למה "טעות דפוס" גרמה לגוגל ופייסבוק לפתוח עוד חזית מול האף-בי-איי?

באף-בי-איי רוצים אפשרות לקבל היסטוריית גלישה ומיקום של אזרחים בלי צורך בצו בית משפט, ומבלי שניתן יהיה לדווח על כך; ענקיות הטכנולוגיה רוצות לחסוך את המבוכה הבאה נוסח סנודן

דני ירדון, גרדיאן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
דני ירדון, גרדיאן

האף-בי-איי ועמק הסיליקון פתחו חזית חדשה סביב חדירה לפרטיות הגולשים ברשת. ההתנגשות האחרונה סובבת סביב שינוי של חוק המעקב האמריקאי, שמקדם משרד המשפטים. השינוי החדש יאפשר לגורמי אכיפה לקבל ללא צו את היסטוריית הגלישה של אזרחים, את המידע על המיקום שלו וחלק מהרשומות המיילים, במסגרת מה שמכונה "מכתבי ביטחון לאומי".

האף-בי-איי טוען כי החוק הנוכחי, שנכתב לפני שנים ונוגע רק לרשומות טלפוניות, מאפשר את הקבלה של המידע כבר היום. ראש הסוכנות מנסה לקדם את התפישה הזו בקונגרס האמריקאי. לדברי ראש הסוכנות, הרחבת החוק היא בראש סדר העדיפויות המשפטי של הסוכנות. סנאטורים אמריקאים בוחנים שורה של דרכים להביא לאישור השינוי בחוק השנה.

ראש האף-בי-איי, ג'יימס קומיצילום: האף-בי-איי

ענקיות טכנולוגיה אמריקאיות, ובהן גוגל, פייסבוק ויאהו שלחו ביום שני מכתב לקונגרס ובו הן מביעות התנגדות לכל ניסיון לשכתב את החוק לטובת האף-בי-איי.

"ההרחבה הזאת של חוק מכתבי ביטחון לאומי הוגדרה בידי כמה בעלי תפקידים בממשל כלא יותר מתיקון טעות הקלדה בחוק", כתבו החברות. "עם זאת, למעשה, היא מרחיבה באופן דרמטי את היכולת של האף-בי-איי להשיג מידע רגיש על הפעילויות של משתמשים ברשת בלי פיקוח של בית משפט".

מומחי משפט וטכנולוגיה מערערים על הטענה של האף-בי-איי כי מדובר רק בטעות הקלדה, וציינו שכבר ב-2008, הבהיר יועץ משפטי של משרד המשפטים כי הסוכנות יכולה להשתמש במכתבים מהסוג הזה למספר מוגבל של רשומות שנוגעות לטלפונים.

ההתגייסות של ענקיות הטכנולוגיה הופכת שוב סעיף קטן לכאורה לשדה קרב שעשוי להשפיע עמוקות על האופן שבו ארה"ב מנהלת חקירות טרור. האף-בי-איי הסתמך במשך שנים על מכתבי ביטחון לאומי השנויים במחלוקת כדי להשיג מידע מסוים מחברות טכנולוגיה במהירות. המכתבים הללו לא דורשים צו ולעתים אף מגיעים עם צו איסור פרסום האוסר על מקבלי המכתבים לחשוף את עצם קבלתם. חברות טכנולוגיה מתלוננות שבאף-בי-איי מסתמכים על המכתבים הללו יותר ויותר, אבל בסוכנות מתלוננים מנגד כי חקירות מתעכבות מפני שהחברות מפסיקות לשתף פעולה.

הבעיה המרכזית של החברות אינה בהכרח המסירה של מידע המשתמשים, אלא בצווי איסור הפרסום הנלווים שמונעים מהן לדווח על כך למשתמשים. זה פוגע באמון המשתמשים, וכפי שקרה אחרי החשיפות של סנודן, גם למבוכה במקרה שהפרטים נחשפים.

החברות מתלוננות גם על כך שהיעדר הפיקוח המשפטי מעניק יותר מדי עוצמה לזרוע ממשלתית יחידה, ומקשה לגלות מה יהיה הדבר הבא שממשלות יבקשו.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

פרופ' ינאי עופרן , במעבדת ביולוג'יק דיזיין ברחובות

במעבדה קטנה ברחובות נולד הנוגדן הראשון בעולם שנוצר על ידי מחשב

עדי גרתי

זאת הייתה תשובה מושלמת - כך מסבירים "כיבוש" ב-25 מילים בלבד

תומכי טראמפ
בפריצה לקפיטול,
ינואר 2021 . אוהדיו
מוצגים כנבלים

בספר שמקדיש כל כך הרבה לשקרים, ראוי היה להיזהר בעובדות

שלגון "קראנץ" בטעם שוקולד לבן ופיסטוק, והאריזה שלו לידו

הארטיק שנולד כהטרלה הפך ללהיט היסטרי, אבל האם הוא טעים?

איריס רחמימוב

"בעצם, מחנה ההשמדה הראשון הוקם עוד ב-1904"

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ

כתבות שאולי פספסתם

בתביעה נכתב כי הראיון כולו "התנהל בצורה שאינה מכבדת או רצינית״ כלפיה

המועמדת התחברה לראיון עבודה בזום - וקיבלה מהמראיין מייל שהדהים אותה

ריי דליו

מייסד קרן הגידור הגדולה בתבל: מזומן הוא זבל - ממשלות יחסלו את ביטקוין

ישראל פישר

יוקרה זה רע? כך נראים החיים במגדל חדש בתל אביב

מפגינים נגד יוקר המחיה מול בית הנשיא בסרי לנקה

קו השבר שעלול לקחת את הכלכלה העולמית למקום אחר, אפל יותר

בת ים

שתי דירות במחיר אחת: האם זהו עתיד תחום הפינוי-בינוי?