שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

המאגר הביומטרי נמצא בימים אלו במרכזו של קרב תעמולה אגרסיבי וסוער בין הרשות הממשלתית שמפעילה אותו לבין גופים אזרחיים שמתנגדים לו. מצדה של הרשות יש קמפיין טלוויזיוני, אינטרנטי ובשלטי חוצות, מאמרים ממומנים שנחזים לתוכן מערכתי באתרי חדשות, ונציגים שמפיצים מידע בשם הרשות בטוקבקים באתרים ובפייסבוק. מצד המתנגדים יש פנייה לרשויות השידור להסיר את קמפיין הטלוויזיה על רקע טענות של אי חוקיות, שלטים נגד המאגר וקמפיין נגדי, שעבר את יעד הגיוס שלו ויופק בקרוב.

הפיילוט של המאגר הביומטרי נפתח ביולי השנה אחרי שנים של עיכובים בעקבות התנגדויות וביקורת ציבורית על איסוף לא נחוץ של מידע פרטי, על הסכנות שבדליפת המאגר ועל אי בחינת החלופות. בימים אלו, אזרחים שפונים ללשכות רשות האוכלוסין כדי להנפיק או להחליף תעודות זהות ודרכונים מתבקשים לבחון את החלופה החדשה של תעודה חכמה, שכוללת הכנסת שתי טביעות אצבע וצילום פנים ביומטרי למאגר. דיווחנו ב"הארץ" על שנימקרים של אנשים שטוענים שהוכנסו למאגר בשיטות של הטעיה וכפייה - ושגילו שלפי מדיניות משרד הפנים, ברגע שנכנסת למאגר - אין דרך חזרה.

כרזה של no2bio והתנועה לזכויות דיגיטליות נגד המאגר הביומטרי

כדי למנוע מאזרחים להיכנס למאגר בלא יודעין, חברי קבוצת הפעילים no2bio הציבו באחרונה כרזה המזהירה אזרחים מפני המאגר בקריית הממשלה בתל אביב, קומה אחת מתחת לסניף רשות האוכלוסין שם מונפקות תעודות חכמות. על הכרזה חתומים no2bio והתנועה לזכויות דיגיטליות, שהיתה בין העותרים לבג"ץ נגד הקמת המאגר.

בימים האחרונים מתפרסם קמפיין של רשות האוכלוסין בטלוויזיה, ברדיו, בסרטוני אינטרנט, בבאנרים ובשלטי חוצות. הרשות הפיקה מספר סרטונים, שמסבירים איך עובדות התעודות החכמות ולמה כדאי להוציא תעודות כאלו. אחד הסרטונים, שמשלב שחקנים והנפשה, מספר על גניבות של מסמכים מזהים לשם גניבת זהות, מראה איך מוציאים תעודה חכמה ומסביר איך היא מגינה על האזרח. סרטון אחר, שמלווה בגירסה מותאמת של השיר "זה לא אני" של דני רובס, מציג דוגמאות לגניבת זהות וקורא להתגונן מהן על ידי הוצאת תעודה חכמה. סרטון שלישי עם אותו שיר מקדם את הדרכון הביומטרי. הסיסמה החוזרת בסרטונים היא "בטוח שכדאי!"

בהודעה שנשלחה אתמול (ג') לרשות השניה ולרשות השידור קוראת התנועה לזכויות דיגיטליות להפסיק בתוך 48 שעות את שידור הפרסומת, שלטענת התנועה עומד בניגוד לכללים הקובעים איסור פרסומות פוליטיות. "חוק המאגר הביומטרי, אשר כורך את תהליך הנפקת תעודות הזהות ה'חכמות' עם אגירת מידע ביומטרי, נמצא במחלוקת ציבורית", כתב לרשויות עו"ד יהונתן קלינגר מהתנועה. "מצד אחד, רשויות מסוימות במדינה מעוניינות בקיומו של מאגר ביומטרי, ועל כן כרכו את תעודות הזהות החכמות עם קיומו של מאגר; מצד שני, מומחים באקדמיה ובתחום אבטחת המידע טוענים כי בקיומו של מאגר ביומטרי יש בכדי לפגוע בפרטיות אזרחי ישראל בצורה שאינה ראויה".

לפי כללי רשויות השידור, אסור לערוצים לשדר תשדיר ששנוי במחלוקת פוליטית-ציבורית, כותב קלינגר. הוא מזכיר גם פסיקה של בג"ץ בנושא תשדיר של "המפקד הלאומי". עוד טוען קלינגר כי הפרסומת מטעה, משום שהיא אינה מבהירה שתעודה חכמה כרוכה בכניסה למאגר הביומטרי, שההצטרפות היא בלתי הפיכה, שהיא כרוכה בסכנות וכי יש לאזרחים זכות לסרב להיכנס למאגר. טענה שלישית היא שהפרסומת מעוררת פחד בציבור, דבר שאסור גם הוא לפי כללי רשויות השידור.

"משרד הפנים החליט ללכת בניגוד להוראות החוק ולצאת עם קמפיין הנוגע לנושא הנמצא במחלוקת פוליטית, תוך שהוא מטעה את הציבור", אמר ל"הארץ" עו"ד קלינגר. "הסיבה שפנינו בצער רב לרשויות כדי להסיר אותו היא כדי למנוע מצב שבו כסף שיוצא מכיסם של האזרחים משמש כנגדם".

"הטענות המועלות בהודעה משוללות כל יסוד ואינן עולות בקנה אחד עם הוראות חוק הביומטריה. אי לכך נעמיד דברים על דיוקם", מסרה דוברת רשות האוכלוסין, סבין חדד. "חוק הביומטריה מבהיר חד משמעית כי במהלך תקופת המבחן תפעל רשות האוכלוסין וההגירה באמצעות כלי המדיה השונים במטרה להביא לידיעת הציבור את קיומה של תקופת במבחן, קיומה של תעודת הזהות הביומטרית וקיומם של מסמכי הנסיעה הביומטריים [...] ראוי להבהיר כי בתום תקופת המבחן ניתן יהיה לבחון את הצלחת הפרויקט רק אם ישתתפו בו תושבים רבים ככל שניתן [...] הפרויקט הביומטרי אינו נושא פוליטי וכל ניסיון להפכו לכזה לא יצלח [...] הקמפיין כולו הוא מפורט וברור מאד, אינו מסתיר דבר מהציבור. נהפוך הוא, הקמפיין כמוצר כולל מביא לציבור את כל המידע שניתן למסור בנושא, לפני שיחליט האם ברצונו להשתתף בתקופת המבחן".

רשות השידור והרשות השניה מסרו כי הנושא בבדיקה, ועו"ד קלינגר אמר ל"העין השביעית" שהרשות השניה כבר העבירה את הפנייה לתגובת הזכייניות.

במקביל למאבק בקמפיין של רשות האוכלוסין, התנועה עובדת על קמפיין נגדי. בסוף אוגוסט ביקשה התנועה לגייס 15 אלף שקל בפרויקט מימון-קהל באתר הדסטארט כדי להפיק קמפיין נגד המאגר הביומטרי. "למי שעוד לא ראה את הקמפיין שהשיק משרד הפנים בסוף השבוע, מדובר על הטעייה בוטה של הציבור", נכתב אתמול בדף העדכון של הפרויקט, "מוכרים לכם כאילו תעודות הזהות החדשות ימנעו גניבת זהות אצל גופים פרטיים ובעסקאות פרטיות, ואף מילה על הכניסה החד-סטרית למאגר". היום (ד'), יום לפני מועד סיום הגיוס, עומד המונה על 18,350 שקלים, 122% מיעד הגיוס.

מאת: הרשות הביומטרית

"בטוח שכדאי", צמד המילים שמופיע בפרסומות של המאגר הביומטרי, חוזר גם בשתי כתבות דומות מאוד זו לזו שפורסמו באתרים nrg מעריב וערוץ 7, ואשר מקדמות בהתלהבות חשודה את המעבר לתעודות חכמות. במעריב פורסמה הכתבה בחתימת "שירות משרד הפנים". מי שיסתכל היטב בשורת המיקום ("פירורי לחם") האדומה שמעל לכותרת יראה שהיא נמצאת ב"ראשי » חדשות » כתבה פרסומית", ובצד שמאל הוא עשוי להבחין בקוביה שכותרתה "עוד ב'כתבה פרסומית'". בנוסף, בסוף הכתבה מופיעה השורה "למידע נוסף הכנס לאתר www.smartid.gov.il" (אתר הסברה על תעודות חכמות מטעם רשות האוכלוסין), ושורה אדומה שאומרת "תעודת זהות חכמה - בטוח שכדאי". מלבד זאת, הכתבה נראית כמו כל כתבה אחרת באתר, ואף הוצגה ככתבה רגילה על ידי שירותים כדוגמת גוגל ניוז, שמציגים לינקים לכתבות מאתרי חדשות ישראליים.

במעריב לא השיבו לפנייתנו בנוגע לפרסום הסמוי.

בערוץ 7 פורסמה הכתבה בחתימת "ערוץ 7", עם השורה עם הקישור לאתר ההסברה וללא כל ציון שמדובר בפרסומת. למחרת, אולי בעקבות טוקבקים שלעגו לכתבת התעמולה, שונה הקרדיט ל"רשות האוכלוסין", אולם השורה בסוף הכתבה נמחקה. היום מתנוסס מעל הכתבה קרדיט חדש, של ניר הר זהב, שמסקר את תחום הטכנולוגיה עבור האתר.

בערוץ 7 לא הגיבו לפנייתנו בנושא.

מודעה שמתחזה לכתבה באתר "ערוץ 7"

שאלנו את רשות האוכלוסין מדוע היא מפרסמת מודעות שמטעות את קוראיהן לחשוב שמדובר בכתבות. דוברת הרשות, סבין חדד, מסרה בתגובה: "סעיף 2ב' בתקנות לחוק הביומטריה מבהיר חד משמעית: 'רשות האוכלוסין תפרסם באמצעים שונים ובכלל זה באתר אינטרנט, בלשכות רשות האוכלוסין ובאמצעי התקשורת מידע בדבר תקופת המבחן, מידע על מסמך השיהוי הביומטרי שינתן בהסכמתו של התושב, אופן הבקשה....'. בהתאם לכך, נוקט המשרד וימשיך לנקוט בכל צעד נדרש וחוקי שיסייע בהבאת המידע הנחוץ לציבור הרחב אודות התיעוד הביומטרי ובכך לאפשר בידו להחליט האם להנפיק תיעוד ביומטרי או לאו. להבהיר, כי הפרסום אינו סמוי כלל וכל הפעולות המבוצעות בהקשר זה נעשות באופן גלוי ונרחב, במטרה לחשוף את הפרויקט למספר גדול ככל שניתן של אנשים. קביעתך כי מדובר ב'מודעות מטעות' הינה תמוהה וככל הנראה נובעת מחוסר בקיאות בסוגיה בכלל ובהוראות החוק בפרט. אנו תקווה כי בפניותיך אינך רומז שפרסום מודעות, הודעות וכתבות התוקפות את הנושא הינן לגיטימיות ומקובלות, בעוד צעדים הננקטים על פי הוראות החוק אינם כאלה, אף אם אינם מתיישבים עם דעותיך הפרטיות".

חדד מציינת כי הרשות פועלת על פי הוראת החוק, ועל כן ראוי לציין מנגד כי חוק הגנת הצרכן אוסר על הטעיה בפרסומת, ובין השאר קובע: "(1) פרסומת העלולה להביא אדם סביר להניח, כי האמור בה אינו פרסומת, יראו בכך פרסומת מטעה אף אם תכנה איננו מטעה; (2) המפרסם פרסומת בצורה של כתבה, מאמר או ידיעה עיתונאית, בלי לציין באופן ברור כי המדובר בפרסומת, יראו בכך פרסומת מטעה, אף אם תוכנה אינו מטעה". מודעה שמתפרסמת ככתבה ונחתמת על ידי כתב עלולה להביא אדם סביר להניח כי האמור בה אינו פרסומת.

שאלנו את רשות האוכלוסין האם מודעות-בדמות-כתבות כאלו פורסמו בכלי תקשורת נוספים. דוברת רשות האוכלוסין לא השיבה על השאלה.

עוד שאלנו כמה עלו המודעות, שממומנות מכספי ציבור. דוברת רשות האוכלוסין לא השיבה על השאלה.

אירוניה: "נציגי המאגר הביומטרי" משתמשים בזהויות בדויות

בחודש יולי, שבו הושק פיילוט המאגר הביומטרי, נפתח בפייסבוק פרופיל אישי בשם "אייל נציג המאגר הביומטרי" (עבירה על תקנון הרשת החברתית, שאוסר על פתיחת פרופיל אישי בשם בדוי או בכינוי מקצועי). "אייל" מפרסם ומגיב בפייסבוק על סטטוסים בנושא המאגר.

בסטטוס שפרסמו בדף הפייסבוק שלהם, "האצבע - שלא תיכנס למאגר הביומטרי", הזהירו אנשי no2bio כי הסכנה האמיתית היא לא בדליפה של המאגר אלא בשימוש לרעה מתוך המערכת. לסטטוס צורפה תמונה של השוטר המקלל והמאיים מאיר קנדרו, שעליה נכתב, "בקרוב תהיה לקנדרו גם גישה למאגר הביומטרי של כל תושבי ישראל". "אייל נציג המאגר הביומטרי" הגיב שם: "חשוב להבהיר: לשוטרים ולפקידים מכל סוג לא תהיה גישה למאגר הביומטרי. רק לפקידים מעטים של הרשות לניהול המאגר הביומטרי תהיה גישה ותנועותיהן ינוטרו ויבדקו". הוא חתם בשם "יותם מהרשות לניהול המאגר הביומטרי".

בסטטוס שפרסם "אייל" בדף הפייסבוק שלו הוא מונה שגיאות במאמר נגד המאגר שפורסם באתר "שדרותים", וחותם את הסטטוס כ"יותם מהרשות לניהול המאגר הביומטרי". "אייל"/"יותם" לא השיב לתגובתנו בפייסבוק, שבה שאלנו מיהו אייל ומיהו יותם.

"אייל, נציג הרשות לניהול המאגר הביומטרי" ו"יותם" מגיבים גם לידיעות על המאגר הביומטרי באתרי חדשות. בין השאר הגיבו לכתבות ב"הארץ" בנושא (כאן, כאן וכאן)

פרופיל הפייסבוק של "אייל נציג המאגר הביומטרי"

"נציגי המאגר הביומטרי" הללו כלל אינם עובדי המאגר, רשות האוכלוסין או משרד הפנים, אלא אנשי פרסום ושיווק. "אייל הוא עובד חברה פרטית אשר התקשרה עמנו כדין, במטרה לסייע למשרד הפנים בהיבטים מסוימים של הסברת הפרויקט הביומטרי", מודה דוברת הרשות חדד בתגובה לפניית "הארץ" (בתגובתה היא לא הזכירה את "יותם"). חדד סירבה למסור את שמו המלא של אייל ואת זהות החברה שהוא עובד בה, אף ששכרו ממומן בכספי ציבור.

ל"הארץ" נודע כי החברה הפרטית מאחורי "אייל"/"יותם" היא ריפרש, שמספקת שירותי ניו מדיה לגופים ציבוריים ובהם משרד הפנים, שרשות האוכלוסין כפופה לו. בעמוד "הצוות" באתר ריפרש מופיע עובד בשם איל דרור, שתפקידו מוגדר כ"מנהל תוכן". אולם בעוד "אייל נציג המאגר הביומטרי" כותב את שמו עם שני יו"ד, דרור כותב את שמו עם יו"ד אחת, ובפרופיל שלו בריפרש נכתב כי "בזמנו הפנוי הוא מנסה להסביר את ההבדל בין 'איל' ל'אייל' - ויש הבדל". עובד בשם יותם לא מופיע בעמוד הצוות של ריפרש.

בעלי ריפרש, אדם שוב, מסר בתגובה: "ריפרש מספקת שירותי ייעוץ, תוכן ואסטרטגיה דיגיטליים ללקוחות רבים ומגוונים, הן פרטיים ומסחריים והן ציבוריים. המידע אודות לקוחותינו מצוי רובו ככולו בפומבי באתר האינטרנט של ריפרש".

שאלנו מי הם "אייל" ו"יותם" שמגיבים בשם המאגר הביומטרי, מה שמותיהם המלאים והאם הם עובדי ריפרש. שוב לא השיב על השאלה.

שאלנו מדוע תגובות והסברים על המאגר הביומטרי נכתבים על ידי אנשי שיווק ולא על ידי אנשי המאגר הביומטרי עצמם. שוב לא השיב על השאלה.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ