תל אביב תיפטר מהברזיות הפרטיות של Woosh

ברזיות פרטיות שדורשות רישום נפרשו בתל אביב לפני יותר משנה במסגרת פיילוט של החברה. בעקבות פניית "הארץ" מסרה העירייה: "הברזיות יוסרו מהמרחב הציבורי"

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל

"תחנות המים של ווש עבדו קשה במהלך הלילה [הלבן] וסיפקו למאות עוברים ושבים מים קרים וטעימים, בנוסף למופעי הרחוב שהתקיימו ליד התחנות שלנו. אנו שמחים וגאים להיות חלק מהמרקם העירוני של תל אביב ולשרת את תושביה ומבקריה", נכתב בניוזלטר חודש יולי של מיזם הברזיות-הדורשות-הזדהות Woosh. הברזיות של ווש, שנותנות מים רק למי שפתח חשבון עם שם וסיסמה, כבר לא היו אמורות להיות שם. בסוף יוני 2013 אמר ראש העירייה, רון חולדאי, כי הברזיות יפונו בתום שנה. שנה וחודשיים אחרי הפעלתן, חמש הברזיות עדיין פעילות, לא המקרה הראשון של חוסר אמינות של העירייה בנושא. בתשובה לפנייתנו נמסר מהעירייה כי הברזיות יוסרו.

חברת ווש, שקיבלה תמיכה מהחממה העסקית לצעירים במאז"ה 9 שמפעילה העירייה, מוכרת ברזיות שמספקות מים קרים ומסוננים ושוטפות בקבוקים. צריכת המים מחייבת פתיחת חשבון משתמש, ולווש יש אפשרות לגבות תשלום על צריכת המים (בסרטון שפרסם שר הכלכלה נפתלי בנט בערוץ היוטיוב שלו באפריל השנה, ושבו הוא מקדם את ווש, סיפר לו היזם של ווש, איתי תייס-זמיר, כי תעריף המים הוא שני שקלים לליטר). החברה עוקבת אחרי השימוש של כל משתמש בברזיות, ומספקת לו מידע על מיקום וכמות המים שצרך.

ווש חתמה בינואר 2013 על הסכם ללא מכרז עם עיריית תל אביב לפרישת ברזיות ברחבי העיר, אשר ידרשו רישום ויספקו מים בחינם. העירייה הפנתה אותנו לחוק חופש המידע כשביקשנו את הפרוטוקול של הדיון שבו הוחלט להעניק פטור ממכרז, והן העירייה והן ווש סירבו לפרסם את החוזה ביניהן, אף שמדובר בחוזה של גוף ציבורי, ושהוא מעניק לחברה הטבות שמשולמות מכספי הארנונה של תושבי העיר. בחוזה עצמו מתחייבת העירייה לחוסר שקיפות מול הציבור, כשהיא מתחייבת ש"כל פרסום בקשר עם ההתקשרות נשוא הסכם זה תיעשה אך ורק בתיאום ובהסכמה בין הצדדים" (זאת כשלווש נשמרת הזכות "לגלות את דבר קיום ההתקשרות על פי הסכם זה ואת תוכנו לבעלי הזכויות בה ולמשקיעים או שותפים עסקיים קיימים או פוטנציאליים", כלומר בפועל למי שהיא רוצה. העירייה העבירה לנו את הפרוטוקול והחוזה רק חודש אחרי שחשפנו את פרטי החוזה בכתבה ב"הארץ".

בברזיות ווש בתל אביב אפשר להירשם באמצעות כרטיס אשראי, שבב דיגיטל, שבב תל-אופן או מספר טלפון. הדבר מגביל או מונע שימוש מאנשים שונים, ובהם קשישים שלא מתמצאים בהפעלת ממשקים כאלו, דרי-רחוב, בעלי מוגבלויות, שומרי שבת וילדים (שלפי תנאי השימוש של ווש, אסור להם בכלל להשתמש בברזיות: "הרישום לשירות מחייב הסכמה לתנאי שירות אלו ועל כן אינו מיועד למי שאינו יכול או רשאי מבחינה חוקית להתקשר בהסכם מחייב או למי שטרם מלאו לו 13 שנים"). בחוזה בין העירייה לווש נכתב שייתכן שהשימוש בברזיות יוגבל עוד: "במסגרת ההסכם תיבחן האפשרות להטמעת מערך מתקנים קבוע בעיר [...] ייבחנו בין היתר הפרמטרים הבאים: [...] אספקה חופשית לכלל הציבור, אספקה רק לתושבי תל אביב באמצעות כרטיס אשראי מתאים ('מקסימום תל אביב') או צ'יפ תל אופן וכיו"ב". יצויין כי החברה לא גבתה תשלום על המים, שמומנו על ידי העירייה.

הן העירייה והן ווש טענו שהברזיות של ווש לא מחליפות ברזיות רגילות, אולם אחר כך מסרה העירייה כי אם הוסרו ברזיות רגילות הן יושבו, ובהמשך מסרה כי "בשני מוקדים הוזזו ברזיות מטעמים טכניים". העירייה ו-ווש השתמשו בנתון מסקר, שלפיו 80% (גירסת העירייה) או 86% (גירסת ווש) מהתושבים מעדיפים לקנות מים מינרליים מאשר לשתות מברזיות ציבוריות, כדי להצדיק את התקנת ברזיות ווש כחלופה למים המינרליים היקרים והמזהמים. אולם הצדדים לא הציגו את תוצאות הסקר המלאות - העירייה הפנתה אותנו לווש, ו-ווש סירבה להעביר לידינו את הסקר. העירייה גם לא הסבירה מדוע המסקנה מהסקר היא התקנת ברזיות בעייתיות של חברה פרטית, ולא הוספה, תיקון ותחזוקה של ברזיות ציבוריות.

ווש מעוניינת למכור את הברזיות שלה ברחבי העולם, ופרישתן בתל אביב נועדה לביצוע פיילוט שיבחן את השימוש בהן. העירייה מסרה כי היא "אפשרה לחברי המיזם להפעיל פיילוט לזמן מוגבל בהסכם, לבדיקת תחנות המים שפיתחו על חשבונם של היזמים ולא של העירייה", אולם בפועל, העירייה מימנה מכספי התושבים את הפיילוט של ווש, כשהיא מאפשרת לחברה לבצע את הפיילוט ללא מכרז וללא תשלום לעירייה על השימוש במשאבים ובגישה לתושבים, מקצה לה מקום להתקנת הברזיות ומספקת חשמל ומים להפעלתן. בנוסף התחייבה העירייה בחוזה (הסודי) להעניק לווש שורה של הטבות ויחס מיוחד: העירייה תשמור על נגישות ונראות של המתקנים גם במחיר של דחיית עבודות תשתית, או תקצה מיקום חלופי והעברה של הברזיות במימון העירייה, "ליווי טכני ומקצועי למשך כל הפיילוט של גורמי מינהל ההנדסה, אגף שיפור פני העיר, אדריכל העיר", "מערך של פרסום, יחסי ציבור וקידום השימוש במתקנים, בכלים העומדים לרשותה", שעשויים לכלול "כרזות ברחבי העיר, צירוף חומר פרסומי לחשבונות ארנונה ומים, פרסום למינויי 'מקסימום תל אביב'", ותתיר לווש למכור בקבוקים רב-פעמיים לשימוש בברזיות ווש, עובדה שהעירייה הכחישה אבל מופיעה בחוזה (ככל הידוע, לא נמכרו בקבוקים כאלו באזור הברזיות, אלא רק דרך אתר החברה).

עם פתיחת הברזיות לשימוש, ווש והעירייה לא פרסמו תקנון שימוש ופרטיות, שיבהיר מה בכוונתן לעשות במידע שהמשתמשים נדרשים לספק. תקנון כזה פורסם רק כחודש אחרי ההשקה. העירייה מסרה כי ווש התחייבה "שלא להעביר מידע אישי שנאסף במסגרת השימוש בתחנות לצד ג’ כלשהו, לרבות עיריית תל-אביב-יפו". החוזה מעלה שמדובר בשקר: "החברה תשתף את העירייה בכל המידע אשר נאסף על ידה במשך תקופת הסכם זה, לרבות נתונים על שימוש במתקנים וכן כל מידע אחר אשר נאסף על ידי החברה למעט מידע טכני ומידע המהווה סוד מסחרי של החברה". תנאי השימוש של ווש מתירים לחברה לעשות להעביר הלאה מידע על המשתמשים בלי הגבלה: "החברה שומרת לעצמה את הזכות לאחסן, לשנות ולהעביר מידע הנוגע אליך, על פי שיקול דעתה הבלעדי [...] לפי צרכי החברה"; "החברה רשאית לשתף במידע אישי אודותיך גם גורמים שהם שותפים של החברה וספקי שירות שלה, ובלבד שהם ישתמשו במידע זה רק על פי הוראות מדיניות פרטיות זו".

העירייה מסרה בהמשך כי "המשתמשים רשאים לספק מידע פיקטיבי ולכן אין כל שימוש שניתן לעשות בנתונים מעבר לריכוז נתונים סטטיסטי", אולם לפי תנאי השימוש, "פרטים שאינם נכונים, מדויקים ומלאים עלולים למנוע ממך את האפשרות להירשם לשירות ולפגוע ביכולתנו לספק לך את השירות". כמו כן, "אם בעת ההרשמה לשירות מסרת במתכוון פרטים שגויים [...] החברה רשאית להעביר לצדדים שלישיים מתאימים את פרטיך או את מידע הקשור אליך".

"העירייה שותפה כחלק מעידוד יזמות חברתית וסביבתית"

שרון מלכי טיפלה בבעיית הברזיות של ווש כשהיתה חברת מועצה. בשאילתה שהעלתה בישיבת המועצה ב-1.7.2013 ביקשה לדעת מדוע ראש העירייה, רון חולדאי, לא מורה לתחזק את הברזיות הקיימות או להחליפן בברזיות חדישות. חולדאי השיב כי בשלוש השנים האחרונות הוסיפה העירייה כ-100 ברזיות וכ-40 קולרים, שהעלו את המספר הכולל ל-650 ברזיות וכ-80 קולרים. מלכי שאלה מדוע חברה פרטית זכתה להקים ברזיות פרטיות ללא מכרז, מדוע לא דאגו להתאים את הברזיות לילדים ולבעלי מוגבלויות ולמה לא נבחן נושא הפרטיות. חולדאי הסביר שאין מדובר בהחלפת הברזיות הציבוריות, שהברזיות של ווש הוצבו בהתקשרות חוקית ומסודרת על חשבונה של החברה ובאחריותה, ושיצירת חשבון לשימוש בברזיות אינה מחייבת מתן פרטים מזהים. הוא לא השיב מדוע לא בוצעה התאמה לבעלי מוגבלויות וילדים.

החוזה בין העירייה לווש תקף לשנתיים, אם כי העירייה שמרה לעצמה זכות להפסיקו בכל עת (אחרי תקופת נסיון של שלושה חודשים), בהודעה של חודש מראש. חולדאי הודיע בתשובתו לשאילתה כי "הצבת חמשת המתקנים לטיהור ומילוי מים מסוננים הינו מהלך ניסיוני (פיילוט) למשך שנה שהעירייה שותפה לו כחלק מעידוד יזמות חברתית וסביבתית".

בעקבות פנייתנו השבוע נמסר מעיריית תל אביב כי "על פי החלטת העירייה, הברזיות יוסרו מהמרחב הציבורי". העירייה לא ציינה מתי יוסרו הברזיות.

היזם תייס-זמיר מסר: "שנת הפיילוט המוצלחת מתקרבת [אל] קצה. בשנה זו חסכנו מעל ל-80,000 בקבוקי פלסטיק ושירתנו אלפים רבים מתושבי תל אביב והמבקרים בה. כעת אנו נמצאים בתהליך הפקת הלקחים על מנת לשפר את השירות בעתיד, ונערכים לסיום הפיילוט".

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ