למה "טעות דפוס" גרמה לגוגל ופייסבוק לפתוח עוד חזית מול האף-בי-איי?

האף-בי-איי ועמק הסיליקון פתחו חזית חדשה סביב חדירה לפרטיות הגולשים ברשת. ההתנגשות האחרונה סובבת סביב שינוי של חוק המעקב האמריקאי, שמקדם משרד המשפטים. השינוי החדש יאפשר לגורמי אכיפה לקבל ללא צו את היסטוריית הגלישה של אזרחים, את המידע על המיקום שלו וחלק מהרשומות המיילים, במסגרת מה שמכונה "מכתבי ביטחון לאומי".

האף-בי-איי טוען כי החוק הנוכחי, שנכתב לפני שנים ונוגע רק לרשומות טלפוניות, מאפשר את הקבלה של המידע כבר היום. ראש הסוכנות מנסה לקדם את התפישה הזו בקונגרס האמריקאי. לדברי ראש הסוכנות, הרחבת החוק היא בראש סדר העדיפויות המשפטי של הסוכנות. סנאטורים אמריקאים בוחנים שורה של דרכים להביא לאישור השינוי בחוק השנה.

ענקיות טכנולוגיה אמריקאיות, ובהן גוגל, פייסבוק ויאהו שלחו ביום שני מכתב לקונגרס ובו הן מביעות התנגדות לכל ניסיון לשכתב את החוק לטובת האף-בי-איי.

"ההרחבה הזאת של חוק מכתבי ביטחון לאומי הוגדרה בידי כמה בעלי תפקידים בממשל כלא יותר מתיקון טעות הקלדה בחוק", כתבו החברות. "עם זאת, למעשה, היא מרחיבה באופן דרמטי את היכולת של האף-בי-איי להשיג מידע רגיש על הפעילויות של משתמשים ברשת בלי פיקוח של בית משפט".

• אפל נגד האף-בי-איי: הקרב על ההצפנה
• גוגל נגד ה-NSA: מרחיבה את ההצפנה בג'ימייל

מומחי משפט וטכנולוגיה מערערים על הטענה של האף-בי-איי כי מדובר רק בטעות הקלדה, וציינו שכבר ב-2008, הבהיר יועץ משפטי של משרד המשפטים כי הסוכנות יכולה להשתמש במכתבים מהסוג הזה למספר מוגבל של רשומות שנוגעות לטלפונים.

ההתגייסות של ענקיות הטכנולוגיה הופכת שוב סעיף קטן לכאורה לשדה קרב שעשוי להשפיע עמוקות על האופן שבו ארה"ב מנהלת חקירות טרור. האף-בי-איי הסתמך במשך שנים על מכתבי ביטחון לאומי השנויים במחלוקת כדי להשיג מידע מסוים מחברות טכנולוגיה במהירות. המכתבים הללו לא דורשים צו ולעתים אף מגיעים עם צו איסור פרסום האוסר על מקבלי המכתבים לחשוף את עצם קבלתם. חברות טכנולוגיה מתלוננות שבאף-בי-איי מסתמכים על המכתבים הללו יותר ויותר, אבל בסוכנות מתלוננים מנגד כי חקירות מתעכבות מפני שהחברות מפסיקות לשתף פעולה.

הבעיה המרכזית של החברות אינה בהכרח המסירה של מידע המשתמשים, אלא בצווי איסור הפרסום הנלווים שמונעים מהן לדווח על כך למשתמשים. זה פוגע באמון המשתמשים, וכפי שקרה אחרי החשיפות של סנודן, גם למבוכה במקרה שהפרטים נחשפים.

החברות מתלוננות גם על כך שהיעדר הפיקוח המשפטי מעניק יותר מדי עוצמה לזרוע ממשלתית יחידה, ומקשה לגלות מה יהיה הדבר הבא שממשלות יבקשו.