גם אחרי הבחירות האינטרנטיות הראשונות יש עוד לאן לשאוף

מערכת הבחירות שמגיעה לסיומה היתה מקוונת יותר מאי פעם, אבל במובנים רבים, עדיין מדובר בהבטחה לא ממומשת

עודד ירון
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
עודד ירון

הסקרים מצביעים על ראש הממשלה המכהן, בנימין נתניהו, כמנצח המסתמן בבחירות הנוכחיות. אבל גם אם הוא ינצח, נראה שזה יהיה ניצחון דל. המנצח האמיתי של הבחירות הוא האינטרנט, ובעיקר פייסבוק, ובמקביל ראינו הרבה פחות פליירים וכרזות ברחובות.

"הבחירות הפעם היו סופר חדשניות במובן זה שהרבה מהסיפורים וההתרחשות וההתכתשות התרחשו ברשת", סיפר יניב שחם, מנהל קמפיינים ברשת, שעומד בין היתר מאחורי קמפיין 80% לעידוד הצבעה. "אם זה הסרטונים של המפלגות שכיכבו והרבה יותר זכו לחשיפה, הכרזות והממים שצוחקים עליהן. זאת היתה זירה הרבה יותר תוססת ומעניינת ממה שנדמה בחדשות. כיכר העיר הפכה להיות כיכר הרשת. לא צריך כבר את שלטי החוצות".

שחם העריך שגם חלק ניכר מהתקציבים הושקעו בפעילות ברשת. רוב המפלגות לא ששו לחשוף את התקציב שהושקע ברשת, אולם לפחות ממרצ נמסר כי אצלם מדובר בכמחצית מהתקציב. והדבר היה ניכר בכל עמוד שביקרתם בו. כל מי שמסתכל על העדכונים בפייסבוק יכול לראות בצד את הפרסומות המובילות לדפים (לפחות אצלי שני הפרצופים שהופיעו הכי הרבה היו נפתלי בנט ובנימין נתניהו). גם יוטיוב הפכה לזירת פרסום, ולא היה ביקור באתר, או ניסיון לנגן כמה סרטונים שהיה חף מפרסומות למפלגה או שתיים, שהופיעה לפני הסרטון

אבל קניית שטחי הפרסום באתרים היא רק חלק קטן מהעניין. הדוגמא הכי טובה למפלגה קטנה שהבטיחה לטלטל את המערכת ולעורר דיונים לוהטים בפייסבוק הם סרטוני השיטה של ארץ חדשה. הפולמוס סביבם לא פסק מהרגע הראשון ועד הדיונים הלוהטים של הימים האחרונים סביב מה שנתפס כהפרה של הבטחת אלדד יניב לפרוש מהמירוץ אם יתברר מהסקרים שהמפלגה לא עומדת לעבור את אחוז החסימה.

ברק מנחם. מתוך נפתלי בנט - העמוד הלא רשמי

זה לא נעצר רק במפלגות קטנות ואנרגטיות. פוליטיקאים ניהלו את חלק מהמלחמות על גבי פייסבוק לא פחות מאשר בביפרים שהם העבירו לתקשורת. ליברמן למשל בחר בפייסבוק כאמצעי להעביר מכתב פתוח לאריה דרעי בביקורת על תשדיר "כוכבית גיור", שחולל סערה ברשת ומחוץ לה.

שחם ואחרים דיברו על הכוח של האינטרנט לחשוף את הפוליטיקאים על כל טעות וכל סילוף. "אתה לא יכול גם להעלים שום דבר", אמר ד"ר יאיר עמיחי-המבורגר מבית הספר סמי עופר לתקשורת במרכז הבינתחומי בהרצליה, החוקר את ההיבטים הפסיכולוגיים בשימוש באינטרנט. "אנשים מחפשים מעבר לכל שכבה ארכיאולוגית אפשרית, וברגע שמוצאים משהו כל הרשת מוצפת". רק אתמול הרשת מיהרה להוכיח את יו"ר העבודה, שלי יחימוביץ' על טעותה בנוגע למה שיקרה לקולות של המפלגות שלא ייכנסו לכנסת.

בחירות אינטרנטיות, אבל עדיין מפגרות

למרות זאת, חלק מהמומחים והפעילים מאמינים שהמרחק בינינו לארה"ב או אירופה עדיין גדול מאוד. "הבחירות היו משעממות לגמרי מבחינה דיגיטלית", אמר איש דיגיטל ותיק שעובד בקמפיין של אחת המפלגות. "לא ראית מהלכים יותר מדי מתוחכמים. כולם עדכנו את דפי הפייסבוק שלהם ועשו צ'אטים חיים אבל לא היו אפליקציות יותר מדי מתוחכמות כמו בארה"ב למשל, ולא היה כמעט שימוש במובייל".

"מה שעדיין חזק זה קניית מודעות ושטחי פרסום, והפניה לעמודי פייסבוק ויוטיוב, וגם שם לקחו את תשדירי בחירות הרגילים והפיצו אותם באינטרנט. לא עשו שום דבר מיוחד. שום דבר שמישהו יזכור בעוד שנה".

גם פרופסור קרין נהון, שחוקרת את החיבור בין פוליטיקה לטכנולוגיה ואינטרנט בפרט, מספרת שהמרחק בינינו לבין ארה"ב או אירופה עדיין גדול מאוד. "אלה אכן בחירות האינטרנט הראשונות בישראל, אבל זה היה יכול להיות הרבה יותר. אנחנו עדיין משתמשים בזה בקטנה ולא מנצלים את היכולות האמיתיות של הרשת". בארה"ב למשל, היא סיפרה, "השיח הרבה יותר עמוק ויש דיון מעמיק בנושאים שנמצאים ברומו של עולם כמו הכלכלה והבריאות. אצלנו זה הרבה יותר שטחי"

אבל כמו ששחם מציין, הדברים המעניינים ביותר לא הגיעו מהמפלגות עצמן אלא מקמפיינים עצמאיים. הקמפיין שלו עצמו לעידוד הצבעה, שאליו הצטרפו אחר כך יוזמות רבות, ממשלתיות ואחרות, הוא דוגמא טובה לכך. שחם סיפר כי החליט על היוזמה לאחר שהבחין בירידה המשמעותית של כ-20% באחוזי ההצבעה בכמה ממערכות הבחירות האחרונות. "כשאתה בוחן מי הם אותם 20% נעדרים אתה מבין שזה הרבה מאוד צעירים חילוניים, אנשים שהם מרכז שמאל, שמפקירים את הזירה הכי חשובה", אמר.

"אנחנו בעידן ה-I המדיה", אמר ד"ר עמיחי-המבורגר, "הגולש מרגיש שהוא למעשה יוצר את החדשות ויוצר חשיבה מסוג אחר. יש אנשים שממש בטוחים שהם הכי משפיעים באינטרנט. אנשים משקיעים באופן אובססיווי זמן לטובת המפלגה שהם מקדמים".

אחת הדוגמאות הטובות ביותר לכך היא הדף הלא רשמי של נפתלי בנט, שפתח סטודנט מאוניברסיטת בר אילן, שפעל לגמרי מיוזמתו. הממים, כלי שבדרך כלל נועד לניגוח וביקורת או סתם הומור, הפכו בידיו אמצעי לצייר את מועמד הבית היהודי נפתלי בנט כצ'אק נוריס החדש, ורבים אחרים הוסיפו גירסאות משלהם. מן העבר השני הגיע הקמפיין של אנשי מדיה כמו ירון טן ברינק, דפנה לוסטיג ואחרים למען מרצ, שאומץ על ידי המפלגה ואף שודר בתשדירים הרשמיים.

אחד התחומים החשובים ביותר שבהם פעילות המתנדבים באינטרנט העמיקה את הדיון הוא ביוזמות שניסו לתת כלים לניתוח פעילות הפוליטיקאים. בלטו במיוחד הכלים כמו כנסת פתוחה וכלים נוספים של הסדנא לידע ציבורי, שכוללת את את היכולת להשוות בין פעילות ח"כים ומפלגות לפי אג'נדות שונות אך לצידם צצו עוד כלים רבים נוספים כמו האפליקציה של הפורום לצדק חברתי שמשווה גם היא בין מפלגות ומועמדים, או האפליקציות של מאקו ותנועת עורו.

אבל, לאותה מעורבות של הגולשים יש גם צד בעייתי, שמקשה על פיתוח של דיון עמוק ולא מאפשר את המימוש של ההבטחה הגדולה של שיח בלתי אמצעי בין פוליטיקאים לציבור, כפי שסיפרה פרופסור נהון. "יש המון טרולים, המון אנשים שברגע שח"כ מעלה סטטוס - ייכנסו ויכסחו אותו. מנגד גם הפוליטיקאים לא ניסו להבהיר לגמרי את העמדות שלהם ושמרו על עמימות". כפי שכתבה טל שניידר בפלוג, פייסבוק גם התמלאה בדפים שנועדו להשמיץ מועמדים, מבלי שמישהו יצטרך לקבל עליו את האחריות.

בסופו של דבר מכלי שמבטיח שקיפות ושיח, האינטרנט ובמידה רבה גם פייסבוק הכניסו את כולם לבועה. "בפועל כל אחד נשאר בתוך הביצה שלו ואנשים מקצינים עוד ועוד בעמדתם ולא באמת נפתחים לצד השני", אמר עמיחי המבורגר. "רוב האנשים לא נכנסים באמת לדיון מעמיק", הוסיפה נהון."הפוליטיקאים עדיין משתמשים באינטרנט ככלי חד כיווני. הם נגישים לכאורה, אבל זה לא באמת הכלי הרב כיווני שקיווינו לו. בסופו של דבר, כמה הם באמת מסוגלים לכך פיזית?".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ