התהומות הרקובים של פייסבוק |

ההומור הנשי החדש של עידן "בנות"

הגסויות, השנאה העצמית והבדיחות של רחלי רוטנר, דנה רז וחברותיהן הן משניות לצורך בהזדהות. הלייקים והחיוך נובעים מתחושת אחווה משותפת - אחוות המיואשות

איתמר רונאל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
איתמר רונאל

החיים עד כה: וואלה לא עפתי
(דנה רז)

רגע אחרי שלנה דנהאם לכדה את רוחו של הדור, או כדבריה, של דור כלשהו, נדמה שכל הדור הזה שלנו נכנס לדיכאון: המראה שהיא הציבה בפנינו גרמה לתחושת ייאוש, והקול של דורנו נהפך מריר מעט. אפשר בקלות לשים לב שהקול הממורמר הזה, שזוכה לביטוי נרחב ברשתות החברתיות, מגיע ברובו מבנות המין הנשי. אפשר אולי להרחיק ולקבוע שזהו קולו של ההומור הנשי החדש.

מה השתנה? המחשב שלי התפגר סופית. וזהו. בלי קשר רציתי להגיד שהעולם הזה מקולקל ומכוער, מלא אלימות, זוהמה ואנשים שבורים שקרנים ומגעילים ולדעתי אין לו תקנה באף תחום אף פעם כי הכל רקוב ומתפורר מהיסוד. אבל באמת, בלי קשר למחשב, סתם מחשבונת שעברה לי בראש. אהבתי את רובכם ביי
(דנה רז)

הבועה שלנו התנפצה, ואנחנו קמים כל בוקר לעולם קטן וטיפשי, רחוק שנות אור מארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות שעליה גדלנו. את התחושה הזאת אנחנו לא רוצים שילכדו לנו בשלמות, כמו שדנהאם עשתה, כי זה יגרום לנו לקנא. אנחנו רק צריכים מישהו שיפלוט את החרא הגולמי שיושב לנו בראש כל יום.

אני אספר לכם סיפור קטן החיים זה דבר מאעפן וזה הסיפור
(תום יער)

די עולםצילום: די עולם

    גם כשדנה רז או תום יער תוקפות אותנו, אפשר להזדהות עם התוקפנות ולמצוא בה פורקן. האגרסיביות המיואשת מנחמת דווקא, וההומור המריר והגס הזה הפך למעין קבוצת תמיכה וירטואלית. באופן אירוני, המאפיין העיקרי של הזרם הזה - שרז, יער, ואחרות כמו רחלי רוטנר ומאיה דרייפוס מייצגות אותו, כל אחת בדרכה - הוא דווקא ההכלה וההזדהות.

    כתבתי שיר וקוראים לו אני פרה
    (תום יער)

    גסויות נוסח שרה סילברמן השתלטו כבר מזמן על ההומור הנשי, אבל המטרה של יער -שעומדת גם מאחורי העמוד "חרא בתוך תחת שלכם" שכשמו כן הוא (אתם מוזמנים לצפות בעצמכם) - שונה מעט: במקום להשתמש בנשיות כדי להאיר באור מצחיק את הגסויות, היא משתמשת בגסויות כדי לבטא את התסכול מהקיום הנשי העגום שלה.

    לא מתאים לי הקיץ הזה אני שמנה ושעירה אהבתי ללכת עם מעילים וגרביונים מה אני אעשה עכשיו יש לי חררה על הידיים וקעקועים מזעזעים והג'וק הראשון שאני אראה אני מיד תולשת לעצמי את הלב
    (תום יער)

    המייצג הבולט ביותר למרירות הזאת הוא העמוד "די עולם" שמאחוריו עומדת בין השאר גם דנה רז. בדי עולם אתם מוזמנים לשנוא את החיים, את עצמכם, ואת העולם. אבל השנאה הזאת היא למעשה קבוצת תמיכה בתחפושת. הנסיון להצחיק משני לצורך לעורר הזדהות. הלייקים והחיוך נובעים מתחושת אחווה משותפת - אחוות המיואשים.

    אלוהים ישמור כמעט מחר למה קמנו בכלל
    (די עולם)

    רבים שואלים אותנו, אם די עולם לי, מה באפשרותי לעשות?
    ואנחנו רוצים לנצל את הבמה הזו כדי לספר לכם שהתשובה היא הר של כלום ושזו לא סוכריה מה שהוא מציע.
    תודה
    (די עולם)

    די חנה לסלאוצילום: די עולם

    די עולם יא גרוע אני אגיד אותך לאמא שלי
    (די עולם)

    טיפ צהריים: בחני את עצמך! האם יש לך ציפיות לא ראליות מהחיים? אם התשובה היא כן התנחמי, מעולם לא היית מבריקה בלימודים הראליים ואין סיבה שזה ישתנה עכשיו. המשיכי לפנטז בשקט.
    (מאיה דרייפוס)

    דרייפוס אולי פחות מוכרת משלוש האחרות, אבל היא מדגימה יפה את הדמיון בין ההומור הנשי החדש לבין "הכתיבה הנשית" האנכרוניסטית שמילאה פעם את כתבי העת וספרי הבישול. הפורמט שבו היא כותבת חושף את הקשר בין חנה לסלאו ו”לאשה” להומור העכשווי הזה.

    טיפ לילה: בחני את עצמך! מה כואב לאמא שלך? ותודה לכל האימהות בעולם.
    (מאיה דרייפוס)

    הוריקן סנדי מגיע לניו יורקצילום: רחלי רוטנר

    רוטנר פחות גסה ומיואשת משאר החבורה, אבל קשה לכתוב על הומור נשי בפייסבוק בלי לכלול אותה, ואפשר לראות שגם היא נכנעת מדי פעם לבונטון המנחם. רוטנר מכירה היטב מרירות וציניות, וגם היא יודעת להתענג עליה כשצריך.

    וואו מטוס למה שלא תיסע עוד שעתיים על המסלול זה היה מרתק עד עכשיו
    (רחלי רוטנר על ביקור אובמה)

    ‎וכעת, אפנק בטיפ ממלצרית מסורה: את השולחן מומלץ לנקות על ידי דפיקת הראש במרכזו עד להדיפת פירורים מוחלטת‎
    (דנה רז)

    הביטוי המדויק ביותר לקנטרנות התוקפנית והמכילה הזאת נמצא אצל דנה רז ודי עולם. הן הדוברות הכנות והחדות ביותר של שברי הבועה התל אביבית שהתנפצה - הייאוש שתפס את נחילי הילדים האמנותיים, שלא הבינו לאן נעלמה ההבטחה הטלויזיונית עליה גדלו, סטודנטים ומלצרים שקלטו פתאום שאף אחד לא מחכה להם בחוץ.

    למה זה כל כך כיף לרחם על עצמך? כי אתם באמת מסכנים
    (די עולם) 

    דנה רז מיואשת מהחייםצילום: דנה רז

    תגובות

    הזינו שם שיוצג באתר
    משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ