מולי ווד, ניו יורק טיימס
מולי ווד, ניו יורק טיימס

האהבה איננה עיוורת, אך הפכים נמשכים זה לזה כשאנשים חושבים שהם דומים. אלה הם שני ממצאים שעולים ממחקר שערך אוקיי־קיופיד (OKCupid), אחד מאתרי ההיכרויות הפופולאריים ביותר בארה"ב, הפותח צוהר לדרך שבה אנחנו מחפשים בני זוג בעידן הדיגיטלי. התוצאות הן גם דוגמה נוספת לדרך שבה אתרים כמו אוקיי־קיופיד הם לפעמים מעבדות למדעי החברה - לעתים קרובות בלי ידיעת הנבדקים.

פייסבוק חשף ביוני שערך מחקר כדי לברר אם רגשות מדבקים, וכי עשה מניפולציה מכוונת בתוכן הרגשי של סטטוסים חדשים של 700 אלף אנשים. אחרי שהחשיפה עוררה זעם בקרב משתמשים, החלו רגולטורים באירופה לבדוק אם הרשת החברתית הפרה את החוק.

למרות הזעם שעורר המחקר של פייסבוק, פרסם אוקיי־קיופיד ביום שני תוצאות של שלושה ניסויים שערך לאחרונה בגולשים. בראשון הוסתרו תמונות פרופיל, בשני הוסתרו תיאור שכתבו המשתמשים בפרופיל שלהם כדי לראות איך זה השפיע על דירוגי האישיות, ובשלישי נאמר לכמה משתמשים מה שיעור ההתאמה זה לזה, באופן שסטה מעלה או מטה מקביעת התוכנה של האתר. "אם אתם גולשים ברשת, אתם עלולים להשתתף ללא ידיעתכם במאות ניסויים בכל רגע נתון בכל אתר", כתב כריסטיאן ראדר, נשיא אוקיי־קיופיד בבלוג החברה, "כך פועלים אתרים".

נשיא האתר: "אם אתם גולשים אתם עלולים להשתתף במאות ניסויים בכל רגע נתון"צילום: MCT Graphics via Getty Images

במחקר התברר כי אם לגולש באתר ההיכרויות נאמר שלגולש אחר יש ציון התאמה גבוה - המספרים מתבססים על נוסחה מתמטית שפותחה על ידי החברה - הסבירות שהוא שלח מסר היתה גבוהה מעט יותר. בקרב אלה שהאמינו שהם מתכתבים עם בן זוג מתאים, הסבירות היתה כמעט כפולה שהם שלחו ארבעה מסרים לפחות, בהשוואה לאנשים שנאמר להם שאלה אינם בני זוג טובים.

המחקר גם שופך אור על הקלות שבה יכול אתר לעשות מניפולציה בגולשים ללא ידיעתם. למשתמשים המעטים שציוני ההתאמה שלהם שונו - אחדים מהם מ–30% ל–90% - לא נמסר מראש על השינויים לפני תחילת הניסוי. אחרי סיומו, האתר שלח דוא"ל עם הודעה על ציוני ההתאמה האמיתיים.

"אני מבינה שהניסוי הוא חלק מהתהליך", אמרה זאז האריס, בת 37, גולשת מרדווד סיטי, קליפורניה, "אבל לדעתי, הניסוי הזה היה פולשני הרבה יותר מאחרים, משום שהוא היה יכול להשפיע על התוצאה בצורה משמעותית, כי סביר להניח שלעולם לא אפגוש מישהו שהאתר הודיע עליו שהוא מתאים ב–30%, כשהיינו למעשה 90%".

ראדר, נשיא אוקיי־קיופיד הודה: "שיקרנו למשתמשים. אני לא מתעלם מהעובדה הזאת". עם זאת, ציין שהניסויים נערכו כדי לקבוע כיצד אנשים יכולים להפיק מהאתר את המיטב. לא ידוע כמה מהזיווגים שהתקבלו כתוצאה מהעיוותים הללו נהפכו לזיווגים בחיים האמיתיים. מהנתונים עולה כי אחוז גבוה של תקשורות הוחלף בין אנשים שהיו זיווגים טובים ונאמר להם שהם זיווגים טובים.

מיקולאי יאן פיסקורסקי, מרצה לאסטרטגיה חברתית במכון הבינלאומי לפיתוח הניהול בשווייץ, אמר שניסויים אקראיים לכאורה, כמו אלה שנערכו בפייסבוק ובאוקיי־קיופיד "תמיד בעייתיים מבחינה אתית". הוא המליץ שאתרים יערכו "ניסויים טבעיים", כלומר ניסויי צפייה המתרחשים בטבעיות כדי לקבל מהם נתונים.

בנוגע לשני הניסויים האחרים מסר אוקיי־קיופיד שהמשתמשים ראו "מראה חיצוני" כ"אישיות", אפילו בפרופילים שבהם הופיעו רק תמונות ומידע אישי מועט, אם בכלל. באחד הימים, כשהאתר הסתיר את כל תמונות הפרופיל, הגולשים עסקו בשיחות מעמיקות, החליפו ביניהם פרטים וענו על מסרים ראשונים לעתים קרובות יותר. הם למדו להכיר זה את זה, אך כשהתמונות חזרו והופיעו, רבות מהשיחות האלה הופסקו. "כאילו הדלקנו אורות בהירים בבר בחצות הלילה", כתב ראדר.

כלומר, אמנם המראה החיצוני חשוב בדרך כלל, אך בכל זאת ישנם מקרים חריגים. כשאנשים הלכו לפגישות עיוורות אמיתיות, שקבעו ללא שראו תמונות של האדם האחר, למראה החיצוני שלהם לא היתה השפעה רבה על הנאתם מהפגישה. במלים אחרות, האהבה יכולה להיות עיוורת, אם תיתנו לה להיות עיוורת.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ