שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
ליטל לוין
ליטל לוין

סבתא שלי, אירנה טרפר, באה לפלשתינה ב-1946 על סיפון האונייה תל חי, והפקיד היהודי שקיבל אותה הציע שתשנה את שמה לאורנה. "השם שלי זה הדבר היחיד שנותר לי", היא ירתה - והוא ויתר.

עשרות סיפורי שמות מתפרסמים מאז הלילה בקבוצה חדשה בפייסבוק, ניסוי משחקי שסיסמתו "מזרחיות ואשכנזים אומרים ביחד לא לכור ההיתוך!!!". הקבוצה החדשה קוראת לכל המעוניינים להחליף "למשך שבוע לפחות את שם המשפחה המעוברת/ המשופץ לשמות המשפחה הקודמים של המשפחה של אמא והמשפחה של אבא. סבא וסבתא, אנחנו אוהבים אתכם ;)". מי ששמו לא שונה מוזמן להצטרף גם הוא ולהוסיף את שם המשפחה של אמו מלפני הנישואים.

התחילו במלאכה ספיר סלוצקר-עמרן, ליטל כהן ביטון, עדן חממה טביב, ליאת סלמי חלוואני ואורי אלפרוביץ' אייזנשטט. מאות המשיכו. "השם הקודם היה 'סימסולו', שם שגרר כמה קריאות 'גרוזיני!' לעבר אבא שלי, חרף מוצאו הטורקי", כותב בקבוצה גיא שגיא, שהפך היום לגיא סימסולו טקו. "בסופו של דבר השם עוברת ל'שגיא' המעורפל מבחינה אתנית, והיום אנשים חושבים שאנחנו אשכנזים. מהצד של אמא זה 'טקו'. הסיפור הוא שאחד מאבותיי, אי שם במסופוטמיה, היה חזן שדופק על דלתות של אנשים ומשום מה, טקו היה צליל הנקישה בדלת".

"הקונפליקט הזה בין האשכנזיות למזרחיות שבי גרם לי להיגרר לשטויות כאלה בתקווה להתחבב על ידי מישהו מהצדדים", כותב זוהר סוסנקו-ימיני. רות ויקטור ידגריאן כותבת: "שם משפחתה של אמי ז"ל הוא ידגריאן, החל מהיום גם שם משפחתי השני…". תמר זנדברג הוסיפה את השם "אילן" - שם אמה לפני נישואיה - ו"בוים", שם אמה "שעוברת לאילן בשנות ה-50 (אם אינני טועה)". אחר, בשם מתן כהן ישראלי, מסביר: "סבי, יוליוס איזידור פליישר, ניסה להתחמק מגיוס לגדוד הצ'כי של הצבא הבריטי ושינה את שמו לשם הכי פטריוטי שהיה בנמצא: יהודה ישראלי".

עוד לפני הקמת מדינת ישראל וביתר שאת לאחר הכרזתה, מנהיגיה עודדו עברות שמות פרטיים ושמות משפחה. ביולי 1948, במלחמת העצמאות של ישראל, פרסם מטה צה"ל פקודת יום שציוותה על מפקדים בכל הדרגים "להחליף את שמותיהם בעלי צלצול זר לשמות עבריים". 17,644 איש עברתו את שמותיהם בשנה שחלפה מאז פרסום הפקודה. להשראה, עלעלו בספר "בחר לך שם עברי" מאת ראש הוועדה להחלפת שמות - מר מרדכי נמצא-בי. עיקר הדאגה נסובה אז על צליל "רוסי, צרפתי ואנגלי". עם העלייה היהודית מארצות ערב, עשרות אלפים נדרשו להיפטר מהצליל הערבי שבשמם.

מעברה ליד תל אביב, 1949צילום: זולטן קלוגר / לע"מ

היו לכך מתנגדים כבר אז, כמו ד"ר וולטר מוזס שב-1952 כתב ב"הארץ" שבשינויי שמות אצל יהודים שהתבוללו מרצונם תמיד היה יסוד של "בגידה באב" ו"הסתלקות משם האב בגלל בוז ושנאה", וזאת בשל "אנטישמיות יהודית". כאשר הממשלה קוראת לאזרחים לשנות את שמם, כותב מוזס, כפי שהיה בגרמניה במאה ה-19 וכפי שקרה בישראל, זהו "סימן מדאיג לניוון ואי סובלנות": "בתקופה של הומניזם אמיתי אין ניגוד בין הלאומי לבינלאומי".

ספיר סלוצקר-עמרן, שהתחילה ביוזמה ("פתחתי את הקבוצה בשתיים בלילה, הלכתי לישון ובבוקר ראיתי שיש התלהבות"), היתה עד לפני כמה חודשים ספיר סלוצקר, שם אביה, וכעת נושאת גם את השם המזרחי של אמה. סלוצקר-עמרן היא רכזת של המטה למאבק בגזענות ועובדת גם בקשת הדמוקרטית המזרחית. "מההתחברות לארגון התחלתי להתחבר למורשת שלי", היא מסבירה. "מתוך כבוד למוצא ולמורשת ולסבא וסבתא שמתי גם את עמרן וכבר כמה חודשים שאני חותמת כך".

איך סבא וסבתא שלך הגיבו?

"הם לא מבינים את זה, למען האמת. לא מבינים למה זה משמעותי. אבל הם גם לא מבינים מה היתה הבעיה עם זה ששינו את שמם, שהם היו שבע שנים במעברה ולא קיבלו דיור ציבורי בסוף, ואשכנזים קיבלו את האדמות לקיבוצים ועד עכשיו בונים עליהם אולמות אירועים".

קופת חולים במעברה ליד תל אביב, ב-1949צילום: זולטן קלוגר / לע"מ

הם כן שמחים שנכדתם "יותר מדברת איתם על מה היה בעיראק. לפני כן דיברו על זה רק בצמצום, רק כשמישהו עשה עבודת שורשים. לי היה מאוד מעניין לשמוע על המורשת שלי, והתחלנו לדבר על זה גם בין חברים ומדברים כל הזמן על החלפת שמות משפחה". כך התחילה היוזמה בפייסבוק.

אף על פי שאשכנזים ומזרחים כאחד שינו את שמות הפייסבוק שלהם בעקבות הקבוצה, סלוצקר-עמרן מבהירה שהיא נועדה בעיקר למזרחים. היא מקווה שהעיסוק בשם יוביל לחקר המורשת, לשאילת שאלות לא פתורות. "כמו שראית אנחנו הולכים על סולידריות ואיחוד, אבל אין מה לעשות – אצל מזרחים יש לזה משמעות יותר רחבה. זו הזדמנות בשבילם לשאול את המשפחה מה היה כל כך דחוף בשינוי, למה בעצם הסכימו לערבב את הזהויות של כולנו - מה שלא הצליח בסופו של דבר".

העיתוי של היוזמה "מתקשר לכל הנושא של הכספים האבודים, יהודי בגדאד, והפרסום של משרד החוץ על יהודי בגדאד", מסבירה סלוצקר-עמרן. אחרי שנים שבהן מדינת ישראל סירבה לעסוק במורשת ובזכויות של פליטים יהודים ממדינות ערב, כעת מוביל משרד החוץ קמפיין שדורש לכלול את סוגיית הפליטים היהודים במשא ומתן על הסדר קבע עם פלסטין.

סלוצקר-עמרן מדגישה גם את הפן הפמיניסטי ביוזמה: היא הוסיפה את שם אמה, שגם היא חותמת כעת בשם הכפול. "הייתי צריכה ללחוץ עליה קצת", אמרה והוסיפה: "אז עכשיו הגיע הזמן שתשני גם את".

אבל יש לי רק שמות אשכנזיים.

"מקבלים אתכם בחיבוק. לא תמיד, אבל הפעם כן".

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ