הניסוי להפעלת המאגר הביומטרי בישראל ייצא היום לדרך

הפרויקט אמור לצמצם משמעותית את זיוף תעודות הזהות והדרכונים בישראל, אך מתנגדיו מזהירים מניצול המידע לבילוש אחר אזרחים

יהונתן ליס
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
יהונתן ליס

על אף הביקורת הציבורית וליקויי האבטחה שהתגלו בפרויקט, משרד הפנים צפוי להכריז היום על תחילתו של הניסוי הנרחב להפעלת המאגר הביומטרי בישראל. במסגרת הניסוי, שיימשך שנתיים, יוכל כל אזרח להגיע לאחת מלשכות משרד הפנים ברחבי הארץ, למסור פרטי זיהוי ביומטריים – כלומר טביעות אצבע ותווי פנים – ולקבל בתמורה תעודת זהות או דרכון חכמים. הניסוי יחל היום בשתי לשכות, בראשון לציון ובאשדוד. מחר הוא יורחב גם לכפר סבא והרצליה ועד לסוף אוגוסט יכלול את הסניפים בכל רחבי הארץ. לאורך תקופת הניסוי לא יוכל משרד הפנים לחייב את האזרחים למסור מידע ביומטרי, ולא ינפיק את התעודות החכמות לאזרחים שיסרבו למסור מידע זה.

לצד הביקורת על עצם הקמת מאגר ביומטרי בישראל, המעבר לשימוש בתעודות זהות חכמות צפוי לספק שורה של יתרונות משמעותיים. כך, הוא אמור לצמצם באופן משמעותי את זיוף תעודות הזהות והדרכונים בישראל. מדי שנה מוחלפים או מונפקים בישראל כ-600 אלף תעודות זהות ודרכונים. על פי ההערכות במשרד הפנים, מדי שנה מזויפות לכל הפחות 50 אלף תעודות. התיעוד הביומטרי אמור לתת מענה לשלל שיטות הזיוף הידועות כיום ולמנוע זיופים ב-20 השנים הקרובות.

בנוסף, התעודות החדשות אמורות לאפשר לאזרחים קבלת שורה של שירותים באמצעות המחשב בבית. בשלב הראשון מדובר בשירותים זניחים יחסית, אך בתוך פרק זמן קצר כל השירותים הפיננסיים – לרבות תשלומי חשבונות וכניסה לחשבונות הבנק – ייעשו באמצעות הכנסה של הכרטיס החכם לקורא מיוחד שיחובר למחשב בבית ויאפשר אימות מוחלט של זהות המשתמש.

קורא כף יד. בשלב זה הפרויקט התנדבותי צילום: בלומברגצילום: Bloomberg News

השר לשעבר, מיכאל איתן, הנחשב לאחד המתנגדים התקיפים להקמתו של מאגר ביומטרי בישראל, תקף אתמול את ההחלטה לפתוח בניסוי. "זהו מאבק על דמותה של מדינת ישראל. האם נהיה מדינה חופשית, השומרת על פרטיות אזרחיה, כמדינות הנאורות בעולם, או שנהפוך למדינה המובילה בעולם בבילוש אחרי אזרחיה?", שאל איתן והוסיף, "איני רואה שום סיבה שאזרחי ישראל יהפכו לשפני ניסוי בפרויקט שלא יעשה שום דבר טוב לא למדינת ישראל, לא לאזרחיה ולא לביטחונה".

"מדובר בניסוי מסוכן בבני אדם", הזהיר אתמול עו"ד יהונתן קלינגר, היועץ המשפטי של התנועה לזכויות דיגיטליות, המתנגדת למאגר. לדבריו, "אזרחי ישראל צריכים לדעת שמי שנותן את האצבע למאגר הביומטרי מסכן את פרטיותו, ומצטרף לצעד שעלול לסכן גם את ביטחון המדינה".

הביקורת סביב הפרויקט עוסקת בסכנה של דליפת המאגר הביומטרי, שיאסוף את נתוני הזהות של כלל אזרחי ישראל. ואכן, בתחילת החודש נחשף כי דווקא בעת בדיקת אבטחת התעודות החכמות, התגלו ליקויים של ממש. ליקויים אלה אינם נוגעים למאגר הביומטרי עצמו, אלא למערכת תפעול התעודות החכמות. בתחילת החודש נחשף ב"הארץ" ובערוץ 10 כי אחד הרכיבים המרכזיים בתעודות הדיגיטליות, המכונה פרויקט ממיל"א (מנפיק ממשלתי לתעודות אימות), סובל מליקויי אבטחה. פרויקט ממיל"א אחראי על ההנפקה המאובטחת של התעודה האלקטרונית, שתשולב בתעודה הפיזית. עובדים במשרד הפנים מסרו אתמול שמרבית התקלות שהתגלו תוקנו ולדבריהם, הליקויים שהתגלו ממילא אינם חמורים ואין בהם כדי למנוע את תחילתו של הניסוי היום.

מיזם המאגר הביומטרי היה אמור להתחיל כבר לפני שנתיים, אולם כניסתו לפועל התעכבה בשל התארכות הליכי החקיקה, עתירה שהוגשה לבג"ץ על ידי האגודה לזכויות האזרח ונדחתה, וכן סכסוך עבודה בין עובדי רשות האוכלוסין לבין משרד האוצר, שסיומו לפני שבועות אחדים הסיר את המכשול האחרון. שר הפנים, גדעון סער, צפוי להכריז היום על תחילתו של הניסוי במסיבת עיתונאים בלשכה בראשון לציון, באירוע שבו יודגמו לתקשורת הליכי מסירת המידע הביומטרי והנפקת התעודה החכמה.

תגיות:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ