הרשתות החברתיות בשירות המפגינים הטורקים

להתקוממות העממית בטורקיה יש מאפיין משותף עם המהומות הקודמות שטלטלו את העולם המוסלמי: הרשת היא חלק מכריע גם בארגון שלהן וגם בדיווח עליהן

ג'וני זילבר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
ג'וני זילבר

מיקום המהומות בטורקיה על ציר האביב הערבי יהיה מעשה נמהר, ואולי עדיף להשאיר אותו לאחרים. אבל בעניין אחד אי אפשר לערער על הדמיון בין מה שמתחולל עכשיו בכיכר טקסים ובין האירועים בכיכר תחריר ב-2011, בתוניסיה ב-2010, באיראן ב-2009, וגם בסוריה בשנה האחרונה: אלו מהפכות שיש להן ביטוי נרחב ברשתות החברתיות, ושהרשתות החברתיות הן מרכיב משמעותי בהשפעה שלהן, בארגון שלהן, בתפוצה שלהן, וביכולת שלהן להפיץ את מסריהן לעולם.

כמו למהומות בכיכר א-תחריר, בתחילת 2011, גם למהפכה בטורקיה יש האשתג - תגית נושא - משלה בטוויטר. ובמקרה של טורקיה יש אפילו יותר מהאשתג מרכזי אחד: דומה שהתגית #OccupyGezi היא הוותיקה יותר; התווית #Taksim עוקבת אחרי המהומות בכיכר טקסים. יש עוד כמה עשרות תגיות לוויין: #turkey ו-#istanbul חזקות כרגע. לתגיות האלו מצרפים המפגינים דיווחים, תמונות וקטעי וידאו - לפופולריות חדשה זוכה השירות החדש של טוויטר, Vine, שמאפשר להציג סרטונים קטנים וקלים של מספר שניות. התמונות, כמו אלו שהגיעו ממצרים, מלוב ומסוריה, לעיתים משמימות ולפתע מכה בך אחת קשה מאוד. עיתונאים ורשתות תקשורת "מסורתיות" כולם מדווחים מטורקיה דרך הרשתות החברתיות. (כתב "הארץ" אנשיל פפר מעדכן משם בטוויטר). גם יוטיוב מלאה בסרטונים.

אבל המעניין במהומות דה-ז'ור הוא שהן מקבלות ביטוי בשירותים טריים יותר, שזכו לפופולריות בשנתיים האחרונות. הזכרנו את שירות הווידאו ויין. יש עוד: בטאמבלר, רשת חברתית של בלוגים שמתמקדים יותר במולטימדיה מאשר בטקסט, אפשר למצוא חשבונות שמציגים באופן שוטף תמונות וקטעי וידאו מהאירוע - הנה הטוב שבהם.

בווימאו, שירות סרטונים שמשמש פלטפורמה מקצועית ליוצרים, אפשר למצוא מאות סרטונים מההפגנות. באינסטגרם, רשת פופולרית מאוד שבה משתמשי סמארטפון משתפים תמונות באמצעות פילטרים שנותנים להן מראה וינטאג'י ואופנתי, ושבדרך כלל מציגות את סגנון החיים של המצלמים - מנות במסעדות ונעליים חדשות - רואים עכשיו את ההתנגשויות בין שוטרים ואזרחים, שהפילטרים גורמים להן להראות יפות באופן עוכר שלווה, כמו פרסומת של "בנטון" בתמונת מראה.

הסכנה החדשה

אמש (ראשון) הזהיר נשיא טורקיה רג'פ ארדואן מהרשת החברתית טוויטר וקרא לה "סכנה חדשה". זאת למרות שארדואן אינו תמים והוא יודע שאין חדש בסכנה של טוויטר. הוא בעצמו משתמש ותיק ופעיל, ולחשבון שלו, שממשיך להתעדכן במרץ (בטורקית) לאורך המהומות, יש שלושה מיליון עוקבים. ההכרזה של ארדואן, יותר משהיא התממות של מנהיג שאינו טכנופוב כלל וכלל, היא הוכחה לחוסר אונים: הרשתות החברתיות הופכות את הפיקוח ההדוק על אמצעי התקשורת המסורתיים לתרגיל חסר שיניים. אין לטורקיה דרך לסכור את שטף הדיווחים שתושבי המדינה משדרים ישירות למחשבים ולטלפונים סלולריים הנמצאים בכל חדר ובכל משרד ובכל פינת רחוב בעולם.

עדכונים ותמונות מכיכר טקסים בטוויטר

כל זה מעלה זכרונות מהנסיון הכושל של מצרים לנתק את החיבור לרשת במדינה, במהלך מהומות א-תחריר, ניתוק שכלל גם את הרשתות הסלולריות, ושגרר שורה של מעקפים טכונולוגיים מרשימים ויוצאי דופן שאיפשרו למפגינים להמשיך ולתקשר עם העולם - אחד מהאלתורים האלו כלל שימוש במכשירי פקס - וכן את הנסיון הלובי לנתק את הרשת, בפברואר 2011, ולבסוף את סוריה, שניתקה את עצמה מהרשת בתחילת מאי השנה למשך יום ולאחר מכן טענה שהניתוק אירע עקב כשל בכבל אופטי. בטורקיה עוד לא ניסו לחסום את הרשת. בינתיים בוחרים שם בטקטיקה ההפוכה:

גם ארדואן וגם שר החוץ אחמט דבוטאולו מצייצים את הגרסה שלהם לאירועים. אתמול צייץ דבוטאולו שההפגנות מסייעות רק לפגיה במוניטין הבינלאומי של טורקיה. יהיה מעניין לראות אם הניסיון לשמור על שמה הטוב של המדינה יוביל לעוד נסיון התנתקות כזה, או שההנהגה הטורקית תיישם את הלקח שנלמד במצרים ובלוב.

תמונות גולשים מטורקיה. לא ניתן לוודא את מידת אמינותן
הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ