בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

למה כולם כועסים על התקנות החדשות להנגשת אתרים?

התקנות החדשות אמורות להקל על בעלי מוגבלויות לגלוש באינטרנט, אבל בעלי אתרים חוששים שהם יהפכו מטרה לתביעות של עורכי דין רודפי בצע

31תגובות

בחודש שעבר נכנסו לתוקפן תקנות (לחצו לצפייה בתקנות) הדורשות מבעלי אתרים להנגיש אותם לבעלי מוגבלויות, יוזמה שאיש לא מערער על חשיבותה, אבל משום מה נראה שהיא חוטפת אש מכל הכיוונים. גם איגוד האינטרנט הישראלי, שתמך ביוזמה והקים אתר הסברה לתקנות, קרא למשרד המשפטים לתקן את התקנות בגלל הבלבול שהן עוררו בקרב בעלי אתרים וההגדרות שלהן שנתפסות כמאוד מרחיבות.

המטרה של התקנות היא כמובן לסייע לאנשים שסובלים מלקויות שונות לגלוש באינטרנט בצורה קרובה ככל האפשר לזו של כולנו. מדובר באוכלוסייה מגוונת שכוללת בין היתר עיוורים וכבדי ראייה, חירשים וכבדי שמיעה, מוגבלי תנועה, לקויות למידה ועוד. לדברי האיגוד לפחות 20% מהמשתמשים סובלים מלקויות שונות שפוגעות ביכולת שלהם להשתמש ברשת.

בין היתר דורשות התקנות מבעלי אתרים שמעלים סרטוני וידאו לספק תיאור טקסטואלי של הסרטון לטובת מי שלא יכול לראות אותו כיאות, או לכל הפחות לספק הסבר קצר על המדיה שאינה נגישה לכולם. כך גם במקרה של קטעי רדיו. בנוסף ישנם כללים לתיוג התוכן בתוך הקוד, כדי לסייע למשל לעיוורים שגולשים באמצעות תוכנות שמקריאות את המתרחש על המסך כמו JAWS או NVDA, או לחילופין באמצעות צגי ברייל.

כך "נראית" גלישה לעיוורים באתר לא מונגש

תקנות הנגישות שנכנסו לתוקפן ב-25 באוקטובר דורשות מבעלי אתרים להתאים את האתרים לתקן נגישות הישראלי המבוסס על התקן הבינלאומי של W3C, גוף התקינה הבינלאומי ברשת. אם זה אתר קיים יש להם שלוש שנים לבצע את ההתאמות הדרושות, בעוד שאתרים חדשים יחוייבו להיות מונגשים מלכתחילה. בעלי אתר שלא יעמדו בתקנות עם תום התקופה עלולים להיקנס בסכום של עד 50,000 שקל ללא הוכחת נזק.

לדברי מפתחי ובעלי אתרים, החוק סובל מכמה בעיות, והמדוברת שבהן הוא הנוסח המעורפל והרחב, שלא מבהיר על מי בדיוק חל החוק. מפתחי ובעלי אתרים רבים הביעו חשש כי החוק חל בעצם על כל בעלי האתרים באשר הם, מאתרי ממשלה ועד בלוגים אישיים. והסכום הכספי הגדול המעורב מעורר חששות שהחוק יהפוך כלי בידי עורכי דין רודפי בצע שינסו להרוויח על גבם של בעלי אתרים.

משרד המשפטים מסר בתשובתו לשאלות "הארץ" בנושא כי הקנס חל על כל תקנות הנגישות, ולא נוגע רק לתקנות החדשות על נגישות באינטרנט. הם ציינו עוד כי ניתן לבקש פטור במידה והנטל הכלכלי גבוה מדי. אולם, אילנה בניש, יועצת נגישות אינטרנט וטכנולוגיות המידע, אמרה ל"הארץ" כי לא התקנות מגדירות מהו נטל הכלכלי או הטכנולוגי שיצדיק זאת. באיגוד האינטרנט ציינו כי גם אתרים שזוכים לפטור מרמה הגבוהה של הנגשה (AA ) עדיין יצטרכו לבצע הנגשה חלקית (ברמה A).

הדבר פתח פולמוס נרחב ברשת, שכלל בין היתר פתיחה של קבוצת פייסבוק בשם "מחאה נגד תקנות הנגשת אתרי אינטרנט ישראליים" ואף האשמות בפגיעה בחופש הביטוי של מי שלא יוכלו להנגיש את אתריהם. "אנו רואים בתקנות החדשות 'פירצה' שתוביל לעליית מחירי אתרי האינטרנט בישראל ובעיקר לצמיחתן של החברות הגדולות. מלבד כל זאת - הכוח בנושא נמצא אצל המומחים בתחום", כתב מפעיל הקבוצה. בחורים ברשת ציינו בין היתר את הביקורת של התנועה הליברלית החדשה של מה שנראה לה כהתערבות גסה של המחוקק באינטרנט.

עופר וקנין

איגוד האינטרנט, שגם קודם לכן שילב בתמיכה שלו ביקורת על הניסוח המרחיב, יצא בקריאה למתן את התקנות. "הבעיה העיקרית בתקנות היא ההתייחסות קולקטיבית לכלל האתרים; קטנים כגדולים, בעלי תנועת גולשים מעטה כרבה. התייחסות זו אינה ריאלית ומכבידה עד מאוד על בעלי אתרים אלה", מסר בשבוע שעבר.

עו"ד יורם ליכטנשטיין שעוסק בתחום של משפט וטכנולוגיה הסביר ל"הארץ" כי "נראה כאילו החוק/התקנות החדשות מכוונים למטרה טובה - הקלת חייהם של מי שהחיים מקשים עליהם. מצד שני, הדרך שנבחרה נראית כמו הדרך לגיהנום. למרות הפירוט הרב, חוסר הוודאות יחד עם העלויות הקשורות בכך יובילו לסיכון של קיפאון. עד שהגל הראשון של התביעות יעבור, בתי המשפט יתמודדו עם החוק ויצטרכו לפרש את כוונת המחוקק. אז נבין, שאולי לא כל אתר צריך הנגשה, ולא כל סרטון חייב עריכה. אבל אז אולי יהיה מאוחר מדי".

אולם, אחרים ביקשו להרגיע את הרוחות. עו"ד יהונתן קלינגר כתב בבלוג שלו כי מדובר ב"שירות הניתן לציבור או לחלק בלתי מסוים ממנו בידי גוף ציבורי או במקום ציבורי... זאת אומרת שכל הטענות שתקנות הנגישות פוגעות בחופש הביטוי לא ממש מחזיקות מים. התקנות המדוברות נועדו למטרה אחת: להפוך את אתרי האינטרנט המסחריים לנגישים לציבור בדיוק כמו את האוטובוסים ואת בתי הקפה", כתב.

גם משרד המשפטים שהשיב לשאלות "הארץ" בנושא הדגיש כי התקנות נוגעות "אך ורק לשירותים לציבור כגון אתרים בהם נמכרים מוצרים ואתרים המספקים מידע על אירועים (כגון הופעות)".

אפילו מפעיל קבוצת המחאה בפייסבוק ציין שמדובר באמת באתרים שמספקים שירותים, כך שרוב בעלי האתרים הקטנים לא צריכים לחשוש. אבל, רבים חוששים שהבעיה נותרה בעינה ואתרים קטנים ורבים מאוד של אנשים פרטיים נופלים בסופו של דבר בהגדרה של שירות לציבור. "החוק חל על כל האתרים לטוב ולרע. ברגע שאתר אינטרנט מספק שירות ציבורי והוא משמש למעשה את הקהל הרחב החוק חל עליו", אמרה בניש. "לא הגדירו כאן מה הוא הקהל הרחב... האם זה מוצדק לבוא ולדרוש מהספר השכונתי שלי שבנה לו אתר אינטרנט שיהיה נגיש? יכול להיות שזה לא מוצדק. אבל אם מכר שלי פתח אתר שמוכר שעונים יד שנייה במחיר מוזל בטח ובטח שיש לי זכות שהוא יהיה נגיש".

בניש שמכירה את העניין מקרוב גם בתור כבדת ראייה הסבירה כי החוק נותר מעורפל בכמה נקודות נוספות. בין היתר, היא ציינה כי מפתחי אתרים רבים לא מכירים את התקן הישראלי לנגישות אתרים, וצריך להרחיב את החינוך לנושא. בעיה נוספת היא שלפי החוק אין מי שיקבע איזה אתר עומד בתקן. (רן בר זיק מציע כלים שמסייעים בבדיקה)

"החוק לא הגדיר מי הוא איש מקצוע בתחום הנגישות לאינטרנט. ומה היא ההשכלה הנדרשת לאיש מקצוע כזה. הסיבה היא שתחום הנגישות בכלל ובאינטרנט בפרט לא נלמדים כתחום אקדמי או מקצועי. "החוק אומר שצריך אישור ממורשה נגישות ושירות והוא צריך להסתמך על חוות דעת של איש מקצוע שאותו המחוקק לא הגדיר". בניש ציינה כי קיים קורס ל'מורשה נגישות ושירות' שמועבר על ידי משרד הכלכלה אבל הוא לא מכשיר את הלומדים אותו בתחום האינטרנט, ומקדיש לנושא שעתיים בלבד.

עם זאת היא ציינה שכיום גם היא מעורבת ביצירת פרויקט להכשרה בנושא נגישות. משרד המשפטים מסר בתגובה לשאלה בנושא כי האחריות להנגשת האתרים מוטלת על מפתחי האתרים בעצמם והוסיף כי נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות עומלת על הכנת התקן בשיתוף עם איגוד האינטרנט.

עם זאת, בניש ביקשה להזכיר שעם כל הכעס של בעלי אתרים, יש סיבה טובה לתקנות החדשות. בעיקר כשמדובר בשירותים חשובים, והיא עצמה חוותה זאת על בשרה כסטודנטית, שנאלצה להפעיל הרבה אנשים מסביבה כאשר האתרים לא היו נגישים, וזה באוניברסיטה הפתוחה, שלדבריה נחשבת מובילה בתחום ההנגשה. "הרשת יכולה לשנות את החיים של הרבה אנשים עם מוגבלות ועל זה צריך לשים את הדגש".

"אני חושבת שהמחוקק לא נתן את הדעת להרבה מאוד דברים. אבל יחד עם זאת אני חושבת שאתרי אינטרנט צריכים לקחת איזו מידה של אחריות חברתית ולהגיד בואו נעשה את מה שניתן לעשות כדי לסייע לאנשים בעלי מוגבלויות. אם נסתכל על הצד השני אז יש פה איזו אמירה חברתית שאומרת אתם תישארו בבית, לנו לא אכפת. אנחנו נעשה מה שאנחנו רוצים באתרים שלנו. וזה בדיוק כמו לזרוק מישהו עם כלב נחייה ממסעדה".

בסופו של דבר כל מי שנדרש לעניין מאמין שבתי המשפט יפעילו שיקול דעת ולא ימהרו להנחית קנסות בגובה עשרות אלפי שקלים על מפעילי אתרים שעושים מאמצים להשתפר. הרוב מאמינים כי הכללים יתגבשו אחרי הגל הראשון של התביעות, אבל זה לא יעזור לאותם חסרי מזל שייגררו לבתי המשפט באותו סיבוב ראשון.

התגובה המלאה של משרד המשפטים בשם נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות:

בימים האחרונים הועבר מידע מוטעה לציבור בכל הקשור להנגשת אתרי האינטרנט לציבור האנשים עם מוגבלות. נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים מבקשת להבהיר בעניין זה כי תקנות נגישות השירות לאתרים אינן חלות על כל אתר אינטרנט באשר הוא, אלא רק על אתרים המספקים שירות או מידע אודות השירות כגון; אתרים בהם נמכרים מוצרים ואתרים המספקים מידע על אירועים (כגון הופעות). יודגש כי התקנות אינן חלות על בלוגים, עמודי פייסבוק ואתרים של אנשים פרטיים, בהם לא נמכרים מוצרים או ניתנים שירותים לציבור.

בנוגע לתשלום קנס בגין אי התאמות נגישות אנו מבקשים להבהיר כי האפשרות להטיל קנס בגין אי מתן התאמות נגישות חל על כל התאמות הנגישות ולא רק בתחום האינטרנט. האפשרות להטיל קנס מצויה בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, ולא בתקנות הנגישות, וזאת מאז שנת 2005. עם זאת, חובה זו נכנסת לתוקף עם כניסתן לתוקף של התקנות. יודגש גם כי נותני שירותים שאין ביכולתם לבצע את ההתאמות הנדרשות משום שהעלויות הכספיות הכרוכות בכך מהוות נטל כספי כבד מדי, יכולים בשל כך לקבל פטור. כמו כן, נותני שירות אשר ביצוע ההתאמות באתרם אינו אפשרי מסיבות טכנולוגיות, יכולים לקבל פטור מביצוע ההתאמות האמורות. תקנות נגישות השירות נועדו לאפשר השתתפות שוויונית של אנשים עם מוגבלות בכל תחומי החברה ובהם בקבלת שירותים בסיסיים המסופקים באינטרנט, דבר שעד כה נמנע מהם.

בתקנות ניתנת ארכת זמן של שלוש שנים להנגשת אתרים קיימים. אנו מבקשים להדגיש כי התקנות חלות על מי שמספק שירות בישראל באמצעות האינטרנט, גם אם הוא עושה שימוש בדומיין שנמצא בחו"ל.

מי שאמון ואחראי על נושא הנגשת האתרים הם לא בהכרח מורשי הנגישות אלא מפתחי האתרים בעצמם. איגוד האינטרנט הישראלי, שעמו עבדה נציבות שוויון על ניסוח התקנות , עובד בימים אלה ממש על הכנת התקן הישראלי וגם על הטמעת נושא הנגשת האינטרנט בקרב מפתחי האתרים בישראל.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו