למה הניתוק של המסנג'ר של פייסבוק מהאפליקציה דווקא הגיוני

משתמשים זועמים על החברה שמכריחה אותם להתקין אפליקצייה נפרדת למסנג'ר, אבל יש לניתוק יתרונות משלו לפייסבוק ולמשתמשים כאחד

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים

בשבועות האחרונים פייסבוק ספגה ביקורות לא מעטות בעקבות מהלך אסטרטגי שנוי במחלוקת. החברה ביטלה את המסנג'ר באפליקציה הקיימת, ובכך למעשה חייבה את המשתמשים להוריד ולהשתמש באפליקציית ההודעות העצמאית שלה.

ההחלטה הזו מעלה לא מעט שאלות:  מדוע פייסבוק מכריחה את המשתמשים שלה להתקין אפליקצייה נפרדת וייעודית לשליחת הודעות? איך זה מסתדר עם העובדה שפייסבוק היא גם הבעלים של "Whatsapp" שלמעשה מציעה בדיוק את אותו השירות? ואיך כל זה קשור לעובדה שפייסבוק בעצם מציעה קשת של אפליקציות שונות (האפליקציה הראשית שכולנו מכירים, אפליקציית המגזין הדיגיטלי "Paper", המסנג'ר, אפליקציה לניהול העמודים העסקיים) וזאת עוד מבלי לדבר על האפליקציות הנוספות שפייסבוק רכשה בשנים האחרונות, חלקן למעשה מציעות שירותים דומים לאלו הקיימים אצלה: Whatsapp ו-Instargram.

פייסבוק אינה היחידה שעושה זאת  קחו למשל חברות אחרות כגון: Amazon, Yahoo, ebay ואפילו שחקנים מקומיים כגון Ynet שמפעילה מספר רב של אפליקציות, אחת לכל ערוץ תוכן הקיים באתר כמעט (מלבד המרכזית כמובן). כל החברות הללו מיישמות אסטרטגייה שנקראת "unbundling" שמשמעותה "פירוק" פלטפורמה רחבה אחת למספר פלטפורמות משנה, שכל אחת מהן מתמחה ומתמקדת ביצירת ערך אחד מוגדר. זאת להבדיל מהאסטרטגיה ההפוכה (bundling) שבמהותה דוגלת בקונסילידציה של כלים ושירותים לכדי פלטפורמה אחת בודדת, ובכך למעשה לרכז את המאמצים במקום אחד.

איזו אסטרטגיה עדיפה? תלוי

צילום: בלומברג

ישנם יתרונות לכאן ולכאן. מצד אחד, ריכוז מאפיינים רבים באפליקציה בודדת מאפשרת ריכוז כל המשאבים הנדרשים במקום אחד (פיתוח, שיווק, תוכן, פיתוח מודלים עסקיים, מדידה, ועוד) מה שהופך את המאמצים העסקיים לממוקדים יותר (לא בהכרח לקלים יותר). מצד שני, "פירוק" אפליקציה אחת למספר אפליקציות משנה מאפשרת חיזוק הצעת הערך שכל אחת מהן מציעה (כערוץ עצמאי) למרות שמדובר בפיזור רחב יותר של כל המשאבים שציינתי.

יתרון משמעותי נוסף מתבטא במהירות התגובה האפשרית בכל אחת מאפליקציות המשנה בהיבט של מהירות יצירת גרסאות חדשות, מהירות התגובה לשוק המשתנה, התאמה לטכנולוגיות חדשות ועוד. ללא ספק, במציאות התחרותית והטכנולוגית הגמישות והמהירות שבה כל גוף מסוגל לייזום או להגיב הופכים למשמעותיים ואפילו קריטיים.

נקודת המוצא המשמעותית והחשובה ביותר היא כמובן המטרות העסקיות. ישנם אנליסטים שלדעתם ה-"unbundling" היא למעשה האסטרטגיה העסקית שתואמת את האתגרים הרבים הקיימים כיום בשוק. למשל צרכנים שכבר מזמן הפכו לחסרי סבלנות ומצפים לקבל את הערך שלהם ארוז ומשווק היטב; תחרות אגרסיבית שמתבטאת בהיצע מאוד רחב של אפליקציות ושירותים; וכמובן צלע הטכנולוגיה שמכתיבה את הטון.

לדעתי, בהסתכלות אסטרטגית צריך גם לשאול שאלה חשובה נוספת: אם כבר מאמצים את גישת ה-"unbundling", כיצד פלטפורמות המשנה מדברות אחת עם השניה? כיצד רותמים את האפליקציות החזקות יותר לטובת חיזוק האפליקציות האחרות? ובעיקר – איך כל ה- Ecosystem הזה עונה על המטרות העסקיות?

מטה פייסבוקצילום: Bloomberg

מעניין לבחון את הגורמים שהובילו לגיבוש אסטרטגיית ה-"unbundling" שפייסבוק כאמור היא דוגמה טובה ליישום שלה  

אתגר נדל"ן: למרות העובדה שהמובייל מתאפיין כיום במסכים גדולים ואיכותיים יותר, עדיין קיים אתגר "המסך הקטן", אתגר שהופך מורכב במיוחד עבור פלטפורמות עמוסות בפיצ'רים ותוכן: מה להציג, מה הכי חשוב ועל מה צריך/אפשר לוותר? הבעיה המרכזית אצל רוב מפתחי האפליקציות היא חוסר היכולת האוביקטיבית להתמקד בעיקר, לחשוב רזה ולהציג אך ורק את הפיצ'רים שהם בגדר חובה.

בניסיון לענות על חלק מהשאלות הללו, לרוב מגיעים למצב שבו מזהים תחומים שלמים בתוך אפליקציה בודדת ואז נשאלת השאלה האם כל התכולה הזו באמת נדרשת? ואם לוקחים את השאלה צעד קדימה: האם תחום מסויים מצדיק אפליקציה עצמאית? כל זאת תחת האיום בפגיעה בחווית הלקוח (שיכול לנבוע מחוסר מיקוד ועומס יכולות במקום אחד) ברגע שהתשובה לרוב השאלות הללו היא היא "כן", מתחיל תהליך ה- unbundling.

פורסם לראשונה ב-Redefine.co.il

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ