בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מה עושים כשרואים פוסט אובדני ברשת?

יש כמה דברים פשוטים שאפשר לעשות כדי להציל חיים כשאתם נתקלים במקרה שנראה לכם כמו קריאה לעזרה או פרידה מהעולם

34תגובות

בקיץ 2014 עלה לי בפיד בפייסבוק פוסט ארוך. ההתחלה שלו תפסה את עיני: "עד שהמוות יפריד בינינו". וכשהגעתי לסוף שלו: "It's better to burn out than fade away", כבר היה ברור לי, לחרדתי, שזהו פוסט התאבדות.

ישבתי מפוחדת מול המסך כשבראשי מתרוצצות מחשבות: מה לעשות? איך לעזור? מי עוד ראה את הפוסט הזה חוץ ממני? האם הם פירשו אותו כמוני? 

הרגשתי חסרת אונים: אנחנו רק חברי פייסבוק, לא נפגשנו מעולם פנים אל פנים, אני יודעת באיזו עיר הוא גר אבל אין לי את כתובת המגורים המדויקת, אין לי את מספר הטלפון שלו - וגם אם היה לי, הוא בטח לא יענה, לא? מה עושים?

פייסבוק! הרי לפייסבוק יש מנגנון בדיוק בשביל זה, לדיווח על פוסטים אובדניים - אבל איפה הוא נמצא, לעזאזל? באצבעות רועדות (לא כמטפורה: באמת רעדו לי הידיים) חיפשתי איפה מדווחים. מצאתי: ישירות פה (הסבר ארוך יותר אפשר לקרוא כאן).

מתברר שהיו בין חברי הפייסבוק שלו שראו את הפוסט האובדני הזה גם אנשים שידעו איך ליצור קשר עם אמא שלו וגם אנשים שידעו איך ליצור קשר עם חבר טוב שלו שגר באותה עיר, שעזב הכל ורץ לביתו. במקביל, היו אנשים שידעו איפה הוא גר ויצרו קשר עם המשטרה ווידאו שנשלחה לשם ניידת (מתברר שאפשר ליצור קשר עם המשטרה גם אם אין לכם כתובת מדויקת! לא ידעתי את זה אז). 

לפעמים פוסט כזה הוא קריאה לעזרה ויש עוד זמן. יש עוד חלון שבו אפשר אולי להציל או לעזור. הוא ניסה להתאבד בבליעת כדורים. המשטרה פרצה את הדלת. הוא פונה לבית החולים בזמן והצילו אותו. הוא חי, וקיבל מאז טיפול. יש מקרים עצובים שבהם לא בטוח שניתן יהיה לעזור: בבליעת כדורים יש חלון זמן גדול יותר. בהתאבדות בירייה, פחות. 

אז מה אפשר לעשות?

1. עשו משהו.

אל תניחו שיש אנשים אחרים שראו את זה ושהם כבר מטפלים בזה, או שהם יודעים יותר טוב מכם איך לטפל בזה: תעשו משהו. כל מה שאתם יכולים. כל דבר. גם אם זה נראה לכם לא הגיוני או שאין סיכוי שזה יעזור.

זה עדיף על אחר כך להגיד לעצמכם "ידעתי, ראיתי - איך לא עשיתי? אולי כן עוד היה אפשר לעזור?". 

2. צרו צילום מסך של המסר שראיתם.

זה יחסוך הרבה זמן אחר כך (מה היה כתוב שם? למה זה התאבדותי בעיניך? איך מאייתים את השם? וכו') ותוכלו לצרף את זה לכל מסר שתשלחו אם תפנו לאנשים או גורמים נוספים. 

3. שימרו את הלינק של הפרסום.

זה יחסוך הרבה זמן אחר כך מאותן סיבות וגם תצטרכו אותו בדיווח לפייסבוק. 

4. אם זה בארץ: פנו למשטרה.

כן, גם אם אין לכם טלפון או כתובת מדויקת. יש להם את הדרכים שלהם לאיתור כתובות מגורים ודרכי יצירת קשר במקרי חירום. חייגו 100. 

5. אם זה בארץ / בחו"ל: פנו לפייסבוק.

יש להם מנגנון שהוקם בדיוק למטרות האלו: טיפול בהודעות אובדניות. הלינק ישירות לדיווח נמצא פה.  

6. צרו קשר עם המפרסם/ת בכל דרך שעומדת לרשותכם.

טלפון, סמס, מייל, הגעה פיזית, שליחת הודעה פרטית בפייסבוק, כתיבה בטיימליין בפייסבוק, ציוץ בטוויטר וכו'. תכתבו משהו. לא משנה מה. אל תבזבו זמן על להתנסח בבהירות. אולי זו בדיוק ההודעה שהוא או היא עוד יקראו ויעזרו להרוויח זמן גם אם זו לא תהיה ההודעה שתגרום להם לשנות את דעתם. שידעו שאכפת לכם ושאתם אוהבים אותם. אולי עוד אנשים יקראו את מה שכתבתם אם תפרסמו באופן פומבי, יבינו מה עלול לקרות ויצרו אתו/ה קשר גם.

זה מה שאנדרו פארקר, שניצל בזכות גולשים ששמו לב לפוסט אובדני בבלוג שלו אמר ל-The Star: "הרשתות החברתיות, האנשים האלו, הצילו את חיי. לא הייתי מבקש עזרה אם לא הייתי רואה את ההודעות האלו". 

7. צרו קשר עם בני משפחה ו/או חברים.

ודאו שעוד אנשים יודעים ומנסים לעזור. כך גם לא תצטרכו להתמודד לבד עם הכובד הזה שהונח על כתפיכם בפתאומיות רק כי ראיתם את הפרסום. כן, גם אם אתם לא מכירים אותם. פיקוח נפש דוחה כללי נימוס. 

עם זאת: תהיו רגישים ומתחשבים ככל האפשר - אתם לא רוצים לגרום למישהו להתקף לב. 

8. אם אתם או מישהו אחר זקוקים לעזרה או לתמיכה כרגע, יש בארץ כמה גופים שאפשר לפנות או להפנות אליהם. צרו קשר עם גורם מסייע (כן, גם רק להיות עדים יכול/ה להיות חוויה לא קלה. אל תישארו לבד עם הקושי):

ער"ן

סה"ר

הכפתור האדום

בשביל החיים

המרכז לאינטרנט בטוח

פורסם לראשונה באבק דיגיטלי. (הפוסט המקורי ממשיך להתעדכן במידע וטיפים מאנשי מקצוע)



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו