מה גורם לכם להאמין לדיווחים ברשת

בעוד שהעולם רוגש סביב הדיווחים על חדשות מזוייפות, צמד חוקרים ישראלים מנסים להבין לאיזה סיפורים אנחנו נוטים להאמין יותר. לא תופתעו לגלות שלחברים שלנו יש תפקיד חשוב בכך

עודד ירון
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
גולש משתמש באפליקציית פייסבוק בטלפון הנייד
פייסבוקצילום: בלומברג
עודד ירון

מערכת הבחירות בארצות הברית הפכה את החדשות המזויפות לחדשות אמיתיות להחריד - הדיווחים השקריים ותיאוריות הקונספרציה שנפוצו ברשת נתפשים אצל רבים כחלק מהצלחתו של דונלד טראמפ. ענקיות רשת כמו פייסבוק, גוגל וטוויטר ספגו קיתונות של ביקורת והגיבו, כל אחת בדרכה, לטענות נגדה. רק בשבוע שעבר פייסבוק פתחה בתוכנית שלה למלחמה בדיווחים השקריים, שכוללת בין היתר סיוע מגופי בדיקת עובדות והורדת הדירוג של דיווחים שיתבררו כשקריים. שני חוקרים ישראלים מנסים להביט על העניין מזווית אחרת, ולבדוק מה גורם לגולשים לסמוך יותר על דיווחים ברשת - בניסיון להאיר את ההטיות שיש לכולנו כשאנחנו נתקלים בשיתופים ברשת.

"הרבה אנשים צורכים היום מידע באינטרנט, ובפרט ברשתות חברתיות, והמידע שהם צורכים משם לא תמיד אמין", אמר "להארץ" ד"ר ארנון הרשקוביץ, מבית הספר לחינוך באוניברסיטת תל אביב. הוא מזכיר שהתופעה היתה קיימת הרבה לפני שטראמפ ירד במדרגות הנעות במגדל הנושא את שמו. הסיבה לתפצה הנרחבת בדרך כלל הרבה יותר בנאלית מניסיון להטות בחירות או להפיץ תעמולה. "אתרים מקבלים כסף לפי מידת החשיפה של הסיפורים שלהם, אז יש תמריץ לייצר סיפורים שקריים ויש לך פלטפורמה שמעצימה את זה עוד יותר", אמר ד"ר צחי חייט מבית ספר לתקשורת במרכז הבינתחומי הרצליה.

"כיום אנחנו לא באמת יודעים איזה מנגנונים אנשים מפעילים כדי להעריך אמינות של תוכן. אנחנו מנסים גם לזהות את המגנונים, וספיציפית מנסים להסתכל איזה מקום תופסים הסממנים החברתיים", אמר חייט. "אנחנו רוצים לתת מעין מחוון לאנשים ולהגיד להם: אתם נחשפים למשהו בפייסבוק שאתם לא מבינים לעומק - לפני שאתם מחליטים אם זה נכון או לא, נסו להסתכל על כמה גורמים שיעזרו לכם להבין מה משפיע עליכם כשאתם באים להעריך את האמינות של לינק שנתקלתם בו ברשת".

השניים ערכו שלושה ניסויים שונים, שבהם הציגו לגולשים דיווחים ברשת החברתית וניסו לברר מה גרם להם להאמין יותר לדיווחים. בניסויים הם בחנו את הקשר בין מידת האמינות המיוחסת לפריט מידע לשלל גורמים כמו מידת הקרבה של הגולש למפיץ המידע או עד כמה אותו מפיץ נתפש כמבין בתחום שבו עוסקת הכתבה. בנוסף הם בדקו עד כמה הגיוון של המשתפים עשוי להשפיע על תפישת האמינות.

הדיווח השקרי לפיו האפיפיור תומך בטראמפ
הדיווח השקרי לפיו האפיפיור תומך בטראמפ

לא מפתיע לגלות שמידת הקרבה למשתף או מידת הידע שלו בתחום היו בין הגורמים שסייעו להגביר את האמינות של הדיווחים, אבל הנחקרים ייחסו משמעות גבוהה גם ללינקים שזכו לשיתופים מגוונים. אבל גם מספר הלייקים התבררו כגורם משמעותי. במחקר שכלל שימוש במעקב אחרי תנועות עיניים הם הבחינו שאזור הלייקים היה האזור השלישי שגולשים הסתכלו עליו, אחרי הכותרת והתת כותרת. "ההסתכלות על הלייקים היא במקום גבוה מבחינת סדר הפעולות שהם עושים כדי להעריך את האמינות".

"השאלה שצריכה להישאל - האם זה רלוונטי, או שצריך לשאול את עצמי למשל עד כמה הבנאדם מבין בתחום או עד כמה הוא ביקורתי באופן כללי. וזה מסוג המנגנונים שצריך לעודד. מה אנחנו צריכים לעשות מול מה אנחנו עושים היום כשאנחנו רואים תכנים ברשת", אמר חייט.

החוקרים מציינים שאפשר כמובן להשתמש במסקנות ולנסות לבנות כלים כמו תוספים לדפדפנים שיזרקו אור על אינדיקטורים שונים - כמו למשל הגיוון האתני או הפוליטי של מי שמשתף את המידע. אבל זה עשוי להיות שדה מוקשים חברתי.

בסופו של דבר גם החוקרים מסכימים כי היישום של הממצאים הוא לא טריוויאלי - אחרי הכל מדובר על תפישת אמינות, כלומר, מלכתחילה לא מדובר באמת אובייקטיווית. אפילו אם בוחנים את הגיוון של המשתפים, כלומר, עד כמה כתבה זכתה לשיתופים ממעגלים שונים, כמו אנשי שמאל וימין (בהנחה שאכן מדובר בשיתוף מאותן סיבות), זה לא יבטיח שהכתבה תהיה מדויקת או נכונה. לפעמים היא סתם תהיה סנסציונית.

שניהם ממליצים לשים לב לנטיות שלנו ושל החברים שאחריהם אנחנו עוקבים, ולהתחקות אחר מקורם של סיפורים

אז איך אתם היום בוחנים סיפורים ברשת?

חייט: "אם יש סיפור שמעניין אותי ואני רוצה לקרוא, אני בוחן את מי ששיתף אותו ועד כמה אני סומך עליו בתחום שבו הסיפור הזה עוסק, ואם אין סיפור שאני יכול להסתמך על בעל ידע בתחום הספיציפי - אז אני מחפש אנשים שדומים לי במאפיינים שלהם. במצב המשפחתי או בתחומי העניין".

הרשקוביץ: "אני מנסה להתרכז בתוכן עצמו ולהתעלם מכל המידע הפריפריאלי. בדרך כלל אני מחפש את המידע המקורי, ואם אני לא מוצא בתוך שלוש שניות אני מתעלם. מאז המחקר אני יותר מתעצבן על אנשים שמעבירים - דברים בפייסבוק או בווטסאפ".

כך תעריכו את המידע ברשת

1.      מהו מקור המידע? הבחינו בין מי ששיתף את המידע לבין מקור המידע. מידע שנשלח אליכם בהודעת ווטסאפ יכול להגיע ממקורות שונים. בררו עם מי ששיתף את המידע מה מקורו. אם מקור המידע אינו מומחה בתחום, או שהוא אינו ידוע – חפשו רמזים נוספים.

2.      האם המידע מנוסח בצורה אובייקטיבית? אם המידע אינו מנוסח בצורה אובייקטיבית – חפשו רמזים נוספים.

3.      האם המידע עדכני? אם המידע אינו עדכני, או שלא ניתן לדעת מתי פורסם – חפשו רמזים נוספים.

4.      האם אנשים "שונים" שיתפו את המידע? אם המידע שותף על ידי קבוצה הטרוגנית של אנשים (למשל, נשים וגברים, בגילים שונים, בעלי מקצועות שונים, בעלי השכלה שונה) יש סיכוי גבוה יותר כי הוא נכון, מאשר אם שותף על ידי קבוצה הומוגנית (למשל, רק החבר'ה מהעבודה).

5.      התעלמו מן הקשר שלכם למשתף המידע ומן הפופולריות של המידע. בדרך כלל, מאפיינים אלו אינם מעידים על נכונותו.

6. חפשו באינטרנט את המידע. לפעמים, תמצאו שמישהו אחר כבר עשה את העבודה בשבילכם והביא עדויות לכך שהמידע נכון, או מצד שני – שגוי.

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ