בית משפט בארה"ב: חופש הביטוי לא חל על הלייק בפייסבוק

שופט בבית משפט פדרלי בווירג'יניה החליט כי לחיצת לייק אינה ביטוי מוגן כמו הודעה כתובה בפייסבוק או ברשתות אחרות

אי-פי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אי-פי

לחיצה על כפתור הלייק נראית כמו דרך ברורה יחסית לבטא את תמיכתך במשהו, אבל שופט פדרלי קבע לאחרונה כי הפעולה אינה מוגנת תחת חופש הביטוי.

השאלה מה היא בדיוק משמעותו של לייק שיחקה תפקיד משמעותי במשפט בווירג'ינה, שבו תבעו שישה אנשים את שריף בי-ג'יי רוברטס מהמפטון בטענה כי פיטר אותם כי תמכו במי שהתמודד נגדו בבחירות ב-2009 שבהן נבחר מחדש. עובדים טענו כי חופש הביטוי שלהם המוגן על ידי התיקון הראשון לחוקה נפגע.

השריף טען כי חלק פוטרו משום שרצה להחליפם בסגנים חדשים ואחרים פוטרו בשל בעיות בתפקוד או מפני שחשב כי הפעולות שלהם פגעו בהרמוניה וביעילות של המשרד".

אחד העובדים, דניאל ריי קרטר, עשה לייק לדף הפייסבוק של מי שמתמודד מול השריף רוברטס, ג'ים אדמס.

עובדי ציבור רשאים להביע את דעתם כאזרחים בנושאים בעלי עניין לציבור, אבל השופט ריימונד ג'קסון מבית המשפט הפדרלי המחוז קבע בשבוע שעבר כי הלחיצה על כפתור הלייק לא מהווה ביטוי מוגן. כלומר היא אינה משתווה להבעת תמיכה כתובה באתר.

המקרה נכנס לתחום שבו אף מקרה משפטי לא עסק בעבר. היו אמנם משפטים שעסקו בכתיבה ובהעלאת דברים לרשתות חברתיות כמו פייסבוק, אולם אף אחד מהם לא עסק בסיטואציה הזו.

מרקוס מסנר, פרופסור לתקשורת באוניברסיטת קומונוולת בווירג'יניה, שמתמחה ברשתות חברתיות אמר כי הנושא צריך ככל הנראה להיפתר בבית המשפט העליון.

"ללכת לעמוד הפייסבוק של מועמד וללחוץ לו לייק היא, לדעתי, הצהרה פוליטית", הוא אומר. "זו לא הצהרה מאוד עמוקה, אבל אתה מביע דעה".

ג'יימס שומייקר, פרקליטם של העובדים המפוטרים, אמר כי הוא הופתע מהפסיקה והוסיף כי יערער עליה.

השופט ג'קסון אמר כי הוא מודע לכך ששופטים אחרים קבעו כי הודעות בפייסבוק מהוות דיבור מוגן. ואולם לדבריו, לחיצה על כפתור הלייק שונה ואינה מצדיקה הגנה תחת התיקון הראשון לחוקה.

יוג'ין וולוך, פרופסור למשפטים באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס, מתח ביקורת על ההחלטה. לדבריו, למרות שלחיצה על לייק לא תמיד מהווה ביטוי ברור, אין ספק שהיא מהווה ביטוי שצריך להיות מוגן.

"זה מעביר מסר לאחרים", הוא אמר. "זה עשוי להיות מורכב רק מכמה קליקים של העכבר, או רק קליק אחד, אבל המטרה של הקליק הזה, מטרה מרכזית של אותו קליק, היא להודיע לאחרים שאתה אוהב את המשמעות של משהו".

השריף אינו מחזיק בחשבון פייסבוק אבל הודה כי ידע על הפעילות של קרטר. קרטר אמר כי השריף כעס לאחר ישיבה שבה הוזכר הלייק. השופט אמר כי יש צורך לבחון אם הלייק הוביל לפיטורין, אולם הדבר מיותר משהוחלט שממילא לא מדובר בפעולה מוגנת על פי חופש הביטוי.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ