הם לא הילדים של כולנו, ואין לכם זכות להפיץ שמועות בווטסאפ

ההפצה חסרת האחריות של המידע, שרק חלקו היה נכון, כבר פגעה במשפחות, אבל אנשים עדיין לא מבינים איזה נזק הם גורמים כשהם "רק" מספרים לחברים על הרוגים

ורד שביט
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
ורד שביט

יש אשלייה שרווחת בחברה הישראלית כאילו חיילים הם "הילדים של כולנו". אז יש לי חדשות בשבילכם. הם לא. הם הילדים של המשפחה שלהם ושל החברים שלהם. אתם אנשים זרים. נכון, אתם מאד מתרגשים ונסערים למשמע הידיעה ואולי אפילו מזילים דמעה - אבל בשבילכם זה רק עוד איזו פיסת חדשות להעביר הלאה, איזו רכילות לחלוק.

דברים דומים כתבתי גם לאחר חשיפת הגופות של אייל יפרח, גיל-עד שער ונפתלי פרנקל, והיממה האחרונה הוכיחה איזה תוצאות נוראיות יכולות להיות לדיווחים בטרם עת בווטסאפ. הרשימה של שמות ההרוגים שהופצה בין משתמשים בווטסאפ כללה את שמו של סמל בגולני שלא נהרג בתקרית - אך אביו כבר הספיק לקבל את הדיווח השגוי. במקרה אחר, אחת ממשפחות ההרוגים גילתה את הבשורה המרה ישירות מהאפליקציה.

בשבילם - החיים שלהם אף פעם לא יהיו אותו הדבר. מי שיתמודד עם האובדן שנה שנה, חודש חודש, יום יום, שעה שעה, זה הם, לא אתם. אז לא, זכות הציבור לדעת לעולם לא תגבר על זכות המשפחות לקבל הודעה מסודרת ובצורה ראויה. ואם כבר החיים שלהם נחרבים, מגיע להם לפחות לדעת את זה כשיש בסביבה אנשי מקצוע מנוסים: פסיכולוג או רופאה, מישהו שיוודא שהם לא לבד, מישהו שמנוסה במסירת ההודעה במקרים כאלה.

הלווית רב סרן אמוץ גרינברג, היוםצילום: תומר אפלבאום

לכם, לשמחתכם, אין ניסיון כזה. תפסיקו להפיץ את הידיעות האלו, כי אתם לא הייתם רוצים שייוודע לכם ככה, ועם כל הרצון "לדעת קודם", ושאחרים ידעו שאתם "ידעתם קודם", גם אתם לא באמת רוצים להיות אלו שמבשרים לקרובים את הבשורה שהם הכי פחות רוצים לשמוע בחייהם. ויש גם מקרים שבהם אתם עלולים להיות אלו שמבשרים על מוות - ואז יסתבר שטעיתם. אופס.

קיבלתם הודעה ואתם לא יודעים אם מה שכתוב בה נכון? - אל תעבירו הלאה. קיבלתם הודעה ואתם יודעים שמה שכתוב בה נכון? - אל תעבירו הלאה.

האם הייתם רוצים שיוודע לכם דרך ווטסאפ שאמא שלכם מתה? שאבא שלכם נהרג? אז למה אתם מתנהגים בחוסר אחריות שעלול להוביל לכך שהורים יגלו דרך ווטסאפ שבנם נהרג? אל תכבדו את צו איסור הפרסום כי "צריך". כבדו את המשפחות ואל תפרסמו.

פורסם לראשונה בבלוג אבק דיגיטלי; הכותבת היא אחות שכולה

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ