"באים לבנקאים" דורשים: להכפיף את פייסבוק לכללי חופש הביטוי בישראל

בתביעה של אנשי תנועת המחאה הם דורשים להשיב את הדף שלהם לרשת החברתית, וגם לקבוע כי הרשת החברתית היא "גוף דו מהותי", שעליו חלים חובות של גופים ציבוריים בשל התפקיד החשוב בשיח הישראלי

עודד ירון
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
עודד ירון

תנועת באים לבנקאים דורשת להכפיף את פייסבוק לכללי חופש הביטוי והמחאה בישראל, ולמנוע ממנה להסיר דפים באופן שרירותי. בתביעה תקדימית שהגישה אתמול (ראשון) עו"ד ברק כהן והפעיל ערן ורד, באמצעות "מרכז תמורה - המרכז לקידום השוויון", דורשת תנועת המחאה להשיב את דף הפייסבוק שלה לפעילות ולהגדיר את הרשת החברתית כ"גוף דו מהותי" - כלומר גוף פרטי שעליו חלות חלק מהחובות שחלות על גופים ציבוריים, ועל כן הוא כפוף גם לכללי המשפט המנהלי, בגלל התפקיד הציבורי שהוא ממלא.

התביעה הוגשה נגד פייסבוק העולמית ופייסבוק ישראל, ובמקביל גם נגד שורה של בכירים במערכת הבנקאות הישראלית: שרי אריסון, בעלת מניות בבנק הפועלים, מנכ"ל הבנק ציון קינן, מנכ"לית בנק לאומי, רקפת רוסק עמינח, ואיש יחסי הציבור זמיר דחב"ש, היח"צן האישי של ציון קינן, איש היח"צ של בנק הפועלים, של איגוד הבנקים ושל חברת פייסבוק ישראל עצמה, שאותה מובילה המנכ"לית עדי סופר תאני.

עדי סופר תאני
מנכ"לית פייסבוק ישראל, עדי סופר תאניצילום: עופר וקנין

בבאים לבנקאים טוענים כי בספטמבר השנה פייסבוק הסירה באופן שרירותי וחד צדדי את הדף שלהם, "שהוא למעשה עולם מלא של תוכן", ובו תכנים שלפייסבוק אין כל זכות עליהם. אבל החלק החשוב יותר של התביעה נוגע לתפקיד שפייסבוק הולכת ותופסת כ"כיכר עיר וירטואלית, שבה מתאספים אזרחים כדי להביע, לשמוע ולהחליף דיעות בנושאים חשובים על סדר היום, ואף ליזום ולפרסם, לתכנן ולתאם פעולות פוליטיות".

"כפי שאין אף אדם או גוף רשאים למנוע, לצנזר ולסכל שיח חופשי במרחב הציבורי הממשי, כך אין פייסבוק רשאית לעשות זאת במרחב האינטרנטי שהוא בימינו חלק בלתי נפרד מחייהם של בני האדם במדינה מודרנית", נכתב בתביעה. "העובדה שהאתר שמפעילה פייסבוק משמש פלטפורמה לשיח זה אינה מעניקה לה מעמד של צנזור או ריבון שסמכותו בלתי מוגבלת".

ברק כהןצילום: תומר אפלבאום

התובעים מסבירים כי בגלל השליטה של פייסבוק בתחום הרשתות החברתיות (88% מהשוק הישראלי לדבריהם), ובגלל התפקיד המרכזי שלה בשיח, יש להגדיר אותה גוף דו מהותי. "נוכחותה המשמעותית של פייסבוק בציבוריות הישראלית ובחייהם של ישראלים רבים כל כך; תפקידה החשוב במימוש אחת מזכויות היסוד החשובות ביותר של האדם והאזרח במדינה דמוקרטית; ומעמדה המונופוליסטי המובהק והבלתי מעורער בתחום זה - כל אלו אינם מאפשרים לפייסבוק להתנהל, בכל הנוגע לחופש הביטוי והמחאה, כגוף פרטי לחלוטין שפועל לפי שיקול דעתו הבלעדי", נכתב בתביעה.

"עד כה אפשר למנות אולי שתי ידיים מקרים שבהם בית משפט פסק להכיר בגופים כדו מהותיים", אמר ל"הארץ" עורך הדין אסף דרעי ממרכז תמורה. בין היתר נכללים ברשימה האוניברסיטאות, חברת עמידר ומפעל הפיס. "אבל", הוא ציין, "הפסיקה מנוסחת בכזאת לשון כך שניתן לחשוב שגופים פרטיים לגמרי יכולים להיכלל בפסיקה".

"אם אתם כל כך כל כך ניזונים מאזרחי מדינת ישראל אז תשמרו על הכללים שאזרחי מדינת ישראל קבעו לעצמם", הוסיף עו"ד דרעי. "ואם פרסום מסוים לא מסית לגזענות או לפשע אתה לא יכול להסיר אותו. המחאה של באים לבנקאים היא אמנם בוטה, אבל אף אחד שם לא הסית לאלימות או לפשע, וכל פעם שמישהו ניסה לכתוב תגובה מסיתה האדמינים של הדף מיד העיפו את התגובה".

התביעה שהוגשה היום מגיעה לאחר שורד כבר הגיש תביעה נגד גוגל בדרישה להחזיר את אתר באים לבנקאים לתוצאות החיפוש. כל זאת לאחר שהאתר הוסר מתוצאות החיפוש, לטענת גוגל, בתגובה לקבלת דרישה משפטית. טענה, שעורך דינו של ורד, יהונתן קלינגר, דחה בתביעה.

מפייסבוק טרם נמסרה תגובה

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ