ארה"ב: רק הנשיא יוכל לאשר מתקפת סייבר משמעותית

ארה"ב מגבשת את כללי הלחימה במרחב הסייבר, לפיהם דרגים נמוכים יותר בצבא יוכלו לאשר רק מתקפות סייבר נקודתיות

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
דייוויד סנגר ותום שנקר, ניו יורק טיימס

ועדת בדיקה חשאית לבחינת השימוש הגובר של ארה"ב בכלי נשק מקוונים החליטה כי נשיא ארה"ב ברק אובמה צריך סמכויות נרחבות המתירות להורות על מתקפת מנע אם ארה"ב מזהה ראיות עתידיות לכך שמתוכננת מתקפה דיגיטלית רחבת היקף כלפיה ממקור זר. כך מסרו היום (שני) לניו יורק טיימס בכירים המעורבים בחיבור הדו"ח.

החלטה זו היא אחת מכמה החלטות שהתקבלו בחודשים האחרונים בעת שהממשל האמריקאי מתכוון לאשר, בשבועות הקרובים, את הכללים הראשונים לפיהם צבא ארה"ב יכול להתגונן מפני מתקפה מקוונת ולהגיב אליה. המדיניות החדשה תקבע איך יכולות סוכנויות המודיעין לערוך חיפושים ברשתות מחשבים רחוקות בניסיון לאתר התקפות מתוכננות על ארה"ב, או, אם הנשיא מאשר, לתקוף יריבים בעזרת תוכנות זדוניות – גם אם לא היתה הכרזת מלחמה.

הכללים יהיו סודיים ביותר, בדיוק כפי שהכללים הקובעים את השימוש במל"טים להתנקשויות נשמרו בחשאי. ג'ון ברנן, היועץ של אובמה ללוחמה בטרור ומועמדו לראש הסי-איי-אי, מילא תפקיד מרכזי בעיצוב מדיניות השימוש במל"טים ובלוחמה מקוונת, שני כלי הנשק החדשים ביותר והטעונים ביותר פוליטית בארסנל האמריקאי.

כלי הנשק המקוונים נמצאים במוקד מירוץ החימוש החדש ואולי גם המורכב ביותר שמתנהל בימים אלה. הפנטגון יצר פיקוד סייבר חדש, ולוחמה מקוונת היא אחד מהחלקים היחידים בתקציב של צבא ארה"ב שצפוי לגדול. בכירים בממשל האמריקאי אומרים שמדיניות הסייבר החדשה נקבעה לפי עשור של ניסיון בלוחמה בטרור, בייחוד בחלוקת האחריות בין הצבא לסוכנויות המודיעין בשימוש בכלי נשק מקוונים.

לפי הכללים הקיימים, הצבא יכול לצאת בגלוי למשימות לוחמה בטרור במדינות מולן ארה"ב פועלת לפי כללי המלחמה, כמו אפגניסטאן. אולם לסוכנויות המודיעין יש גם סמכות לצאת לתקיפות מל"טים חשאיות ופעולות קומנדו במקומות כמו פקיסטאן ותימן, שאינן אזורי מלחמה מוצהרים. תוצאות פעילויות אלה כבר עוררו מחאה.

עד כה התפרסם מקרה אחד בו אובמה אישר שימוש בכלי נשק מקוונים, בשלב מוקדם של כהונתו, כשאישר הסלמה של מתקפות סייבר נגד מתכני הגרעין של איראן. המבצע, שקיבל את הכינוי "משחקים אולימפיים", החל תחת נשיאותו של ג'ורג' וו. בוש. בפיקודו של אובמה עבר ניהול המתקפה לידי סוכנות הביטחון הלאומית (ה-NSA).

לאחר שהחל תהליך קביעת כללי הלחימה, לפני יותר משנה, סיפר אחד מהבכירים בממשל לניו יורק טיימס, ארה"ב ריסנה את השימוש שלה בכלי נשק מקוונים. "ישנן רמות של לוחמה מקוונת שהן אגרסיביות בהרבה מכל מה שהיה בשימוש עד כה, או הומלץ לשימוש".

המתקפות על איראן הראו כי ניתן להרוס תשתיות של מדינה ללא הפצצה או שליחת סוכנים לחבל בהן בשטח. אמנם מטרות רבות הן צבאיות, אולם ניתן לפגוע גם ברשתות החשמל, התקשורת והפיננסים של מדינה. אפילו גורמים מתוחכמים שאינם מדינות, כמו טרוריסטים או ארגוני פשיעה, יכולים ליזום מתקפות, ולפעמים קשה לזהות מי אחראי למתקפה. מבקרים שונים טוענים שיועצים וקבלנים פרטיים הקשורים לתחום מתאמצים להפריז בעוצמת איום הסייבר, בתקווה לגרוף מיליארדים.

בכיר אמריקאי אחד סיפר שועדת הבדיקה החליטה במהרה כי כלי נשק מקוונים הם כה רבי עוצמה – כמו כלי נשק גרעיניים – שהשימוש בהם חייב להיעשות באישור ישיר של המפקד העליון של הצבא. יוצא דופן אפשרי אחד הוא תקיפות טקטיות מדויקות, כמו שיבוש מערכת הגנה אווירית בעת מבצע נגד אויב.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ