טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

סערה בברזייה

הגולשים מתרעמים על מיזם של ברזיות נעולות למשתמשים בתל אביב

בחברת ווש ובעירייה מבטיחים שהברזיות החדשות לא יחליפו את הרגילות ויהיו פתוחות לכל. לא כולם משתכנעים

תגובות

הגילוי בסופ"ש, שתל אביב מציבה בימים אלו שבע תחנות שיספקו מים מצוננים ומסוננים אבל רק למי שיזדהה, הרגיזה הרבה גולשים. התחנות, שזכו לשם המלגלג "הברזיות הביומטריות", מופעלות במיקור חוץ על ידי סטארטאפ ישראלי, Woosh, שמקבל לשם כך מיקום, שירותי תשתית וגישה למים בחינם מעיריית תל אביב (בשלב הזה, ווש לא מקבל תשלום מהעירייה על השירות). התחנות יספקו מים למזדהים בלבד ורק אם יש להם בקבוקים. לפי תגובת העירייה לפרסום אמש, המיזם מנסה לתת מענה "לכך שכ-80% מהאוכלוסיה מעדיפים לרכוש בקבוקי מים מינרלים ולא לשתות מברזיות ציבוריות מכיוון שחוויית השימוש בהן אינה נתפשת כנקייה ונעימה". עד כאן העובדות שכל הצדדים מסכימים עליהן. מכאן והלאה ניטשת מלחמה על העובדות.

למה צריכים לתת פרטים אישיים כדי לשתות מים?

כדי לקבל מים מהמערכת יש צורך להזדהות. ניתן כבר עכשיו, או שיהיה ניתן בעתיד, להזדהות באחד משבבי הזיהוי הרבים שכבר הונפקו לתושבי תל אביב, כמו כרטיס תל-אופן. ווש תנפיק שבב משל עצמה. מי שמגלה שהוא צמא ולא הכין שבב זיהוי מבעוד מועד יכול לתת את פרטי כרטיס האשראי שלו (לא יתבצע חיוב, אבל הנתונים יירשמו). אחרי המחאה ואולי בעקבותיה הודיעה ווש שניתן יהיה להקליד במערכת פרטים אישיים מבלי לתת כרטיס אשראי. (בווש טוענים שהאפשרות הייתה קיימת קודם, ושלא תוקשרה היטב באתר וברשתות החברתיות). בכל מקרה, לא יסופקו מים למי שלא מעוניין להזדהות.

מדוע צריך להזדהות? התשובה שנתנה אמש ווש: הצמאים נדרשים לזהות את עצמם משום שכך, הברזייה תתן להם חוויה אישית ותגרום להם להתייחס בכבוד למים: "ההפעלה היא כמו בכל שירות שיש בו רישום, כמו בתל אופן לדוגמה. התחנה נותנת חוויה אישית, פניה אישית כי אנחנו מאמינים שזו הדרך לגרום לאנשים להתייחס בכבוד למים. מה גם שהמידע נועד לניהול מאגר לקוחות ונשמר אצל woosh בלבד".

לגולשים, שמכירים את התכנית של עיריית תל אביב לשיפור חוויית הישיבה על ספסלים באמצעות מחיצות ברזל שמונעות מהומלסים לישון עליהם, יש תיאוריות אחרות. הדר רייזמן כותבת, “אני כנראה עברתי את שלב האופטימיות בחיי. תוהה לעצמי אם זה גם בשביל למנוע מפליטים לשתות”.

שחר כותני פתח את קבוצת המחאה "עוצרים את הברזייה הביומטרית". השם, הוא אומר, מלעיג ומוקצן בכוונה. תיאור הקבוצה: "לא נותנים לחולדאי להציב ברזיות שדורשות זיהוי כדי לתת לנו לשתות מים | עכשיו בחינם, אח"כ בתשלום - בוודאות". ב"עוצרים את הברזיות הביומטריות" כבר מראים שהמיזם לא מצטיין בשמירה על פרטי הלקוחות: חיפוש בגוגל של שם היזם הוביל לחשיפת פרטים שהמערכת מחזיקה על הלקוחות שלה, חשופים באתרה הרשמי. אחרי הפרסום נחסמה הפירצה הספציפית הזאת.

משה מנקין בדק את הברזיות החדשות, שנכון לעכשיו לא דורשות אמצעי זיהוי אלא רק הקלדה של פרטים אישיים, והוא מסיק: "...בינתיים, אם לאדולף היטלר מאשרים לשתות אנחנו סבורים שגם הומלסים יוכלו לשתות בחינם".

בחינם או לא בחינם?

ווש ועיריית תל אביב הבהירו מספר פעמים שהשירות לא יהיה כרוך בתשלום. אבל ליאל דולב כבר חפר בקוד האתר של ווש וגילה שם הכנה לתשלום, בממשק בעברית. אמנון גלבוע הסתכל בקפידה בווידאו באתר ומצא שם גם הוכחות דומות. לאחר מכן נמסר מווש, "בתל אביב העירייה החליטה להשקיע משאבים ולספק את המים בחינם כשירות לכולם". עמוד הלינקדאין של היזם מראה שהוא מכנה את הפרויקט "מכונות לממכר מי שתייה", וזאת למרות שהמים שהמכונה עושה בהם שימוש עד כה הם מי השתייה בתל אביב.

"המידע האישי שלי ומספר כרטיס האשראי הם לא בחינם", מזכיר כותני בעמוד של ווש. "אתם מחוברים לתשתית עירונית ומשתמשים במרחב הציבורי והנסיון שלכם להשיג פרטים שאין לכם שום זכות או סיבה לקבל הם חוצפה ממדרגה ראשונה". בתגובה נחסם כותני מהדף של ווש. גולשים אחרים הודיעו שנחסמו גם לאחר שהשאירו ביקורת. הגולש גדי אלכסנדרוביץ' הבחין שדף הפייסבוק של ווש נחסם כליל לסטטוסים של גולשים.

האם עמדות ווש מחליפות את הברזיות הרגילות?

בתגובה שפרסמה היום (שבת) מציינת חברת ווש בבירור: "ווש אינו מחליף ברזיות קיימות". אבל הגולשים חולקים: ב"עוצרים את הברזיות הביומטריות" מספרים שבגן מאיר וגם בתל ברוך, תחנות של ווש החליפה את הברזייה הקיימת.

גולש שזוכר אולי את פרשת מרתון תל אביב, שמשתתף בו מת מהתייבשות ועוד 12 נזקקו לטיפול רפואי, יצר את התמונה הבאה.

 

מה רע בברזיות רגילות?

אסף זמיר מפרגן לפרויקט וליזם הצעיר העומד בראשו: "אחת התלונות השכיחות בעיר היא על היעדר ברזיות לשתיית מים במרחב הציבורי". אביב מזרחי מוסיף: "עד כאן אני מסכים. ההמשך צריך להיות: 'וכמובן, גם שירותים ציבוריים. העירייה החליטה לשנות את זה ולבנות ברזיות איכותיות ותאי שירותים'".

גיא בכר, שמציין שהוא מכיר את היזם, פרסם טור דעה בבלוג "חורים ברשת" ובו הוא נוזף בגולשים שמזלזלים במיזם החדש. "בזמן שטיפשים קונים מי ברז ומשלמים עליהם 6-8 שקל לפלסטיק שלא יתכלה בעשרות השנים הקרובות, טיפשים אחרים שותים מברז ביתם המלוכלך ומלא סמי טשטוש ממשלתיים - היותר אינטליגנטיים תרים אחר מזור לבעיית המים הקשה בעולמנו".

הפוסט זכה לביקורת חריפה למדי מהקורא עמי בכר: "אני חייב לציין שמדובר בהבל המרכזי שקראתי השבוע. מי שכתב את הכתבה הזו לא מבין במים. המים בישראל מעולים. מהברז, מהברז. אין שום מזהמים במים".

ד"ר עמי בכר מנהל את מעבדת בקטוכם, שמבצעת שירותי אנליזות כימיות למזון ומים ולאיכות סביבה. ל"הארץ" הוא אומר היום, "מי השתייה בישראל עומדים בתקנים מחמירים מאוד. המים בישראל נקיים וטובים לשתייה, והתקינה, תקן בריאות העם למי שתייה, מחייבת בדיקות תקופתיות להבטיח את האיכות הזאת. אני לא מכיר באופן אישי אף סיפור על תחלואה בישראל כתוצאה משתיית מים".

יש מי שאומרים שהמים מהברז פשוט לא טעימים להם.

"למים ממקורות שונים - אקוויפר החוף, המעיינות של עין גדי, למשל - יש הרכב שונה וטעם שונה, ואנשים אוהבים בדרך כלל את המים שהם רגילים להם. אבא שלי, שנולד בפתח תקווה, חושב שהמים שם הכי טעימים בעולם. אם הוא ייסע לאילת, שם המים מותפלים, הוא לא יאהב את המים. כשגרתי בגרמניה לא אהבתי את המים שם, שהם רכים מאוד וכמעט מזוקקים. אבל יש הבדל בין טעם המים ובין הנקיון שלהם. אני חושב שיש תהליך ארוך שנים של הפחדה מצד מי שרוצים שנקנה מים בבקבוקים ומוצרים מטהרי מים לברז הביתי. יש לי החשש שהפחד הזה נטמע, וישראלים לא מסתכלים על המים בעניין של טעים או לא טעים, אלא מתוך פחד: המים בברז בטח מלוכלכים".

האם זו התפוררות של החוזה החברתי?

יובל דרייר שילה כתב מניפסט מפורט ומוצלח על ההשלכתו החברתיות של מיזמים כמו ווש: "המרחב הציבורי הופך לפרטי, צעד אחד בכל פעם. כשאנחנו אומרים "הפרטה" בהקשר של מרחב ציבורי זה נשמע כאילו במכה אחת מישהו מגדר לכם את הרחוב ואומר שאסור להכנס בלי תשלום, ובדרך כלל זה לא מה שקורה. אחד הדברים שקורים עם הפרטה באופן כללי זה שמדללים את השירות הציבורי לרמה שאיננה מסוכנת, או לרמה שהיא עדיין יציאת ידי חובה (חדי עין מספרים שעדיין יש ברזיות בודדות בתל-אביב)".

"מה עם הפן הפרקטי והאנושי? איך שותים מהמכונה מבלי שיהיה לך בקבוק? איך נכים מתפעלים מכונה כל כך גבוהה? איך ילדים? איך הומלס או סתם בן אדם חסר כרטיס אשראי אמור לשתות מהמכונה במידה והוא צמא?" כותב עוז שטיינמץ. "וכמובן שאין מה לדבר על מים בחינם לפליטים אפריקאים". דורון שמעיה שדה כותב: "סמל קטן אבל בוטה לתהליך שעובר על העיר הזאת. הומלסים וסתם ילדים לא יוכלו עוד לשתות מים מהברזייה כשחם. שרות ציבורי חינמי ופשוט (ולא מתוחזק) יוחלף בשרות פרטי בתשלום. אז תעשו מה שאני עושה כשאני מטייל עם הכלב. עודדו אותו להשתין על המתקן". ואיריס ארגש מסכמת: "הוֹי כָּל-צָמֵא לְכוּ לַמַּיִם (ישעיה נ"ה, א')".

"הרעיון הוא לחסוך את הפלסטיקים של הבקבוקים", אומר איתי תייס-זמיר, 36, שהקים את ווש ב-2010. "יש סקר שמראה ש-86 אחוז מהאנשים לא שותים מהברזיות - ואפשר למצוא ברזיות רק בגנים, בשדרות: בנורדאו, ברוטשילד. בכיכר רבין, שם שמנו תחנה, לא היתה למיטב הבנתי ברזיה". על התחנות שהחליפו ברזיות הוא אומר, "יכול להיות שהיו מקרים נקודתיים. ביקשנו מהעירייה [שמבצעת את ההתקנה של התחנות] שיבררו, ואם היה משהו כזה שיחזירו". השירות, הוא אומר, בחינם, ויישאר בחינם, מתוך מדיניות של עיריית תל אביב ולא מתוך עיקרון: "יש עיריות אחרות, למשל בחו"ל שם אנחנו בקשר, שרואים את זה הפוך. פה עיריית תל אביב רצתה לפנק את התושבים". הוא מתרעם על הביקורת שמגיעה לפני שהפיילוט החל: "אני אומר, תחוו קודם".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות