תוכנית ההתנתקות מהפייסבוק והאייפון - ברשת - הארץ

תוכנית ההתנתקות מהפייסבוק והאייפון

אפילו בכירים בעמק הסיליקון מתחילים להזהיר מההשפעות של החיבור הבלתי פוסק לטכנולוגיה

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מאט ריכטל, ניו יורק טיימס

סטיוארט קראב, בכיר בפייסבוק, אוהב מן הסתם להפליג בשבחי יתרונות המחשבים והסמארטפונים. ואולם, כמו דמויות מפתח רבות בעולם הטכנולוגיה, שמספרן הולך וגדל, הוא מזהיר: מדי פעם, יש לצאת מהתוכנות, להתנתק מהרשת, ולהניח את המכשירים בצד. כך, גם במקומות בהם הטכנולוגיה נתפשת כמענה כל-יכול לכל דבר, הולך וגובר החשש שהיא צוברת כוח רב מדי, ושהיא ממכרת.

בכנסים ובראיונות שנערכו באחרונה עם בכירים בחברות הטכנולוגיה, אמרו הדוברים כי הפיתוי לגירויים בלתי פוסקים, הבאים לדי ביטוי בצלצולים, צפצופים ועדכונים אינסופיים, מעורר צורך פיזי עמוק שעלול לפגוע ביחסים הבין-אישיים ובפרודוקטיביות.

"אם מניחים צפרדע במים קרים ומחממים אותם בהדרגה, היא תתבשל ותמות - זו אנלוגיה טובה", אומר קראב, המפקח על תחום הלמידה והפיתוח בפייסבוק. "אנשים צריכים להיות מודעים להשפעת משך הזמן שהם מבלים ברשת, על ביצועיהם האישיים ועל מערכות היחסים שלהם". קלי מקגוניגל, פסיכולוגית מאוניברסיטת סטנפורד, סבורה כי "לרוב בני האדם יש מערכת יחסים פתולוגית עם המכשירים שלהם. הם לא מרגישים רק מכורים, הם חשים לכודים".

כנראה שלא מדובר בתגלית מפתיעה בעיני אלה שמכנים את מכשיר הבלאקברי "קראקברי" (בהתייחסות לסם הממכר) או בעיני מי שעוקב אחר מחקרים העוסקים בהשפעה הממכרת של טכנולוגיות אינטראקטיבית. אך כעת אפילו בכירים בחברות עמק הסיליקון, שרווחיהן מתבססים על משך הזמן שבני אדם מבלים ברשת, מתחילים להישמע כמו מוכרי מכוניות ספורט שמתריעים מפני הסכנות הטמונות בנסיעה מהירה.

עובדי פייסבוק במרתון תכנות של החברה. גורדהאמר: "הגענו לשלב של 'יו, מה עשינו?'" צילום: רויטרס

"ירח הדבש מאחורינו והגענו לשלב של ‘יו, מה עשינו?', אמר סורן גורדהאמר, מארגן הכנס השנתי Wisdom 2.0 שעוסק בשמירה על איזון בעידן הדיגיטלי. "אין משמעות הדבר שיצרנו משהו רע. איש לא מבקש להטיל אשמה. עם זאת, הפכנו דף והגענו לפרק חדש".

כנס Wisdom 2.0 התקיים לראשונה ב‑2010, והשנה נערך בפברואר בהשתתפות מייסדים של אתרי פייסבוק, טוויטר, איביי, זינגה ופיי פאל, לצד בעלי תפקידים בחברות דוגמת גוגל, מיקרוסופט, סיסקו ואחרות. אלה נטלו חלק בדיונים עם מומחים ליוגה ולענייני רוח ונפש. דיון אחד לפחות התמקד בשאלה, אם מוטלת על חברות הטכנולוגיה האחריות להשפעתן העצומה וליכולתן לפתות את ציבור הצרכנים לבלות במשחקים ופעילויות שמבזבזים את זמנם או מסיחים את דעתם.

מחקרים העוסקים בשאלה - אם משחקים ואפליקציות שכאלה ממכרים או לא - נמצאים עדיין בחיתוליהם. ואולם, המהדורה הבאה של ה-DSM, ספר האבחנות של האגודה הפסיכיאטרית האמריקאית שנחשב לסמכות העליונה בענייני מחלות נפש, תכלול בנספחיה את המושג "הפרעת שימוש באינטרנט". הדבר מעיד על כך שחוקרים סבורים כי יש בסיס לחקור את הסוגיה, אך שעדיין לא נערך מחקר מקיף המצדיק הגדרה רשמית של הפרעה נפשית.

עם זאת, לא כולם מסכימים שיש בעיה. אריק שירמאייר מחברת זינגה, שהיה שותף ביצירת משחקים שנהיו להיטים כמו פארמביל ((FarmVille, אמנם מודה שהוא סייע לרבים להתמכר, אך כי הוא לא חושב שניתן להטיל את האחריות לכך על הטכנולוגיה. להאשים את חברות עמק הסיליקון שהן מייצרות טכנולוגיות שלא ניתן לסרב להן, זה כמו להאשים את חברות המזון המהיר בכך שהן מציעות אוכל שרבים אוהבים לאכול. "האם יש להן אחריות לכך שבני אדם משמינים?", הוא שואל ועונה - "אני חושב שרוב בני האדם יאמרו שלא".

כחלק מהשיח המתפתח, בעמק הסיליקון מנסים להציע משקל נגדי לאורח החיים הקצבי. חברות טכנולוגיה רבות, כגון גוגל וטוויטר, החלו ללמד את עובדיהן מדיטציה, טכניקות נשימה ואף אימפרוביזציה כדי לסייע להם להירגע ולהתנתק. "זה כמו אתחול מחדש למוח ולנפש", אמרה פדמסייר ווריור, בכירה בסיסקו.

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ