בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

סקר: 84% מהציבור סומכים על ויקיפדיה

מחקר חדש מגלה כי רוב הציבור מסתפק במידע שמספקת לו האנציקלופדיה החופשית המקוונת; למרות החופש שלה, רק מעטים מבצעים בה עריכות

9תגובות

ויקיפדיה ספגה לא מעט ביקורת לאורך השנים מצד מקטרגים שונים, אבל בשטח, בישראל לפחות נראה שלרוב הציבור יש אמון באנציקלופדיה החופשית, כך לפחות על פי סקר מקוון שערך עבור ויקימדיה ישראל מכון המחקר פאנלס.

על פי הסקר, שנתוניו הוצגו היום באירוע אקדמיית ויקיפדיה, כ-84% מהציבור סומכים על ויקיפדיה. כ-53% מהנשאלים השיבו כי הם סומכים עליה ברמה גבוהה, ו-30% ברמה בינונית-גבוהה. 86% מכלל הנשאלים אמרו כי הם מקבלים ברוב הפעמים או בכולן מענה לחיפושי הידע שלהם.

בנוסף, 74% מהנשאלים השיבו כי קריאה בוויקיפדיה מספקת להם את כל המידע שהם מחפשים והם אינם צריכים להיעזר במקורות תוכן אחרים - זה דווקא משהו שבוויקפדיה ממליצים תמיד להימנע ממנו, או לפחות לנסות לוודא את המידע באמצעות בדיקה של הלינקים המצורפים לערכים. זאת מפני שלמרות שטעויות בדרך כלל מתגלות במהירות, לעיתים ישנם ערכים מוטעים  שחומקים מעיני העורכים.

הסקר גילה גם פערים ביחס לוויקיפדיה בין האוכלוסייה הערבית לאוכלוסייה היהודית בישראל. בעוד ש-60% מהאוכלוסייה בישראל עושה שימוש בוויקיפדיה פעם בשבוע ויותר. באוכלוסייה הערבית אחוז השימוש מדי יום גדול מהחברה הישראלית (27.9% לעומת 21.6% בחברה היהודית). בנוסף, 54% מהנשאלים במגזר הערבי היו מעוניינים לכתוב בוויקיפדיה לעומת 33% בלבד במגזר היהודי.

41% מהמשיבים באוכלוסייה הערבית סיפרו כי הם מחפשים בוויקיפדיה ערכים בתחומים מדעיים זאת לעומת 36.2% בחברה הישראלית.

אחת הסוגיות הרגישות שעימן מתמודדת האנציקלופדיה החופשית הוא הפער המשמעותי בין עורכים לעורכות, שמהוות רק רבע מכלל העורכים, על פי נתונים שנחשפו בשנה שעברה. זהו גם השיעור של הנשים שהביעו עניין בעריכה בין הנשאלות - זאת לעומת 44% מקרב הנשאלים.

אבל שיעור ההשתתפות בעריכה נמוך בהרבה. רק 8% מהציבור תיקנו אי פעם ערך בוויקיפדיה, 20% מהציבור נתקלו במידע שדרש תיקון אך לא ידעו שהם יכולים לתקן בעצמם. 23% לא עשו זאת מכוון שלא היה להם זמן.

המחקר בוצע במהלך חודש מאי בקרב 751 משיבים: 500 משיבים בגילאי 18 ומעלה במדגם מייצג של האוכלוסייה היהודית הבוגרת, 150 בני נוער בגילאי 12-17 מהמגזר היהודי הכללי ו-100 משיבים בגילאי 18-40 מהמגזר הערבי.                       



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו