "ויזכור כל ילד: אזרח במדינת ישראל, אין הוא פטור מחובות של אזרח בשעה שמדינתנו נתונה בסכנה. ואם גם צעיר הוא מכדי לאחוז בנשק ולהצטרף לשורת המגינים. הרי יכול הוא לעשות הרבה בשמירה על הסדר במקלט, בהגשת עזרה לילד קטן יותר".

השורות הללו ב"משמר לילדים" הן דוגמה להתייחסות המקובלת בעיתוני הילדים של התקופה: הילדים הם מבוגרים בפוטנציה, גם ברמת ההבנה וגם בדרישות מהם. הטקסטים ארוכים ובשפה גבוהה, הנושאים כבדי משקל והאחריות המוטלת על כתפי הילדים גדולה.

בימים האחרונים יצא לדרך מיזם חדש של הספרייה הלאומית, שהעלה לאינטרנט סריקה דיגיטלית של כ-8,000 עמודים מתוך 16 עיתוני הילדים ההיסטוריים. בין העיתונים שנסרקו נמצאים כאלה שצורפו לעיתונים המפלגתיים הגדולים - "דבר לילדים" של מפא"י, "צופה לילדים" של המפד"ל, "הבוקר" של הציונים הכלליים ו"משמר לילדים". בנוסף, הועלו לאתר שלושת הניסיונות של עיתון "הארץ" להפיק עיתון לילדים: "הארץ - שבועון לילדים" מ-1921, "בן ארצי" מ-1926 ו"הארץ שלנו", עיתון הילדים הגדול היחיד במיזם שאינו מפלגתי, שהחזיק מעמד מ-1951 ועד 1985.

צילום: הספרייה הלאומית

לאתר הספרייה הלאומית הועלו גם הניסיונות החלוציים להוצאת עיתוני ילדים בארץ החל מסוף המאה ה-19 ועיתונים עבריים לילדים מפולין, מרוסיה ומארצות הברית. הראשון, כמו במקרים רבים, היה אליעזר בן יהודה שהחל להוציא ב-1893 את "עולם הקטן". בגיליון הראשון מופיע דיווח מאת נחשון בן עמינדב על טיול בחולות ראשון לציון. "אחר הצהריים הלכו אתנו כל המורים לטיול... וגם הביאו אתם למעננו מכל מיני הפרות: תפוחים אגסים, אבל דבר אחד היה היום בעת הטיול שעניין אותנו ושמח את נפשנו יותר מכל הטיולים שעשינו עד היום. וזה הדבר מורינו הכינו לנו עפפן (טיירה בערבית) גדול מאוד... ויהי ארכו כשני מתר... אך הרוח האכזר לא חפץ להיות בעדנו ולשאת את כנפי העפפן זמן רב...".

ב-1926, בשער האחורי של "בן ארצי", ניתן למצוא את הפרסומות הראשונות המכוונות לילדים: "ילדים!! קנו שוקלד וסוכריות מתוצרת הארץ. אך ורק מבית חרושת נועם". הפרויקט משלים את המיזם הקודם של הספרייה לסקירת העיתונות העברית ההיסטורית. "העיתונים האלה עיצבו דורות שלמים של ילדים בישראל", אומר ד"ר חזי עמיאור, אוצר אוספי ישראל בספרייה הלאומית. "זה מאגר תרבותי ממדרגה ראשונה המשקף את המשמעות של להיות ילד בכל תקופה מכל מיני זוויות". העיתונים פותחים צוהר מופלא לעולמם של הילדים ולא פחות חשוב - לתפקיד שייעדו להם המבוגרים במציאות שסביבם והערכים שהם ביקשו להנחיל לדור הצעיר. כמו כן, מתברר עד כמה חזק היה המקום שהוקדש בהם לאידיאולוגיה: "אתמול פורשים, היום בוגדים", הכריז מאמר המערכת של "משמר לילדים", שבוע לאחר הטבעת אלטלנה. ואולם, בניגוד לתפישה המקובלת, רוב הכתבות לא עסקו בפוליטיקה או בהבניית הלאום, אלא הוקדשו ליצירות ספרותיות. גדולי הסופרים והמשוררים פרסמו על גביהם את מה שיהפוך לימים לקלאסיקה העברית של דורות על גבי דורות, ובהם חיים נחמן ביאליק, אברהם שלונסקי, לאה גולדברג, ס. יזהר ואחרים.

כמעט כל עיתון התהדר בעמוד של ידיעות שנכתבו בידי הקוראים הצעירים. "למה יצאו הערבים מחיפה", שואל אפרים כהנא, בן 7 וחצי, ב"דבר לילדים", יום לפני הכרזת המדינה. "אנחנו היהודים לא נעשה אותם לעבדים, הם יוכלו לעבוד ולחיות אתנו בשלום. לא נרדוף אחריהם כמו שהמצרים רדפו אחרינו". בידיעה שמתחת מחווה את דעתה נירה סרדקין, בת 12, "לא יאה למבוגרים להשתמש בכח הזרוע המזלזל בזכות הילדים - ממשיכי מפעל האבות לכשיגדלו - מזלזל בעתיד עמו". לידה שולח ילד שיר: "בבקעה על יד הגדר / שם עומד אבי ושומר. כוכב מנצנץ במרום / מסור נא לאבא שלום".

יום העצמאות השלישי כבש את הגיליון של תחילת מאי ב"הארץ שלנו". בעמוד 8, למשל, מופיעות תמונות ממלחמת השחרור. תחת תמונת שיירות הפליטים הכיתוב: "הם פתחו במלחמה, נשותיהם וילדיהם משלמים בגלות"

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ