בשורות רעות לספאמרים מבית המשפט העליון

פסיקות חדשות קובעות שנקודת המוצא לקביעת הפיצויים על משלוח דואר פרסומי היא 1,000 שקל להפרה ושהתובעים לא חייבים לדרוש הסרה מהרשימה מלכתחילה

עודד ירון
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
עודד ירון

שתי פסיקות של בית המשפט העליון מהתקופה האחרונה עשויות להביא להחמרת הענישה של שולחי דואר פרסומי על פי חוק, המכונה הספאם, כך לדברי עורכי דין העוסקים בתחום הטכנולוגיה. השופטים קבעו בין היתר כי סכום הגבוה ביותר של הפיצויים צריך לשמש כנקודת מוצא לקביעת הסכום הכולל, בשל היותו אמצעי הרתעה. בנוסף קבעו השופטים שתובעים אינם חייבים לדרוש את הסרתם ממאגרי אימיילים או מספרי טלפונים כדי שיוכלו לדרוש פיצויים.

החוק שנכנס לתוקפו ב-2008 קובע פיצויים של עד 1000 שקל לכל הודעה שנשלחה לאדם שהבהיר כי אינו רוצה בכך, אבל עד כה רבות מהפסיקות הטילו פיצויים נמוכים בהרבה. "בעבר, בתי המשפט בתביעות דואר זבל היו פוסקים סכומים על הצד הנמוך. פעמים, 200 ש"ח לכל הודעה; פעמים 500 ובמקרה הטוב – 750 ש"ח", כתב עו"ד יורם ליכטנשיין בבלוג שלו. לדוגמה, בפסיקה של בית משפט לתביעות קטנות בטבריה מחודש יוני נקבעו פיצויים בגובה 500 שקלים לכל מסרון, במקרים אחרים, כאמור, התשלום אף נמוך יותר.

השופט אליקים רובינשטיין שדן בתביעה של זיו גלסברג נגד קלאב רמון, קפה ג'ון ומשה מזרחי, שאוחדה עם התביעה של ישי רז נגד לוג טק תקשורת וצח כרמלי, כתב כי המטרה של סכום הפיצויים הגבוה לכל הפרה של החוק (כלומר הודעה) היא עידוד אכיפה. "המחוקק רואה בפיצוי לדוגמה הקבוע בסעיף 30א(י) לחוק התקשורת את האמצעי היעיל ביותר להגשמת תכלית הסעיף – בלימתה של תופעת ה'ספאם' – אכיפתו והרתעת הרבים. הפיצוי לדוגמה נועד איפוא לעודד אכיפה פרטית, שהיא היא – בעיני המחוקק – הכלי האפקטיבי ביותר ליישום החוק ואכיפתו", כתב רובינשטיין.

צילום: אי–פי

"לטעמי, בבואם לפסוק פיצוי לדוגמה לפי סעיף 30א(י) לחוק התקשורת, על בתי המשפט לראות ברף העליון שהציב המחוקק – 1,000 ש"ח – נקודת מוצא, ממנה כמובן ניתן להפחית, במקרים המתאימים", הוסיף השופט.

ההחלטה של רובינשטיין, מה-27 ביולי, כבר צוטטה בפסיקה נוספת של בית משפט לתביעות קטנות בנצרת, יומיים לאחר מכן. בית המשפט הטיל על חברת ביג זול ישראל לשלם 7,000 שקלים בגין 12 הודעות, מפני שרק חלקן נשלחו לאחר שהמקבל שלח לחברה דרישת הסרה.

ואולם, בפסיקה נוספת שניתנה בשבוע שעבר, במקרה של אילן חזני נגד שמעון הנגבי, השופטים כבר קבעו ש"שלא צריך לבקש מהתובע שילחץ על קישור 'להסרה' כדי שהוא יהיה זכאי לפיצוי", כפי שהסביר עו"ד יהונתן קלינגר ל"הארץ".

קלינגר ציין בבלוג שלו שבפסיקה חזרו השופטים רובינשטיין, עוזי פוגלמן ויצחק עמית על הקביעה כי תפקיד הפיצויים הוא הרתעה, אך הם הוסיפו שלא חייבים להסתמך על מספר ההודעות בקביעת הפיצוי.  "כלומר, אם עד עתה הכלל היה לאגור כמה שיותר הודעות (גם לאחר בקשת ההסרה) כדי להגיע לבית המשפט ושזה יפסוק פיצוי בהתאם לכמות ההודעות, כעת יכול להיות מצב בו יפסק פיצוי של 1,000 ש"ח על ההודעה, אך 15,000 ש"ח כהוצאות משפט", כתב קלינגר.

השופטים גם יצאו נגד הנטייה להשתמש בפנייה הראשונית המבקשת אישור למשלוח דואר פרסומי כפלטפורמה נוספת לדואר פרסומי.

"יש כאן החלטה משמעותית שעשויה לשנות את המודל העסקי של תובעי הספאם למיניהם", סיכם קלינגר. "קודם כל, אין צורך לאגור כמות מאסיבית של הודעות או לשלוח בקשות הסרה. שנית, יש צורך לייצר מודל יעיל יותר לאכיפה של החוק, על ידי שינוי ההתנהגות של המפרסמים שעד עכשיו ניסו לנקוט בפרשנויות יצירתיות".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ