למרות השינויים, הם עדיין הקורבנות הסמויים של הזוועות בפייסבוק

גם אחרי שהלחץ הציבורי כפה על פייסבוק לשפר את תנאי מסנני התוכן, הבעיות לא נעלמו; עובדי הקבלן ממשיכים לדווח על בעיות נפשיות הנובעות מהתמודדות יום יומית עם מאות תכנים פדופיליים, התעללות, אלימות והסתה

גרדיאן
אלכס הרן
שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
צילום מסך של השידור בחי של הירי במינסוטה
מתוך השידור החי של אירוע בו ירה שוטר באדם במינסוטהצילום: מתוך עמוד הפייסבוק של דיאמונד ריינולדס
גרדיאן
אלכס הרן

המשימה המוטלת על מסנני התוכן בפייסבוק ממשיכה לפגוע בבריאותם הנפשית, חודשים אחרי המאמצים שנעשו לשיפור תנאי עבודתם של אלפי העובדים האלה, כך נודע לגרדיאן.

עובדים בעבר ובהווה, שעבדו במשך שנים במרכז לבדיקת התכנים של פייסבוק בברלין, דיווחו שראו חברים לעבודה ש"התמכרו" לתכנים גרפיים קשים - אלימים או מיניים - ואספו דוגמאות קיצוניות לאוסף אישי משלהם. הם גם אמרו שאחרים הפכו לימנים קיצוניים בגלל תכני השנאה והפייק ניוז שקראו בכל יום.

הם תיארו כיצד נשחקו תחת עומס העבודה, והפכו קהים רגשית לאחר שנחשפו לפוסטים שכללו אלימות גרפית קשה, עירום ובריונות במשך 8 שעות ביום ובעבודה בלילות ובסופי שבוע "בתמורה לשכר שהיה למעשה שכר מינימום".

העובדים דיברו בתנאי שזהותם לא תיחשף, מאחר שנאסר עליהם לחשוף מידע, ולכן שמותיהם שונו. דניאל, מסנן תוכן לשעבר, אמר: "אנחנו כמו חיל החלוץ בתחום הזה. זוהי עבודה מסוג חדש לגמרי, וכל מה שכרוך בה הוא בגדר ניסוי".

ג'ון, חבר לעבודה לשעבר, הוסיף: "אני כאן היום בגלל שאני רוצה למנוע מאחרים ליפול בפח הזה. החברה שבה אנחנו חיים היא חברה עכשווית. אנחנו נתקלים בדבר החדש הזה — באינטרנט — ואנחנו חייבים למצוא כמה כללים כדי להתמודד בו. ברשת חברתית, למשל, חשוב ליצור צוות שמטרתו תהיה להגן על הגולשים מפני התעללות, מפני דברי שנאה, דעות קדומות גזעניות, תוכנה פורנוגרפית טובה יותר וכו'. אבל לדעתי, חשוב להתחיל בדיון על העבודה הזאת. אנחנו צריכים לשתף אחרים בסיפורים שלנו, כי אנשים לא יודעים שום דבר עלינו, על העבודה שלנו, על מה שאנחנו עושים כדי להתפרנס".

אחדים מסיפורי מסנני התוכן היו דומים לבעיות של עמיתיהם בארצות אחרות. דניאל אמר: "פעם גיליתי שאחד מחברינו לעבודה בדק ברשת אפשרות לקנות טייזר, כי הוא התחיל לפחד מאנשים. הוא הודה שהוא ממש מפחד ללכת ברחובות בלילות או כשהוא מוקף בזרים. יכול להיות שכל דיבורי השנאה האלה, שאנחנו רואים בכל יום, משפיעים בדרך כלשהי על דעותנו הפוליטיות. למשל, אדם נורמלי, ליברלי, אולי קצת פרוגרסיבי, יכול להפוך לשמרני ולהתנגד להגירה. רבים מתכני השנאה שאנחנו מקבלים מדי יום הם פייק ניוז, שמשתפים כביכול דעות פוליטיות מסוימות".

אתר הטכנולוגיה The Verge פרסם בפברואר את אחד מראשוני הדיווחים על הנעשה מאחורי הקלעים בפייסבוק בארה"ב, על סמך מידע שקיבל ממסנני תוכן אמריקאים. בדומה לעמיתיהם בברלין, האמריקאים סיפרו כי "סרטוני הקונספירציה והממים שהם רואים בכל יום גרמו להם בהדרגה לאמץ דעות שוליות וקיצוניות", וכי מודרטור לשעבר "ישן כעת עם אקדח צמוד" אחרי שנגרמה לו טראומה נפשית מצפייה בקליפ על דקירה.

אחרים התמודדו בטראומה בעזרת תרופות שלקחו על דעת עצמם. בגרמניה היו עובדים שפנו לסמים ואלכוהול כמו שעשו — לפי כמה ידיעות — גם מקביליהם באריזונה. "ראיתי הרבה סמים בחברה", אמר דניאל. "אין לנו אפשרות כלשהי להפיג את המתחים. טכנית, החברה מתנגדת לסמים".

מייסד ומנכ"ל פייסבוק, מארק צוקרברג, משתמש במשקפי מציאות מדומה
מייסד ומנכ"ל פייסבוק, מארק צוקרברג, משתמש במשקפי מציאות מדומהצילום: בלומברג

מודרטורים אמריקאים, שניסו לעזור לעצמם בדרך לגיטימית יותר, התלוננו על הסיוע הפסיכולוגי שקיבלו מהחברה. "היועצים היו בדרך כלל פסיביים מאוד", ציטט אחד מהם את דברי קייסי ניוטון. "הם חשבו שהעובדים הם אלה שצריכים לזהות את סימני החרדה והדיכאון ולבקש עזרה".

גם אנשי הסינון בברלין מתחו ביקורת על שירותי הסיוע הנפשי שהחברה מספקת, וציינו שנאלצו להתבסס יותר מדי על שירותי הבריאות הממלכתיים.

לדברי דניאל, "בסופו של דבר, לא קיבלנו תמיכה פסיכולוגית נאותה. היו לנו כמה חברים לעבודה שהלכו לייעוץ, אבל כשהופיעו אצלם בעיות אמיתיות, הם התבקשו לחפש פסיכולוג אמיתי ולא להיעזר בשירותי החברה".

כתוצאה מהדיווח ב–The Verge, נעשו בפייסבוק כמה רפורמות. מסנני תוכן בברלין אמרו לאחר פרסום הכתבה, כי המשרד הראשי של פייסבוק התעניין מיד בעומס העבודה שלהם. לפני כן, הם התבקשו לעבור בכל משמרת על 1,000 תכנים ביום — יותר מתוכן אחד בכל 30 שניות.

בפברואר ביקר אצלם בכיר מהמשרד של פייסבוק בדבלין, אמר ג'ון. "אחרי הפגישה, החליט האדם הזה לבטל את המינימום של 1,000 תכנים. במשך זמן מה לא היתה לנו הגבלה כלשהי, אבל כעת נקבע מינימום חדש — 400–500 פוסטים". המספר החדש היה אמנם כמחצית מהמספר הקודם, אבל העובדים עדיין נדרשים להספיק לבדוק פוסט בדקה. עם זאת, זה היה נפח העבודה שאתו התמודדו עמיתיהם האמריקאים לפני הרפורמות.

העובדים בברלין דנו ביניהם אם לבקש עזרה מאיגודי עובדים, אך הם אומרים שאופי עבודתם מקשה זאת עליהם. ג'ינה אמרה: "לא הייתי אומרת שאף אחד לא מעוניין, אבל לאף אחד אין כוח לעשות משהו ממשי".

ג'ון הוסיף: "הם עייפים מדי".

המרואיינים הסכימו שעבודה כמו עבודתם אכן נחוצה, אך הוסיפו שהבעיות ניתנות לתיקון. דניאל אמר: "לדעתי, חשוב לפתוח בדיון על העבודה הזאת", והוסיף שהפתרון פשוט: "לשכור עובדים נוספים".

בתגובה לכך פרסמה פייסבוק הודעה בה נאמר: "מנהלי תכנים עושים עבודה חיונית בשמירה על ביטחון הקהילה שלנו, ואנחנו מתייחסים ברצינות רבה לאחריותנו להבטיח את רווחתם. אנחנו עובדים עם שותפינו תוך שיתוף פעולה מלא כדי לוודא שהם מספקים את התמיכה הנחוצה לאנשים כולל הדרכה וסיוע פסיכולוגי, וטכנולוגיה שמגבילה את חשיפתם לתכנים גרפיים.

"ניהול תכנים הוא עבודה חדשה ומאתגרת, ואנחנו לומדים כל הזמן ומשתדלים ללא הרף לשפר את תנאיה. אנחנו מתייחסים ברצינות רבה לכל הדיווחים, לפיהם לא עומדים בסטנדרטים הגבוהים שלנו, ואנחנו עובדים עם שותפינו לבדיקת החששות האלה".

בתגובה לטענה שאחד ממסנני התוכן אסף דוגמאות של אלימות גרפית, ענתה פייסבוק: "בברלין, כמו בכל שאר מקומות הבדיקה, הכלים שבהם משתמשים מנהלי התכנים שלנו הותאמו במיוחד כדי להבטיח שאנשים לא יוכלו לשמור תוכן כלשהו שבו הם צופים. זה כולל ניטרול כונני USB, ביטול האפשרות להדפיס מסכים וחסימת ספקי אימיילים חיצוניים. כמו כן, אסור להביא לקומות העבודה או לחדרי ההדרכה טלפונים ושעונים חכמים. כל טענה, לפיה אנחנו מרשים למנהלי התכנים שלנו לשמור 'לאוסף פרטי שלהם' תוכן שבו הם צפו, היא טענה כוזבת".

היבט נוסף בניהול התכנים של פייסבוק, שבו דנים רק לעתים רחוקות, הטריד במיוחד את העובדים: בדיקת שיחות פרטיות בין בוגרים לבין קטינים, שסומנו על ידי אלגוריתמים כנסיונות של ניצול מיני.

צ'אטים פרטיים כאלה ש"90% מהם הינם מיניים" הם "פוגעניים ומפחידים", אמר אחד המודרטורים. "בכל יום אפשר לראות בהם משהו מהחברה הדיסטופית שאנחנו בונים. אנחנו רואים גברים לבנים ועשירים מאירופה ומארה"ב, שכותבים לילדים בפיליפינים ומנסים לקבל מהם תמונות מיניות בתמורה ל–10 או 20 דולר".

ג'ינה, עובדת אחרת, אמרה: "אני חושבת שזו הפרה של זכויות האדם. אי אפשר לדרוש ממישהו לעבוד מהר, לעבוד טוב ולראות תכנים גרפיים. הדברים שאנחנו רואים הם פשוט מופרעים".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ