בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

זהירות, ילדים גולשים בפייסבוק

איך שומרים על הילדים באינטרנט מבלי לפלוש לפרטיותם? שתי תוכנות חדשות מנסות למצוא לכך פתרון

תגובות

השדים שוב התעוררו בשבוע שעבר. שוב דווח על מקרה התאבדות של ילד בעקבות התעמרות של חבריו בפייסבוק, ועל ילדה שנאנסה לכאורה בידי צעירים שהכירה בפייסבוק. החדשות מספקות די והותר חרדה לכל הורה לילדים מתבגרים שנמצאים בפייסבוק בפרט ובאינטרנט בכלל. רבים מהם מרגישים חוסר אונים לנוכח הנעלם הגדול בעבורם שהולך ותופס נתח משמעותי יותר ויותר בחיי ילדיהם. זה כמה שנים יש פתרונות בדמות תוכנות שאמורות לענות על המצוקות של ההורים, ולאפשר להם להבין מה קורה עם הילדים שלהם ברשת. אבל הפתרונות הללו סובלים מכמה בעיות מהותיות. שתי חברות ישראליות מנסות לשנות את המצב הזה.

אמנם רוב הכותרות עוסקות בפדופילים, המקבילה המודרנית לזאב בסיפור "כיפה אדומה", אבל המקרים האחרונים מלמדים שהם לא הבעיה היחידה ברשת. גולן ג'ורנו, המנהל המקצועי של אתר yelem, אתר סיוע לילדים במצוקה, מסביר כי האנונימיות שהוספדה בעידן פייסבוק, עדיין עמנו כשמדובר בהתעמרות (Cyber Bulling), וגם אם היא אינה מוחלטת, הרשת עדיין משחררת מעכבות. "זה כמו הקריקטורה של החתול המסתכל על מראה ורואה שם אריה. בעולם האמיתי קיימות עכבות שקשורות בבושה, אשמה וחרדה. ברשת העכבות הללו מוסרות לעתים ואז אפשר ללכת רחוק יותר בהזדהות עם התוקפן. למשל, נער שמותקף בעולם האמיתי יכול להרגיש באינטרנט את חוויית האריה שניבט מהמראה. הוא יכול להיות חלק מקבוצה ששונאת ומשליכה על האחר".

צביה אלגלי, מומחית למדיה חברתית ויועצת לאיגוד האינטרנט הישראלי, מסבירה כי מגיל מסוים, הילדים כבר יודעים לעקוף גם את תוכנות ההגנה די בקלות, והתוכנות לפיכך יוצרות תחושה מזויפת של ביטחון. חלק מתוכנות ההגנה משתמשות במיטב הכלים של מרגלי הרשת, כמו צילומי מסך של הצ'טים של הילדים ומעקב אחר כל הקלדה. התוכנות הללו שולחות הודעות להורים במקרה שהילד נכנס לאתר שנחשב לבעייתי, או כשביטוי או מלה בעייתיים צפו במהלך שיחותיו. הדבר גורר עמו כמה בעיות, כשהמרכזית בהן היא החדירה הבוטה לפרטיות הילדים, שעלולה להביא לתוצאה הפוכה מהמקווה, ולדחייה של ניסיונות ההורים להתעניין בחיים שלהם. בנוסף התוכנות מציפות את ההורים במידע גולמי שהם לא תמיד יודעים כיצד להתמודד אתו או להבין אותו.

מקבץ נתונים של ארגון Family Online Safety Institute

חנן לביא, מנכ"ל חברת United Parents Online, מספר שמחקרים מגלים שילדים מבלים כיום שבע שעות וחצי מדי יום ברשת, 38% מהזמן הזה ברשתות חברתיות ובמסנג'ר. ולדברי עומר אפרת מחברת סנסגון, "ילד בגילי 13-14 שולח ומקבל קרוב ל-400 הודעות ביום במחשב. אצל בנות שמשתמשות הרבה בפייסבוק זה יכול להגיע ל-600 ו-700 הודעות ביום".

אפרת, שייסד את חברת סנסגון עם חברו טל יערי, מספר ש"עד לפני כמה שנים עיקר הטכנולוגיות שהתמחו בחיפוש איומים באמצעות סמנטיקה חיפשו מלים או ביטויים מסוימים. אלא שהשפה או הצורה שבה אנשים מתקשרים בפייסבוק היא שונה. זו לא השפה הטבעית אלא תת-שפה טבעית".

הפתרון שהם פיתחו, תוכנת קנגרו, לא מתמקד בביטוי או במלה אחת אלא ב"מערכת שלומדת דפוסי התנהגות של ילד לאורך זמן ולומדת למפות את כל מערכות היחסים בחייהם. המטרה היא להבין איזה תפקיד תופס כל חבר וירטואלי בחייהם. למעשה זהו ניבוי מסוים לסיכויים שמערכת תתפתח לכיוונים מסוימים".

המערכת של סנסגון

אפרת מסביר שהם למדו לאפיין מערכות יחסים עם בני משפחה ועם חברים וכך גם למדו לאפיין מערכות יחסים פוגעניות. "יש ד-נ-א למערכת יחסים של סחיטה, ואת הד-נ-א הזה המנוע שלנו יודע לזהות". לדבריו, המערכת מנתחת כ-200 פרמטרים שונים כדי לזהות אם מערכת יחסים מסוימת זורמת לכיוונים לא בריאים. המערכת של סנסגון פועלת כפיילוט בקרב 250 משפחות בהרצליה.

אפרת מספר שהוא ויערי החלו את דרכם המשותפת בבית הספר היסודי ומאז לא נפרדו דרכיהם. כשהתגייסו למדו יחד בקורס תכנות. בצבא הם נתקלו בהרבה מערכות בינה מלאכותית "אבל הן לא הגיעו לתחומים כמו הערכת מסוכנות ברשת. אילו היינו חברה ביטחונית היה לנו הרבה יותר קל לגייס כסף, אבל רצינו ללכת לנישה הזאת", הוא אומר.

גם United Parents Online, בדומה לסנסגון, משתמשת במערכת המנתחת את מערכות היחסים לאורך זמן. אבל לביא מספר שהיא מוסיפה גם ממד חברתי, בדיוק כמו יישומים בנוסח Waze המתבססים על מידע מהמוני המשתמשים כדי למצוא נתיב בין הפקקים. אבל הם מסתמכים על כל המשתמשים ומערכות היחסים שלהם כדי להצליב מידע ולדעת אם משתמש מסוים פנה לכמה מהילדים המשתמשים בתוכנה.

הטכנולוגיות של לביא ואפרת מתחרות, ועל כן לא מפתיע שבשיחות עם שניהם עולים קווי דמיון משמעותיים. שניהם מספרים שבניגוד להבטחה של הדור הקודם של תוכנות ההגנה ההוריות, חלק ניכר מההורים כלל לא רוצה לראות את החומר הגולמי של השיחות של הילד, בעיקר בשל החשש מפגיעה בפרטיות. ואכן, אפרת ולביא כאחד אינם מופתעים לשמוע שהתוכנות שלהם שנועדו להגן על ילדים מעוררות לא מעט חששות. לביא אומר שבין שנרצה בכך ובין שלא, העולם הזה כבר שם, והילדים כבר נמצאים בתוכו. אפרת מודה שהוא חושש מהתלהבות יתר של גורמי אכיפה מהיכולת שלהם, והוא מציין כי התחום דורש רגולציה, והם כבר נפגשים עם גורמים שונים בכנסת ובגופים אחרים. בתחום הזה אפרת מדמה את תפקידו לזה של גוף מודיעיני שצריך לספק הערכות לראש אמ"ן: הוא לא רוצה לקרוא את כל מאות ההודעות של הילדים - הוא רוצה לקבל הערכה של עמוד וחצי שמסכמת את הסיכונים והסיכויים במצב.

אבל כל מי שרואיין לכתבה מציע לא לפחד מהילדים ולהתייחס אליהם רק כאל מטרה מודיעינית, אלא לשתף אותם במתרחש וגם בהתרעות של התוכנות. למעשה, אפרת מסביר כי ההתרעות נשלחות בראש וראשונה לילדים וכי אחד התפקידים החשובים שלהם הוא בחינוך. "העבודה האמיתית צריכה להיעשות עם הילד", הוא אומר, "המטרה היא לתת לו לראות דברים שהוא לא מסתכל עליהם נכון כרגע. זה כמו להושיב לידו יועץ פדגוגי. אתה נותן לו תובנות שיכולות לעורר מחשבה ביקורתית. המטרה היא שאחרי שהוא יגיע לגיל 14 הוא כבר לא יצטרך את זה".

אבל בסופו של דבר, עם כל הכבוד לתוכנות, כולם מסכימים שאין תחליף לקשר של ההורים והתוכנות יכולות רק לספק תמיכה או מודיעין. ג'ורנו מסביר שה"הפרעה", כפי שהוא מכנה בהומור את גיל ההתבגרות, מחייבת התאמה מחדש של הבית וניסיון לשמור על ערוצים פתוחים ככל האפשר. ההורים צריכים להנכיח את עצמם, להיות שם. בשיחות עם הילדים הם צריך לנסות לחזק אצלם את החוויה החיובית של מעשים שבהם הם הצליחו להפגין בגרות וכוחות נפש.

ילדים ברשת: מרחב נטול פנים

כיצד ניתן להגן על ילדים בפייסבוק



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו