מיפוי רשת: "הארץ" באנגלית האתר היחיד שנקרא על ידי פרו-ישראלים ופרו-פלסטינים

חוקר שמיפה דיוני רשת סביב שתי תקריות בולטות ב"צוק איתן": "לאתר 'הארץ' באנגלית הפוטנציאל הגדול ביותר לגישור בין דעות קדומות ומחסומים פוליטיים"

"הארץ"
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
"הארץ"

התקשורת העולמית והתקשורת הישראלית מנהלות דו שיח של חירשים ברשת, כך עולה ממיפוי של הדיונים ברשת סביב שתי פגיעות קשות בבתי ספר של אונר"א במבצע צוק איתן, בבית חאנון וברפיח. לפי המיפוי, רק אתר חדשות אחד ניצב בתווך בין התקשורת העולמית הנוטה יותר למידע מהצד הפרו-פלסטיני לבין מידע שמקורו בתקשורת הישראלית או בגופים פרו-ישראלים - אתר "הארץ" באנגלית.

את המיפוי, שהתפרסם באתר Mediu, ערך גלעד לוטן, חוקר דאטה ראשי בחממת הסטארט אפים הניו יורקית Betaworks. לוטן מיפה את השיחה בנושא בפייסבוק, בטוויטר ובאינסטגרם. במפה אפשר לראות כיצד מתקיימת הפרדה מובהקת בין הצד הפרו ישראלי (בכחול), לבין הפרו־פלסטיני (בירוק) שמרוכזים בצידה הימני של המפה. המעניין הוא שחלק גדול מהבלוגרים ואמצעי התקשורת המרכזיים, המסומנים באפור, נמצאים גם הם בצד הימני - כלומר נוטים לצרוך מידע מקבוצת הפרו־פלסטינים. לוטן ציין כי הדבר מגדיל את הסיכוי לזרימת מידע בין הפעילים הפלסטינים לבין כלי תקשורת אלה. 

מפת הקשרים בטוויטר, כפי שהיא מופיעה באתר מדיוםצילום: גלעד לוטן

Haaretz.com לעומת זאת ממוקם לבדו בין שני הצדדים, והוא "מקבל את מספר הקשרים הגדול ביותר הן מהצד הפרו־פלסטיני והן מהצד הפרו־ישראלי של הגרף, מה שהופך אותו לנקודה מרכזית ברשת, "לעומת כל הנקודות האחרות, 'הארץ' הוא בעל הסיכוי הגדול ביותר לתפוצה רחבה. יש לו את הפוטנציאל הגדול ביותר לגישור בין דעות קדומות ומחסומים פוליטיים".

גם באינסטגרם  גילה לוטן שהמצב לא שונה בהרבה. הוא בחן מיפוי של תגיות (Hashtags) הקשורות למלחמה וגילה שגם שם היתה התכנסות של תגיות כמו #FreeGaza ו-#BoycottIsrael המקושרות לנרטיב הפלסטיני מצד אחד , לעומת כאלה שקשורות לנרטיב הישראלי כמו #IStandWithIsrael ו-#PrayForIsrael מצד שני.

המפות של לוטן מאששות מסקנה ותיקה של חוקרי אינטרנט - במקום שרשתות חברתיות יפתחו צוהר לצדדים שכנגד הן משמשות ברוב המקרים "תיבות הדהוד"  שמחזקות אמונות ודעות קיימות. "כשאנו בונים את המרחבים המקוונים שלנו על סמך מה שכבר ידוע לנו, מה שמעניין אותנו ומה שממליצים לנו, תוכן שמעורר בנו אי־נוחות יסונן החוצה".

לא מדובר רק בפעילות אקטיווית של הגולשים, אלא גם באופן שבו הפלטפורמות השונות מגישות להם מידע בהתאם להעדפות שלהם, כפי שאתרים כמו פייסבוק או טוויטר לומדים אותם - מה שנקרא סינון משותף .

"ככל שאנו מייצרים מודלים טובים יותר של העדפות המשתמשים, כך נבנה בצורה מדויקת יותר מנועי המלצה התופסים בצורה מוחלטת את תשומת הלב של המשתמש. מבחינה מסוימת אנחנו בונים מנועי תעמולה אישיים המזינים את המשתמשים בתוכן שגורם להם להרגיש טוב ומסלק ממנו את החלקים הלא נוחים".

במילים אחרות, במקום לקבל נקודות מבט שונות, אנו מקבלים, בעצם, עוד מאותו הדבר. וכפי שלוטן אומר: "בעבר יכולנו להאשים את התקשורת במסירת מידע לא נכון לציבור. כיום אנחנו יכולים להאשים רק את עצמנו".

נקודת האור המרכזית שמצא לוטן היא דווקא אפליקציית סיקרט, שבה הוא גילה דיון רגוע ופתוח יחסית.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ