דעה |

הסוד העצוב שמאחורי ניצחון פייסבוק על טוויטר

140 או 280 תווים הם לא מה שיציל את טוויטר, שעדיין רודפת אחרי הזנב של עצמה, בזמן שהדיקטטורה של פייסבוק הוכיחה את עצמה

עודד ירון
עודד ירון
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
לוגו טוויטר בבורסה בניו יורק
לוגו טוויטר בבורסה בניו יורקצילום: EMMANUEL DUNAND/אי־אף־פי
עודד ירון
עודד ירון

לפני כמה שנים הודיעו לנו שפייסבוק כבר לא מגניבה כמו שהיתה. הרשת החברתית אולי הקיפה אז יותר ממיליארד משתמשים, אבל כמה דיווחים על כך שבני נוער עוברים הלאה, ואפילו הודאה רשמית של הרשת החברתית שזה נושא מעט מאתגר עבורה, הספיקו לרבים בתקשורת כדי להכריז על ההתחלה של התחלת הסוף.

ובכן, כל אחד מאיתנו היה שמח לסוף כזה. פייסבוק חצתה השנה את קו שני מיליארד המשתמשים, ברבעון השני בלבד היא הכניסה 9.32 מיליארד דולר והרווח הנקי של החברה הסתכם ב-3.89 מיליארד דולר. ומה עם טוויטר? בזמן שבתקשורת כבר תפרו חליפות להלוויה של פייסבוק, היא היתה הרשת החברתית השנייה בגודלה בעולם, ההנפקה ב-2013 הצליחה מעל המשוער והעתיד נראה לא פשוט אבל מבטיח.

כיום טוויטר ממשיכה לנפק כותרות מדי יום, הודות לאימוץ הנרחב בקרב מפורסמים ובראשם הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ. כבר שנים לפני כן הוא הפך אותה לכלי המרכזי שלו לתקשורת עם העולם - בדיוק בסגנון שהוא אוהב - קצר, גס, עילג ואלים. אבל אפילו ההצגה הטובה ביותר בעולם לא סייעה להגדיל את מספר המשתמשים (328 מיליון לפי הדו"ח האחרון) ולהמשיך להפסיד מאות מיליוני דולרים מדי שנה.

עצוב להודות בכך, אבל הפער בין השתיים מוכיח את כמה מהיתרונות הגדולים באמת של פייסבוק ומארק צוקרברג העומד בראשה. והשימוש במילה "יתרונות" נוגע רק לפריזמה העסקית - של הדו"חות הרבעוניים והכסף שזורם. במבט רחב יותר, מדובר בשיטה שמובילה להשפעות חברתיות ופוליטיות בעייתיות. (לא שלטוויטר חסר גם מאלה)

סיפור השורשים

פייסבוק התחילה את דרכה כאתר מז'אנר "חם או סתם" בקרב הסטודנטים בהרווארד, ובמשך השנים היא שיפרה ושכללה את העיצוב שלה כדי לחזק את השליטה במשתמשים, ודאגה לרכוש חברות שהסתמנו כמתחרות או משלימות, כמו וואטסאפ ואינסטגרם. כשזה לא עבד, היא ידעה להעתיק ולדרוס את המתחרות - למשל סנאפצ'ט.

טוויטר לעומת זאת, נולדה בסיליקון ואלי וזכתה לזינוק הגדול הראשון שלה בקרב אותה קהילה של יזמים, מפתחים וככלל מאמצים מוקדמים. מאז, כבר יותר מעשור, היא מנסה להתמודד, ובלי יותר מדי הצלחה, עם המורשת של כלי שנבנה בידי גיקים בשביל גיקים. הוותיקים למשל זוכרים את הימים שריטוויט היה העתקה של טוויט עם התוספת RT, וגם ההאשטג/תגיות שפרחו בטוויטר היו עניין שדרש הסתגלות. וזה מבלי להתייחס למוטו המקורי: "מה אתם עושים עכשיו?" - שהיה קשה מאוד לעיכול בימים שקדמו לאינסטגרם וסנפצ'אט.

כפי שכתב לאחרונה מורד שטרן, גם היום טוויטר היא רשת מדהימה ועתירת ידע, מפני שהיא כבר משכה אנשי מקצוע בתחומים שונים. הבעיה היא שהמשוכה למצטרפים חדשים עדיין גבוהה, והמגבלה של התווים היא רק חלק קטן מהבעיה.

ההבדל: אדום על גבי כחול לבן

כדי לקבל דוגמה ליתרון של פייסבוק אתם לא צריכים אפילו לחכות יותר מכמה שניות (וגם זה במחשבים עייפים ועמוסים), כל מה שאתם צריכים לעשות זה לפתוח את שני האתרים בדפדפן ולהסתכל על ראש הדף תוך כדי טעינה.

העריכה שמוכיחה שלא חייבים 280 תווים

הדברים הראשונים שאתם תראו בפייסבוק יהיה הסרגל העליון הכחול, ובאותו שבריר שנייה גם תראו עליו את הנוטיפיקציות באדום לבן בוהק. עשו את אותה פעולה בטוויטר, והנוטיפיקציות יהיו הדבר האחרון שייטען בדף.

זה אולי נשמע מינורי וטפשי, אבל זאת דוגמה מצוינת למומחיות של פייסבוק בעיצוב שלוחץ לנו על הכפתורים של ההתמכרות. במשך שנים החברה עושה כל מה שביכולתה כדי לגרום לנו לחזור אליה שוב ושוב, ברשת או באפליקציה, וכשכבר חזרנו, גם להישאר. יש לכך אינספור אספקטים - חלקם מסתתרים בשליטה ההדוקה בפיד ובמיקוד תכנים שנועד למקסם את הזמן שלנו ברשת, תוך שהשימוש הופך לטבע שני.

חלק אחר של האמצעים קצת יותר חשוף למשתמשים. אם כי, מעצם טיבם הם כבר די שקופים לנו. אחרי הכל, מדובר בכלי הנשק של החברה במלחמת החורמה שלה ב-"Friction" (חיכוך) - כל דבר שדורש מהמשתמש מאמץ, מחשבה או מעכב אותו בחלקיק שנייה.

למשל המעבר לפרסום תגובות בלחיצת אנטר, שעורר בתחילה כעס. מישהו מכם ביטל אותו? זוכר איך זה היה אחרת?

אלמנט חשוב נוסף באותה אסטרטגיה היא האינסופיות של הפיד, שכל עדכון וטעינה שלו מתבצעת לרוב מאחורי הקלעים, מבלי שאנחנו באמת צריכים לרענן אותו. גם אם לפעמים הוא יחזיר אותנו לאותם פוסטים שוב ושוב, ייקח לנו לפעמים זמן לשים לב לכך.

וטוויטר?

מדובר ברשת חברתית שגדולתה בכך שהיא מאפשרת לכל אחד לשים אצבע על הדופק של העולם - כמעט בכל פינה בכדור הארץ - ובכל זאת תצטרכו לרענן את הדף, או לגלול למעלה וללחוץ על כפתור כדי לראות ציוצים חדשים.

דיברנו על נוטיפיקציות?

כאמור, כפתור ההתראות נוגע לנו ישר בקישקע של ה"אינגייג'מנט" - ברגע שהוא נדלק, זה אומר שמישהו ענה לכם, חיבב את הטוויט שלכם, שיתף אותו - או בקיצור הכיר בכך שאתם קיימים. בפייסבוק (ברשת), נפתח לכם תפריט נגלל שמציג נוטיפיקציות. אתם יכולים לעבור אליו ואתם יכולים לוותר.

עכשיו נסו לפתוח נוטיפיקציה בטוויטר - מה קורה? אתם מועברים למסך הנוטיפיקציות - הפיד נעלם. אותו דבר קורה גם במערכת ההודעות - נפתח לכם חלון שלם, ואם התחלתם לצ'וטט אתם רואים איך ברקע קופצים העדכונים, והטוויטים נערמים, אבל אתם תקועים בחלון הצ'ט.

החופש ללכת לאיבוד

אבל מה שהכי גרוע בסיפור הזה היא העובדה שטוויטר היא רשת שמקלה עליכם להכיר ואנשים מכל העולם וממש מזמינה אתכם להגיב ולהיכנס לשיחה. אבל אם עברתם יותר מכמה ציוצים, והשיחה משכה כמה אנשים, העניין יכול להפוך לבלגן, שקשה מאוד לעקוב אחריו. לחצתם עם הכפתור בנקודה מסוימת והופ, אחד הציוצים נכנס למוקד,

טוויטר מנסה כבר שנים לסגור את הפער, אבל לא תמיד מכוונת למטרות הנכונות. למשל, השינוי מ-Favorite (כוכבים) ללייקים (לבבות), שרק עצבן את המשתמשים הוותיקים ולא סייע כלל למשוך את החדשים. היה קוסמטי לחלוטין.

לאחרונה היה גם ניסוי בעדכון של מספר הלייקים והריטוויטים בכל אחד מהציוצים. ואולם, במקום שימשוך להקליק על עוד טוויטים, פתאום המסך מתמלא באינספור מוקדי תנועה קטנים ולא רלוונטיים שמעצבנים לנו את שולי שדה הראייה. חוץ מזה, מה לעשות, אנחנו יצורים אגוצנטריים, שרוצים לדעת מה קורה עם הציוצים שלנו. לא לראות איך אחרים צוברים עוד ועוד לייקים.

140 תווים רע, 280 טוב?

גם החידוש ה(לא באמת)מסעיר האחרון, כלומר הניסוי בהכפלה של מספר התווים ל-280 תווים, לא באמת יפתור את הבעיות של הרשת. אם כי, יש להודות שהוא יכול לפחות לצמצם את הבלגן.

משתמשים ותיקים יודעים לפרק גם מסרים של מאות מילים לשורה ארוכה של ציוצים, וכשאחרים רוצים לקרוא מסרים כאלה, הם בדרך כלל גם יודעים למצוא את ההתחלה, ולהמשיך משם. אם הם גם יעקבו בזהירות אחרי הציוצים ולא ילחצו בטעות על כלום בדרך, הכל יהיה בסדר. לפחות בכל הנוגע למסר הראשי. הבעיה האמיתית תתחיל, כאמור כשהשיחה תתפצל לתתי עצים.

את זה אפשר היה לפתור עם עיצוב פשוט ובהיר של שרשורי שיחה - משהו שפורומים הצליחו לעשות (פחות או יותר בהצלחה) עוד לפני שטוויטר נולדה, וזה משהו שפייסבוק עשתה יפה מאוד כשהוסיפה את האפשרות לתגובות לתגובות בתוך פוסטים בשנים האחרונות.

העצוב הוא שכדברי שטרן, טוויטר באמת יכולה להיות מזון איכות למוח, ולמרות שבפייסבוק יש הרבה יותר אפשרויות למיקרו שליטה (או שמא שליטה מדומה?) בכל מיני הגדרות פרטיות ותוכן, למשתמשים יש הרבה יותר שליטה אמיתית במה שהם צורכים בטוויטר.

* יש כמובן גם את טוויטדק, שרכשה טוויטר - אבל זה כלי נהדר למי שרוצה לצרוך עוד, לראות הכל בלייב, ויכול להתמודד עם תועפות של מידע. עקומת ההסתגלות אליו תלולה בהרבה מזאת של טוויטר עצמה.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

רגב בוועדת הכנסת, בחודש שעבר

חדשות היום, 23 במאי

מתחם בדיקות קורונה בתל אביב, בינואר

חובת הבידוד למי שמתגורר עם מאומת לקורונה מבוטלת החל מהיום

ח"כ רינאוי-זועבי ולפיד בפגישה, היום

חדשות היום, 22 במאי

בית החולים איכילוב, ב-2021

משרד הבריאות: הגבר שאושפז באיכילוב אומת כחולה באבעבועות הקוף

הכניסה לבניין שבו תושב לוד רצח את אמו, בחודש שעבר

היום בחדשות, 19.5

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ

כתבות שאולי פספסתם

בת ים

שתי דירות במחיר אחת: האם זהו עתיד תחום הפינוי-בינוי?

אפליקציית קלארנה. החברה נמצאת במגעים לגיוס סבב חדש לפי שווי שנמוך בכ-30% מהשווי שקיבלה לפני שנה בלבד

"היערכו לגרוע מכל": נבואות החורבן בהיי-טק מתחילות להגשים את עצמן

בניין דירות בחולון

לקחתם משכנתא בחודשים האחרונים? גם אתם כבר שילמתם על עליית הריבית

"כשבאנו לקבל משכנתא לרכישת הבית, התברר שהבעיה לא פשוטה כלל"

הריבית במשק מזנקת – מה כדאי לעשות עם ההלוואות שלקחתי?

המשווקים של פוליסות החיסכון הם סוכני הביטוח, שנהנים מעמלות שמנות

"הציעו לי להעביר את החיסכון מאלטשולר. האם כדאי לי?"