ארגונים בבריטניה: אף ילד לא התאבד בגלל משחק הרשת מומו

"משחק התאבדות" נוסף הגיע לכותרות בבריטניה, ורמת ההיסטריה סביבו עולה; ואולם, ארגוני הגנה על ילדים הבהירו שמדובר בפייק ניוז, וההיסטריה עצמה היא שמגדילה את הסכנה

עודד ירון
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
עודד ירון

"במיינקראפט הופיעה... דמות של אוואטר בשם מומו, שאיימה על ילדים שתהרוג את ההורים שלהם אם לא יעשו משימה. זה התחיל ממשימות קטנות והגיע לדברים כמו להצטלם בעירום או להתאבד. קרוב ל-80 ילדים התאבדו בגלל האפליקציה הזו", אמר יזם ישראלי ידוע בכינוס טכנולוגי לפני כמה חודשים. מה שמפחיד באמת בטענה היא העובדה שהדברים מסולפים לחלוטין, וככל הידוע לנו אף ילד לא התאבד - כמו חלק ניכר מהסטטיסטיקות הנוספות שהוא ירה שם.

מומו הוא עוד גלגול של התופעות הוויראליות שבהן נתקלנו בימי החרדה מה"לווייתן הכחול". על פי הדיווחים שמתגלגלים באתרים שונים ברשת, מדובר במשחק שמופץ בוואטסאפ ובמדיות נוספות וכמו קודמו הוא מנסה לדחוף ילדים להתאבדות על ידי גרירה שלהם לשורה של משימות מסלימות בחומרתן שמטרתן הסופית היא התאבדות.

הדמות שמלווה את מומו. מזויפת כמו המשחק עצמוצילום: מיוטיוב

בימים האחרונים נראה שמומו הגיע לתקשורת המערבית. כלי תקשורת בבריטניה דיווחו בימים האחרונים על התופעה, ובכך בעצם העניקו לה חיים. ואולם, ארגונים במדינה מסרו לגרדיאן כי לא ידוע ולו על מקרה אחד של התאבדות בשל משחק רשת ה"קטלני" - בבריטניה או בכל מדינה אחרת בעולם.

ג'ים ווטרסון, עורך המדיה בגרדיאן שוחח עם ארגוני הצדקה השומרונים ו-NSPCC, ומשניהם נמסר לו כי אין כל מידע על מקרה בו המשחק הוביל ילדים או צעירים להתאבדות. גם במרכז הבריטי לאינטרנט בטוח הגדירו את הסיפור "פייק ניוז".

למעשה, כפי שכבר נאמר ל"הארץ" במקרה של הלווייתן הכחול, הפצת הדיווחים ההיסטריים סביב הנושא היא סכנה בפני עצמה. "כשהסיפורים האלה זוכים לפרסום רב ומעוררים פאניקה, זה מוביל לכך שאנשים פגיעים נתקלים לראשונה בכך, וזה גורם סיכון", נמסר מארגון השומרונים.

כאשר בהלת "הלויתן הכחול" הגיעה לארץ, הפיץ משרד החינוך מכתב המזהיר הורים ומספק הסבר לזיהוי סימני אזהרה לאובדנות. ד"ר יוכי סימן טוב, מנהלת היחידה להתמודדות עם לחץ ומשבר במשרד, שכתבה את המכתב ביחד עם רחל אברהם, מדריכה ארצית ביחידה, הסבירה בשעתו ל"הארץ" כי הם לא יכלו לפסול את האפשרות שמקור הדיווחים הוא באגדה אורבנית או בדיווחים לא מבוססים. עם זאת, בשל התפוצה הוויראלית שלה המקורות המעורפלים מפסיקים להיות רלוונטיים ברגע שבני נוער מחליטים לחקות את הפעילות.

"אני חושבת שהבהלה באמת לא במקום", אמרה אז סימן טוב. "המחשבה שמדובר בתופעה או ב'משחק' שמשך המון ילדים, ומסכן עכשיו כל ילד וילד היא ממש לא נכונה".

בסופו של דבר, סימני האזהרה שצריך לשים לב אליהם לא שונים מכל מקרה של חשש לאובדנות. "המרכז של הסיפור הוא שגורמי הסיכון הם אותם גורמי סיכון שהיו קודם", אמר בשעתו ל"הארץ" הפסיכולוג הקליני ד"ר יוסי לוי בלז. "משמע, קיימת חשיבות דווקא להעלות מודעות למשתנים המוכרים לנו –לעלייה בתחושת הדיכאון, לחריגות בהתנהגות של הנער, להסתגרות והתרחקות, לתחושה ש'הוא לא כאן', להשתמטות ממחויבויות ומסגרות באופן פתאומי, כמו למשל השתמטות מבית הספר. כל אלו הם סימנים חריפים ומשמעותיים ביותר, גם בהקשר למשחק וגם בכלל".

"חשוב להבין שמדובר בתופעה שהגורמים המובילים אליה הם בסופו של דבר גורמי הסיכון המוכרים לאובדנות. אלו קשורים בעיקר לדיכאון, חוסר תקווה ובקרב צעירים – תחושת חוסר שייכות וחוסר משמעות. כל אלו יחד הם פרופיל מוכר של סיכון אובדני בקרב צעירים" הסביר לוי בלז, ראש המחלקה למדעי ההתנהגות במרכז האקדמי רופין וחבר הנהלה בעמותת "בשביל החיים" שעוסקת במניעת אובדנות ובתמיכה במשפחות שאדם מיקיריהן התאבד. 

עוד על סימני האזהרה שיש לשים אליהם לב: בכתבה הבאה

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ