בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

תביעה: השימוש של סוכנות הביון הבריטית בווירוסים אינו חוקי

הגילויים של סנודן ממשיכים לחולל סערה בבריטניה: ה-GCHQ נתבעת בבית משפט מיוחד על השימוש בתוכנות ריגול ווירוסים

תגובות

סוכנות הביון הבריטית, ה-GCHQ, פעלה בניגוד לחוק כשפיתחה תוכנות ריגול המשתלטות מרחוק על מצלמות ומיקרופונים של מחשבים רחוקים ללא רשותו של המשתמש, כך נטען בתלונה של פעילים למען פרטיות.

בתביעה משפטית שהוגשה היום (שלישי) ל–IPT, גוף משפטי עצמאי החוקר תלונות על מעקב מצד גופים ציבוריים, נטען שיש להוציא אל מחוץ לחוק טכניקות חדירה שהן לכאורה הרבה יותר פולשניות מיירוט תקשורות.

התלונה הוגשה על ידי ארגון Privacy International, בעקבות גילויי אדוארד סנודן על פעולות הציתות והמעקב האדירות הנערכות על ידי הסוכנות האמריקאית לביטחון לאומי (NSA) ומקבילתה הבריטית GCHQ.

התביעה, המשתרעת על פני 21 עמודים, מפרטת מגוון "תוכנות זדוניות" בעלות שמות אזוטריים (שמובנים או מיועדים לחוג מצומצם של אנשים) כמו "גאוות הלוחם" (Warrior Pride), "דג הגומי" (Gumfish), "דרדס חולמני" (Dreamy Smurf), "ישבן מעורפל" (Foggybottom) ו"קהל שבוי" (Captivatedaudience).

פרטי התוכנות פורסמו בגרדיאן ובאתר האינטרנט אינטרספט על ידי העיתונאי גלן גרינוולד. הן אמורות לאפשר ל–GCHQ לחדור לנתונים האישיים שמספק משתמש במחשב, כגון: מיקומו, גילו, מינו, מצבו המשפחתי, הכנסתו, מוצאו האתני, נטיותיו המיניות, השכלתו וגודל משפחתו.

התובעים טוענים כי יתרה מזו, התוכנות מאפשרות לעקוב אחרי כל חומר שנשמר במחשב, כולל כל הקשה על המקלדת וליירט את "התמונות או ההקלטות הנסתרות של המשתמש והסובבים אותו". פעילות זו, נטען בתביעה, מקבילה "לחדירה בלתי חוקית לביתו של אדם, לביצוע חיפושים בתיקיו, יומניו והתכתובת שלו, והטמנת מכשירים המאפשרים בעתיד מעקב בלתי פוסק. ואם נושא המעקב היה מכשיר סלולרי, התוכנות אפשרו גם השגת מידע מהעבר, כולל כל מקום שבהם ביקר נשוא המעקב בשנה האחרונה".

חדירות כאלה גורמות לכך שהמכשירים פגיעים להתקפות מצד אחרים, "כגון, זייפני כרטיסי אשראי", נאמר בתביעה. "זאת המקבילה המודרנית לפריצה לבית ולהשארת מנעוליו שבורים או פגועים".

מגישי התביעה מודים כי לא ברור כמה מחשבים או טלפונים סלולריים הודבקו בתוכנות הזדוניות האלה, אך הם מצביעים על מסמכים מודלפים המראים כי לסוכנויות יש את היכולת להדביק מיליוני מחשבים וטלפונים ברחבי העולם. הם גם מציינים כי ל–GCHQ בעצמו היו ספקות באשר לחוקיותם של מעקבים כאלה.

הפעילות של GCHQ פוגעת בזכות לפרטיות ולחיי משפחה בהתאם לסעיף 8 של האמנה האירופית לזכויות האדם ולחוק השימוש לרעה במחשבים משנת 1990, נאמר בתביעה.

IPT הוא בית משפט חשאי למחצה החוקר תלונות על שירותי המודיעין MI5 ו–MI6 ואת גופי המעקב של הממשלה, המשטרה והשלטונות המקומיים. רבים מדיוניו נערכים בדלתיים סגורות, ויש לו סמכויות נרחבות לדרוש לראות את כל המידע המודיעיני והראיות הרלוונטיים. לעתים קרובות נאמר למתלוננים שאי אפשר לאשר או להכחיש אם נערך מעקב.

התביעה הנוכחית מצטרפת לשורה ארוכה של תביעות, שהוגשו על ידי גופים ליברלייים לאחר החשיפות של סנודן. IPT כבר בודק תלונות על השימוש הנרחב שעשו GCHQ ו–NSA בתוכנות כמו Prism ו"טמפורה". תביעות דומות הוגשו נגד ממשלות אירופיות אחרות בבית המשפט לזכויות האדם ובארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח (OECD).



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו