אמור לי מי חבריך ברשת, ואומר לך למי תצביע - ברשת - הארץ

אמור לי מי חבריך ברשת, ואומר לך למי תצביע

חוקרים ישראלים פיתחו אלגוריתם המאפשר לחזות ברמה גבוהה של דיוק כיצד דמויות בולטות בטוויטר יצביעו בבחירות בארה"ב

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
עודד ירון

האם הרשתות החברתיות יכולות לסייע לגלות כדי כיצד אנשים יצביעו בבחירות? חוקרים שבוחנים את הסוגייה מאמינים כי אפשר לכל הפחות לתת לשאלה תשובה חלקית לשאלה מה אנשים עומדים לשים בקלפי היום, בבחירות לנשיאות ארה"ב. חוקרים בישראל מאמינים כי הם יכולים לחזות ברמת דיוק גבוהה במי יתמכו הדמויות המשפיעות בטוויטר.

החוקרים הישראלים, ד"ר חן אבין, ד"ר צבי לוטקר וד"ר איציק טורקל מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב וד"ר איבון-אן פינולה ממכון המחקר ABB שבבאדן, התבססו על מחקר קודם שלהם שמיפה את טוויטר וגילה שגם שם יש אליטה. ד"ר לוטקר הסביר כי במחקר הקודם הם גילו כ-6,000 משתמשים מרכזיים עם 10,000 עוקבים ומעלה, שהם המשפיעים ביותר על הרשת החברתית.

לוטקר סיפר בשיחה עם הארץ כי לא מדובר בהכרח במפורסמים כמו ג'סטין ביבר וקים קרדשיאן אלא גם במומחים שונים ובדמויות מפתח נוספות. נקודת המוצא של חוקרים היא שבדומה למרכז הליכוד, גם דמויות המפתח בטוויטר, הופכות גורם חשוב (לפחות בארה"ב) בעיצוב הדעה של הגולשים. "מי שבאמת משפיע על הבחירות זה התקשורת. מי מייצר ומפיץ את התקשורת? הסלבז בטוויטר", אמר לוטקר.

שורשי המחקר החדש נעוצים עוד בבחירות הקודמות, שהיו מהפכניות מבחינת התפקיד של הטכנולוגיה ובעיקר הרשתות החברתיות בהן. לוטקר סיפר כי הכל החל כשקרא מאמר שממנו עלה כי ההצלחה של אובמה ברשתות החברתיות התבססה במידה רבה על מאגר מידע אדיר. "רצינו לדעת איך בחירות יראו בעוד 10 שנים או 20 שנה".

מצביעים בניו המפשיירצילום: רויטרס

החוקרים ניסו למפות את דעותיהם הפוליטיות של גרעין מצומצם של משתמשים, ומהקשרים שלהם וההתבטאויות שלהם להרחיב את היריעה ולנסות להסיק גם למי צפויים להצביע האנשים הקשורים אליהם. החוקרים בחרו להתמקד בארה"ב, בין היתר בשל כמות המידע הרבה יותר העומדת לרשותם.

לוטקר הסביר כי בתחילה הם אספו רשימה של כ-160 איש המצהירים בגלוי למי הם מתכננים להצביע. לאחר מכן הם חילקו את הקבוצה לקבוצת ביקורת של כ-50 איש ששימשה לכייל את האלגוריתם שפיתחו. לאחר מכן הם השתמשו בקשרים ובהתבטאויות של שאר הדמויות המרכזיות בררשת כדי לסווג את הדעות הפוליטיות שלהן - רפובליקנים, דמוקרטים או מתנדנדים. לפי נתוני המחקר, רמת הדיוק נעה בין 90% לכ-97% - לפחות בקרב מי שהם הצליחו לאמת את הנתונים זאת מול הצהרות גלויות שלהם.

אבל, לדברי לוטקר מי שבאמת מעניין במחקר הם הגולשים המתנדנדים, או יותר נכון אלה שלא חשפו את דעתם. הם עשויים לייצג את לשון המאזניים, בעיקר במערכת בחירות צמודה כמו זו המתנהלת בארה"ב. הוא מסביר כי הזיהוי שלהם עשוי להיות חשוב מאין כמוהו, בעיקר כאשר מפלגות ופוליטיקאים מנסים למקד את המסרים שלהם לציבור עליו הם יכולים להשפיע.

בגרף שהם מציגים באתר שיצרו ניתן לראות כיצד למשל, אותם קולות צפים שימשו כברומטר לרחשי הציבור. לאחר העימות הראשון, שבו הוכתר רומני כמנצח, חל זינוק במספר האנשים שהמערכת תפסה כרפובליקאים.

המחקר, שעדיין לא פורסם, הוא אחד מני רבים שמנסים לשאוב מידע מרשתות חברתיות כדי לזהות מגמות ולחזות את תוצאותיהם של תהליכים. גם הנטייה של גולשים להתקבץ בקבוצות ולהתחבר לדומים להם צויינה במחקרים רבים.

חוקרים מקווים שהרשתות החברתיות יספקו מדד מדויק יחסית לרחשי הלב של האזרחים. ואולם, הגישה הזאת מושכת גם ביקורת מאחרים שטוענים כי גם המדיה החברתית עדיין לא מספקת כלים טובים מספיק כדי לספק תחזיות, ולו בשל הקושי לקבוע מה הם הפרמטרים הדרושים כדי לקבוע למה יצביעו הגולשים. גם לוטקר מודה שהם לא בטוחים שהתוצאות שמתבטאות בתנודות הגולשים המשפיעים אכן ינבאו במדויק את תוצאות הבחירות. בסופו של דבר, אפילו הם לא לגמרי בטוחים מה יהיו התוצרים של האלגוריתם.  

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ