בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

כמה הערות על הדיון בכנסת על המוות הדיגיטלי

הכנסת נדרשה לראשונה לנושא הטיפול בעזבון הדיגיטלי, וח"כ עדי קול אף הציגה טיוטת חוק לטיפול בנושא. אבל יש עוד הרבה מה לשפר

תגובות

בשבוע שעבר השתתפתי בדיון בכנסת על המוות הדיגיטלי. במהלכו הוצג מחקר של מרכז המידע של הכנסת וגם אני הצגתי את עמדתי בנושא.

המחקר:  חיכיתי במתח עד שראיתי את המסמך שהוגש, והוקל לי אחרי שקראתי אותו. החוקר, רועי גולדשמידט, עשה עבודה רצינית ומעמיקה והציג את הנושא המורכב הזה בצורה טובה. ניתן לקרוא את המסמך שהכין כאן, וזו ההודעה הרשמית של הוועדה שיצאה בעקבות הדיון.

מדיניות הספקיות: במסמך של מרכז המחקר נכתב: "עד מועד סיום כתיבת מסמך זה לא נתקבלה תשובת ספקית האינטרנט בזק בינלאומי, ותשובתה של חברת וואלה תקשורת", שזה מעניין, כי דווקא יש להן מדיניות:

לבזק בינלאומי יש מדיניות שאנשים עלולים להרים גבה לגביה אם ידעו אותה (הם מוסרים סיסמה בלי לבקש תעודת פטירה ומסתפקים במס' ת.ז. ובארבע ספרות אחרונות של אמצעי תשלום), אולי בגלל זה הם נמנעו מתגובה. בכל מקרה, אני קיבלתי תשובה (בעל פה) ב-2012 מהדר פליישר, אחראית פניות הציבור בבזק בינלאומי.

לוואלה יש מדיניות סדורה וברורה בנושא. הם הדהימו אותי ב-2012 עם עד כמה שהם היו ערוכים וסדורים לנושא. הם אמנם לא מפרסמים את המדיניות הזו בשום מקום, אבל היא קיימת, וקיבלתי לגביה תשובה רשמית מניר-בלי-שם-משפחה, מנהל מחלקת התמיכה הטכנית של וואלה.

במסמך של הממ"מ נכתב שהתשובה של נטוויז'ן וסלקום היתה: "לדברי נציג החברות סלקום ונטוויז'ן, מדיניות החברה היא כי לשארים אין גישה למידע של לקוחות במקרים של מוות או פגיעה קשה וזאת בשל השמירה על פרטיות הנפטר ו/או הנפגע".

אני קיבלתי תשובה שונה ב-2012, אבל אולי זה בגלל שהם שאלו את נטוויז'ן – סלקום, ואני שאלתי את נטוויז'ין – 013. התשובה שאני קיבלתי (בעל פה) מטניה-מצוות עדי היתה: "כשפונים אלינו בנושא פטירת לקוח, יש להציג תעודת פטירה (המהווה אסמכתה לסיבה בעטיה אנחנו מוסרים פרטים לגורם שלישי), מספר תעודת זהות וארבע ספרות אחרונות של אמצעי התשלום (זיהוי טלפוני מלא ללקוח). לאחר שהתקבלו, נוכל למסור את הסיסמאות לכל שירותי 013 Netvision אליהם היה מנוי הלקוח, כולל דוא"ל וגיבוי ענן.

צריך לקחת בחשבון שזה אפשרי רק בתנאי שהמנוי לא נותק על ידי הלקוח לפני מותו: אם הלקוח סגר את תיבת הדואר שלו, אין דרך לשחזר או למשוך את הנתונים: ברגע שהתיבה נסגרה, היא סגורה וזהו.

אם בני המשפחה מעוניינים להמשיך ולהשאיר את תיבת הדוא"ל שלו פעילה, עליהם לבצע העברת בעלות על כתובת הדוא"ל: הכתובת נשארת ללא שינוי, אבל היא עוברת לבעלות בני המשפחה המעוניינים להמשיך ולתפעל אותה". כיוון שנטוויז'ן מפעילה מסלולים שונים ללקוחות פרטיים ועסקיים, שאלתי האם יש הבדל במדיניות במקרה של מות משתמש בין לקוח פרטי לעסקי, ותשובתה היתה: "במקרה של מנוי פרטי, יש לספק את הפרטים שציינתי. במקרה של מנוי עסקי, יוכל לקבל את הפרטים רק בעל העסק, או איש קשר מטעם העסק (שכבר רשום ומזוהה במערכת של נטוויז'ן). יש להציג תעודת פטירה, מספר ח.פ. או מספר ת.ז. (תלוי באופן בו העסק נרשם בנטוויז'ן כשהצטרף לשירות), וארבע ספרות אחרונות של אמצעי תשלום".  

במסמך של הממ"מ נכתב שהתשובה של 012 סמייל היתה: "מסירת מידע פרטי של מנוי מותנית בהשלמת תהליך זיהוי שבמסגרתו מתבקש המנוי למסור פרטים אישיים שונים כדוגמת מס' ת.ז של המנוי ופרטי כרטיס האשראי שלו. זאת כדי למנוע מסירת מידע של המנוי לגורם בלתי מורשה. במקרה של פניית מקורב לנפטר המודיע לחברה על פטירת המנוי, על פי הנוהל, החברה מאפשרת ניתוק משירות הגישה לאינטרנט אותו רכש המנוי אשר בעקבותיו נמחקת תיבת הדוא"ל של המנוח". התשובה שאני קיבלתי ב-2012 ממירב-ללא-פרטים-מזהים-נוספים היתה שונה: "ע"פ תשובת המחלקה המשפטית אין לאשר גישה למייל ללא צו בית משפט".

היו פגישות? בפברואר 2013 נפגשתי עם רמו"ט, ובעקבות הפגישה שלי איתם נקבעה פגישה במשרד המשפטים באפריל 2013. הנציגה בדיון מטעם רמו"ט, עו"ד מריה ג'מאל, אמרה שהיא שומעת על הנושא לראשונה ואני "קפצתי ממקומי" ואמרתי שהייתי אצלם בפגישה עם עו"ד עמית אשכנזי וניר גרסון. חבל שהיא לא עודכנה בכך לפני שהגיעה לדיון.  

באפריל 2013 הייתי בפגישה במשרד המשפטים, בייעוץ וחקיקה אזרחית. הם ביקשו שאשלח להם כמה חומרים בעקבות הפגישה, הכנתי בהתאם ושלחתי להם אותם שבוע לאחריה. מאז שלחתי להם עוד שישה מיילים עם חומרים מעניינים ורלוונטיים מהעולם (מיילים שפרושים על פני מאי 2013 עד אוגוסט 2014) ועד כה לא שמעתי מהם שוב. הנציגה מטעם משרד המשפטים בפגישה, עו"ד רעות אופק, אמרה שהייתי אצלם בפגישה באפריל – היא רק לא ציינה שמדובר באפריל 2013, מה שנתן את הרושם השגוי שמדובר באפריל 2014, מה ששוב "הקפיץ אותי" ממקומי.

מעבר לכך, היא בעיקר אמרה ש"הם מבינים שזה נושא חשוב אבל לא היו להם משאבים לקדם את זה עד עכשיו" (ציטוט מזיכרון בלבד, הפרוטוקול טרם פורסם), וזה גם משתקף בהודעה הרשמית של הוועדה שיצאה לעיתונות.

הצעת החוק: הפיתרון המוצע אינו מספיק טוב, מספק או מלא. הניסוח הנוכחי של חוק הירושה הוא: "במות אדם עובר עזבונו ליורשיו". הצעת החוק היא לשנות סעיף זה ל: "במות אדם עובר עזבונו, לרבות נכס דיגיטלי, ליורשיו".

ניסוח זה אינו נכון בעיני כי לשון החוק כרגע אינה: "במות אדם עוברים נכסיו ליורשיו", אלא "במות אדם עובר עזבונו ליורשיו", ולכן, אם כבר הולכים על תיקון סעיף זה, התיקון צריך להיעשות באותה רוח: "במות אדם עובר עזבונו, לרבות עזבונו הדיגיטלי, ליורשיו".
חברת הכנסת קול גם הציעה שיתווסף סעיף הסבר שבו יהיה כתוב "נכס דיגיטלי- לרבות חשבונות דיגיטלים, דואר אלקטרוני, מדיה חברתית, בלוג וכן נכסים נוספים אותם יקבע השר" (הטעויות במקור).

מיכל פתאל

חוק הירושה כרגע אינו כולל רשימה של מה נחשב עיזבון ומה נכלל בעיזבון, ככל הנראה בכוונה, כדי לא לייצר "רשימה סגורה". ברוח החוק, מן הראוי לא לפרט מה נחשב עיזבון דיגיטלי ומה נכלל בו, כדי לא ליצור "רשימה סגורה", ולכתוב רק עיזבון דיגיטלי. אם כבר  מחליטים מאיזושהי סיבה לפרט, אזי ניסוח החוק על ידי ה-ULC בארה"ב כבר פירט את זה מצוין ואפשר להסתמך עליו.

הצעת החוק הנוכחית אינה כוללת תיקון לסעיף 8 לחוק הירושה, שזה הסעיף שלא מאפשר לנהל באופן דיגיטלי את העיזבון הדיגיטלי. כפי שאני חוזרת ואומרת וכפי שאמרתי גם בדיון, הצעת חוק שלא נותנת פיתרון גם לזה, לא באמת פותרת את הבעיה.  

התגובות: הכותרת של הידיעה בעיתון התמקדה בפייסבוק, בעוד אני אומרת שאין לי יומרות או אשליות לגבי האתרים, הספקיות והפלטפורמות הבינלאומיות שבשירותיהם עושים שימוש גם ישראלים, ואני קוראת לשינוי בכל הנוגע לאתרים, הספקיות והפלטפורמות הישראליות.

כתוצאה מכותרת זו, כשחברת הכנסת קול פרסמה בעמוד הפייסבוק שלה את הידיעה מהעיתון, רוב התגובות היו לועגות והתמקדו אף הן בפייסבוק בלבד. השתדלתי לא להצטער ולהתייאש יתר על המידה כשקראתי את התגובות של אנשים בורים שלשמחתם אין להם מושג במה מדובר, והשתדלתי לענות להם כמיטב יכולתי, ולהראות להם את התמונה הרחבה יותר.

אם נניח לרגע את זה בצד אני רוצה לקוות שבטווח הרחוק גם הציבור הרחב יצליח להתעלות מעל לניסוח החסר והבעייתי של הידיעה בעיתון ולהבין את חשיבות הנושא, גם המחוקקים יוציאו תחת ידיהם הצעת חוק שתיתן מענה מקיף, שלם ואמיתי לבעיה הזו, וגם שהצעת החוק הזו תאושר ותיכנס לתוקף בהקדם.

פורסם לראשונה באבק דיגיטלי



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו