ארגון ישראלי דורש מפייסבוק לחסום שרים איראנים מהרשת החברתית

לדברי ארגון שורת הדין, השירותים שפייסבוק מספק לשרים מהווים הפרה של הסנקציות וסיוע לטרור. לא כולם מסכימים איתו

עודד ירון
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
עודד ירון

"שורת הדין" ארגון ישראלי הפועל נגד הטרור דרש אתמול (שלישי) מהרשת החברתית פייסבוק כי תמנע מבכירים בממסד האיראני גישה לשירותיה. במכתב שנשלח למייסד הרשת החברתית מארק צוקרברג ולקולין סטרץ', ראש הצוות המשפטי בפייסבוק, צויין כי לאחרונה החלו 15 שרים איראנים להשתמש ברשת החברתית, זאת למרות הסנקציות שארה"ב הטילה על המדינה.

"אני בטוחה שאתם מודעים לכך שאיראן נמצאת תחת סנקציות רבות שהטילה ארה"ב", כתבה עו"ד ניצנה דרשן לייטנר שעומדת בראש שורת הדין. "דעו לכם שאספקת שירותי מדיה חברתית ושירותים קשורים נוספים לשרים של ממשלת איראן אינה חוקית לפי הסנקציות של משרד הפיקוח על נכסים זרים", צויין במכתב עליו דווח בג'רוזלם פוסט.

דרשן לייטנר אמרה להארץ כי יש הבדל בין משתמשים מהשורה, שלהם מותר להשתמש ברשת לבין שרים בממשלת איראן. על העובדה שלמעשה האזרחים חסומים מגישה לרשת אמרה להארץ כי "זה רק מראה עד כמה ההתנהלות של איראן פסולה ועד כמה אסור לפייסבוק לתת לזה יד: המשטר שם מנסה לקדם את האג'נדה שלו אל מול המערב, ומבקש משרים לפתוח דפים בפייסבוק שפתוחים רק למערב, תוך איסור גורף על הפרט באיראן לעשות זאת".

מארק צוקרברגצילום: אי–פי

עם זאת, במסמך של משרד האוצר האמריקאי, המסביר את הסנקציות על איראן, מצויין כי אין כל סנקציה על שימוש באמצעי תקשורת. "הקבלה או ההעברה של תקשורת אישית, במאצעות הדואר, הטלגרף, הטלפון או כל אמצעי תקשורת אחר, שלא כולל את ההעברה של כל דבר בעל ערך בין ארה"ב, לאיראן מותרת. היבוא לארה"ב מאיראן, והיצוא מארה"ב לאיראן של מידע וחומרי מידע, בין אם מסחרי או אחר, בלי קשר לפורמט, המדיום או צורת ההעברה, וכל עסקה הקשורה לכזה יבוא או יצוא מותרת", נכתב במסמך.

כללי השימוש של פייסבוק עצמה לא אוסרים בשלב זה שימוש בידי אזרחים זרים, אולם הם אוסרים על אזרחים במדינות שארה"ב מטילה עליהן אמברגו לעשות ברשת שימוש מסחרי. שינוי נוסף שפייסבוק הציעה לאחרונה אך טרם נכנס לתוקפו, קובע "לא תשתמש בפייסבוק אם נאסר עליך לקבל מוצרים, שירותים, או תוכנה שהגיעו מארצות הברית". אולם משפטנים ופעילי זכויות מסבירים כי לא נראה שפייסבוק מתכננת להתחיל לחסום משתמשים איראנים, אלא רק לכסות את עצמה מהבחינה המשפטית.

במכתבה הוסיפה דרשן לייטנר כי "התמיכה של איראן בארגונים המוגדרים קבוצות טרור כמו החיזבאללה והחמאס עשויים לחשוף את האנשים המספקים את השירותים לממשלת איראן לתביעה לפי סעיפי החוק הפלילי והאזרחי", הוסיפה. דרשן לייטנר ציינה במכתבה כי לפי פסק הדין במשפט הולדר נגד ה-Humanitarian Law Project, אספקה של כל סיוע לטרוריסטים אינו חוקי.

אבל עו"ד ד"ר נמרוד קוזלובסקי הסביר להארץ כי למעשה לא בוצעה כאן הפרה של הסנקציות, כפי שכאמור כתוב במסמך הסנקציות. זאת, מפני שמדובר בשימוש בשירות אינטרנטי חופשי. דברים דומים הסבירה להארץ גם ג'יליאן יורק מארגון זכויות האדם ברשת Electronic Frontier Foundation, שציינה כי מלבד זאת קיימים גם רשיונות המתירים מכירה של שירותים, תוכנות וחומרה מסוימים לאיראן.

קוזלובסקי הוסיף כי דרשן לייטנר "צודקת בכך שסחר עם האויב יכול להיות גם מכירת שירותים, אך האבחנה שפייסבוק מבצעת בצדק היא בין מכירת שירותים כלשהם ובין פלטפורמת תקשורת פתוחה הזמינה להעברת מידע גם להם".

המכתב מגיע רק יום לאחר הדיווח על כך ששירות אחסנת אתרים אמריקאי הסיר את אתרו של מנהיג האופוזיציה האיראני מהדי כרובי בשל הסנקציות. כזכור, כרובי היה מהמנהיגים שהובילה את ההתקוממות העממית ב-2009, זו שבעקבותיה נחסמו במדינה שירותים כטוויטר ופייסבוק. מוחמד חוסיין זייה, עוזרו לשעבר של כרובי שמפעיל את האתר אמר לרויטרס כי זה מתסכל שהם לא יכולים לפעול משירותים איראניים שחוששים מהמשטר, אבל בארה"ב הם נפגעים מהסנקציות. היום דווח כי נראה שהחסימות מרשתות החברתיות הוסרו, אולם התברר לבסוף כי מדובר בתקלה טכנית.

פייסבוק טרם הגיבה לשאלות הארץ

המכתב של שורת הדין לפייסבוק

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ