טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

דיווח: פייסבוק וגוגל סייעו לקמפיין אנטי מוסלמי גזעני

שתי החברות סייעו באופן פעיל לארגון שמרני אמריקאי שפרסם בזמן הבחירות סרטונים המתארים את צרפת וגרמניה תחת שלטון איסלאמי קיצוני

תגובות
מסגד אייפל. מתוך הקמפיין
צילום מסך: מיוטיוב

גוגל ופייסבוק שיתפו פעולה באופן אקטיווי עם קמפיין מסית וגזעני נגד הגירה בשבועות האחרונים של מערכת הבחירות בארצות הברית ב-2016, כך מדווחת סוכנות הידיעות בלומברג

הקמפיין של ארגון בשם  Secure America Now התמקד באופן מיוחד במדינות מתנדנדות. סקיור אמריקה נאו הוא ארגון שמרני ללא מטרות רווח, שהפיץ בתקופת הבחירות שילוב של מסרים אנטי איסלאמיים ואנטי-קלינטון.

הוא כלל סרטונים שנועדו לדמות תשדירי תיירות, ובהם נראו צרפת וגרמניה הנתונות תחת שלטון איסלאמי קיצוני. התשדירים הזמינו תיירים לבקר במדינות וליהנות מאוצרות התרבות - בתנאי שישמרו על החוקים.

גם מונומנטים כמו מגדל אייפל תוארו שם כמותאמים לרוח האיסלאמית הקיצונית החדשה, וכך גם יצירות אמנות מפורסמות. המונה ליזה הולבשה בבגד איסלאמי מסורתי, שמסתיר את החיוך המפורסם בעולם ומותיר רק חריץ דק לעיניים. לתיירות שצילמו סלפי על רקע התמונה בלובר מותר היה להמשיך להתלבש בלבוש מערבי. עוד תוארו שם תלמידי בית ספר צרפתים שמתאמנים למלחמת ג'יהאד.

על פי הדיווח, שתי החברות סייעו באופן אקטיווי למקד את המודעות והפרסומות. "אנשי מכירות הפרסומות, יועצי קריאייטיב ומומחים טכנולוגיים התחרו עם אנשי מכירות מגוגל של אלפבית על מיליונים במודעות מ-Secure America Now", נכתב בבלומברג.

הסרטון מתוך הקמפיין - צרפת תחת שלטון השריעה - דלג

החשיפה האחרונה מטילה צל על הנסיונות החוזרים ונשנים של ענקיות הרשת להמעיט בחשיבותן ובמעורבות שלהן בקידום פרסומות מפלגות במהלך מערכת הבחירות. עם זאת, וונדי מו, מרצה לשיווק  מאוניברסיטת מרילנד אמרה לבלומברג כי שתי החברות סייעו לקבוצות מכל הקשת הפוליטית בשיווק המסרים שלהן.

בתוכנית 60 דקות אמר לדוגמה ראש הקמפיין הדיגיטלי של הנשיא הנוכחי, דונלד טראמפ, כי פייסבוק הציבה אנשים מטעמה, רפובליקאים בדעותיהם, במטה הבחירות. החברה אמרה בתגובה על כך, כי היא מדובר בהליך סטנדטי עם מפרסמים סביב אירועים חשובים.

מו ציינה כי מדובר בנושא לא פשוט - להחליט מתי להפסיק לסייע לקמפיין פרסום או קמפיין פוליטי. אם כי, בבלומברג צוטטו גם עובדים בסוכנות הפרסום שיצרה את הפרסומות שסיפרו שחשו לא בנוח לנוכח הסרטונים שהפיקו.

פייסבוק וארגון סקיור אמריקה נאו סירבו להגיב לידיעה. גוגל סירבה אף היא, אך דובר שלה אמר לבלומברג כי מאוחר יותר הוסרו חלק מהמודעות של הארגון.

תיקון באג או טשטוש ראיות

עיקר הביקורת נגעה לאופן שבו השתיים, כמו גם טוויטר' שימשו כלי בשירות קמפיין הדיס-אינפורמציה הרוסי, אבל שם הן טענו כי לא היתה להן נגיעה ישירה לדברים. על פי דיווח בוושינגטון פוסט משבוע שעבר פייסבוק וטוויטר מחקו מידע הנוגע לקמפיין הרוסי. זאת זמן קצר לאחר שג'ונתן אולברייט, חוקר מדיה חברתית, קבע כי החברה המעיטה באופן ניכר את מידת התפוצה של המודעות הרוסיות כשטענה שרק כ-10 מיליון אמריקאים נחשפו למודעות. 

לדברי אולברייט היה מדובר לפחות במספר כפול של גולשים ייחודיים (כלומר המספר הכולל של הגולשים שראו לפחות מודעה אחת). חמור מכך, הוא מאמין כי מדובר במאות מיליוני צפיות אם לא מילארדים של צפיות. 

לאחר פרסום המחקר שלו, פייסבוק טיפלה "בבאג", כדבריה, ומחקה חלק ניכר מהמידע שאולברייט וחוקרים אחרים הצליחו לדלות באמצעות כלי אנליטיקת רשת בשם CrowdTangle. אלפי פוסטים נמחקו, וחוקרים טוענים כי המטרה לא היתה בהכרח תיקון בעיה, אלא מחיקה של ראיות לעומק המעורבות הרוסית.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות