הכירו את הגיהינום שהוא שוק הדירות התל אביבי

דף הפייסבוק "דירות בתל אביב שמדכאות אותי" מוביל את הגולשים למודעות שנראות כאילו נלקחו מאזור הדמדומים של תחום הנדל"ן

עודד ירון
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
עודד ירון

מה עדיף? תא בכלא נורווגי או דירה בתל אביב? לפי התמונה ששלחה אנה שניידמן לדף הפייסבוק "דירות בתל אביב שמדכאות אותי", התשובה לא ברורה מאליה.

בדף ששמו לפחות שואב את השראתו מטבעונים שמדכאים אותי, יש משהו הרבה יותר מדכא מהעמוד שרק רצה ללעוג קצת לנסיונותיהם הקולינריים של אלה שמנסים לחיות בלי בשר. המודעות שאספה מפעילת הדף והמודעות הרבות שעוד נשלחות לה מיותר מ-8,000 החברים הרשומים בו, נעות בין חוצפה לביזאר - כמו המנכ"ל "המקסים מקסים מקסים!!!" (סליחה שהשמטנו חלק מהסימני הקריאה) שמחפש בחורה שתנקה ותעשה כביסה (נו באמת, מה הבעיה בערך שעה ביום? וזה בחינם). בדירה אחרת מבקשים שותף שלא נמצא בבית, דירות נוספות זמינות רק לחלק מהשבוע ועוד המצאות כמו "חצי חניה" או חתולה שגם היא באורח פלא נשארת עד נובמבר.

בין המציאות המלבבות אפשר למצוא דירה שאין בה שירותים (רק עד שהשיפוץ יסתיים) במחיר מציאה של 3,500 שקל או דירה אחרת שעולה רק 50 שקל יותר, אבל יש לה חיסרון קטן - היעדר כיור במטבח. לא משהו רציני.

אנה שניידרמן, מדירות בתל אביב שמדכאות אותי

מי שעומדת מאחורי הדף היא ג'ודי, סטודנטית בת 22 באוניברסיטת תל אביב שמעידה על עצמה שהיא לא כל כך ותיקה בעסק, אבל שני סיבובי חיפושי הדירות שהספיקה לעשות סיפקו לה חומר למכביר, והגולשים מוסיפים לא מעט הצעות הזויות משלהם.

בראיון קצר היא סיפרה שמי שבאמת מדהים אותה הם לאו דווקא בעלי הבית. "המודעות שממש מפילות אותי הן אלה שבהן לא בעלי הדירות מציבים את המכשולים, אלא השוכרים עצמם. כמעט כל מודעה שנייה בקבוצות הפייסבוק מתנה את הכניסה לדירה בקניית ריהוט כזה או אחר. לפעמים הדרישות אפילו יותר הזויות, מישהי כתבה לי שדרשו ממנה לקנות מנוי לחדר כושר. אם לא משלמים להם, הם לא מעבירים את הפרטים לבעל הדירה ואין לך אפשרות לחתום על חוזה".

במודעה שהתקבלה אצלה ממש תוך כדי הראיון, התנאי לקבלת הדירה היה כדלקמן: "הדירה להשכרה רק בתנאי !! שלוקחים את כל הרכוש גם הפרקט יהיה שייך לשוכרים. המחיר עבור כל הציוד!!! כולל השיפוץ 35,000. לא לתיווך !!!!!"

רוצים דירה? שימו 35 אלף מקדמה לדייר. מתוך דירות בתל אביב שמדכאות אותי

דרך אגב, המצב אולי מחמיר, אבל הוא היה די מחורבן גם לפני שנתיים. הבלוג "בעל הבית השתגע" שהוקדש לאותו ג'ונגל נדל"ני הסביר כבר אז: "אם אתם גרים בערים שפויות, אולי אתם לא מכירים את המושג 'דמי פינוי'. מדובר על שוחד שדייר דורש מהאנשים שרוצים להחליף את מקומו בדירה שווה. כאשר הדייר הוא זה שאחראי על חיפוש שוכרים חדשים, והקשר הראשוני עם בעל הדירה מתבצע רק דרכו, למי שממש רוצה את הדירה אין ברירה אלא לשלם".

"מבחינה פסיכולוגית, זוהי דרכו של שוכר להשתלב נפשית בשוק הברוטלי של תל אביב ולדפוק גם הוא שוכרים אחרים, כפי שבעלי הדירה דופקים אותו. משהו בין ילדים מוכים שהופכים להורים מכים לבין עצורים במחנה שבויים שעוזרים לשומרים להתעלל בעצורים אחרים כדי לקבל תוספת סיגריות".

ולשאלה שעולה פעם אחר פעם, למה להילחם כל כך בשביל הזכות לגור בתל אביב, ג'ודי השיבה: "זה דיון שעולה הרבה בקבוצה, 'אז אל תגורו בתל אביב', ויש לי הרבה מה לומר על זה, דווקא מפרספקטיבה של מי שלא גרה בתל אביב רוב חייה. יש לעיר הזאת המון מה להציע ויש סיבה שנוהרים אליה. דברים קורים גם מחוץ לתל אביב, כמובן, אבל ללא ספק זאת עיר עם המון הזדמנויות. בכל מחיר אני לא אגור פה, אבל אם יסתדר גם בהמשך, אני ללא ספק ארצה להישאר".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ