בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הקוד הפתוח עושה את החשבון

הקוד הפתוח הולך ותופס מקום של כבוד גם בתעשיות הביטחוניות ובתחום התעופה, הדורשות יישומים מתמטיים כבדים

תגובות

כאשר חושבים על קוד פתוח, השמות הראשונים שעולים במחשבה הם כנראה מערכת ההפעלה גנו/לינוקס ובנות נבחרות שלה כמו אובונטו אנדרואיד, הדפדפן פיירפוקס; חובבי הבלוגים ודאי יחשבו על וורדפרס הפתוחה. ואולם, בהדרגה הקוד הפתוח הולך ותופס מקום של כבוד גם בתחומים שמצריכים חישובים מורכבים להפליא, כמו בתעשיות הביטחוניות או בתחום התעופה.

מאיץ החלקיקים בשווייץ (cERN). שימוש בקוד פתוח
תצלום: אי-פי
אורי ברקן, פעיל קוד פתוח שעוסק בתחום המחקר והאלגוריתמיקה בחברת אלישרא, מסביר כי בשנים האחרונות תוכנות קוד פתוח הולכות ונהפכות לחלופות ראויות גם לתוכנות מתמטיות. "אם אתה מסתכל בכלל על תהליכים שעוברות תוכנות קוד פתוח, הרי בהתחלה הן סובלות מהרבה מאוד מחלות ילדות, כי משאבי הפיתוח מוגבלים, אבל אחרי שהן עוברות מסה קריטית הן מתפתחות מהר מאוד ועוברות את התוכנות הקנייניות", אומר ברקן. "הדוגמה הטובה יותר היא פיירפוקס. מרגע שנוצרה מאסה קריטית של גולשים, הדפדפן הזה עבר בהרבה את המתחרה העיקרי שלו, האקספלורר. ובתחום המתמטי-הנדסי קורה תהליך דומה. קח למשל את Matlab: לפני שלוש-ארבע שנים לא הייתי נוגע בחלופות שלה; אבל היום הן הולכות ומשתפרות, ומציעות יותר ויותר תכונות". הוא מציין כי תוכנות מתמטיות עשויות לעלות אלפי ועשרות אלפי דולרים למשתמש יחיד לשנה.

אחת החלופות ל-Matlab שעליהן מספרים ברקן ואחרים היא בעצם שפת תכנות פופולרית - פייתון. "בגלל הדמיון בין השתיים ומכיוון שזה בקוד פתוח, באו אנשים והתחילו לפתח את פייתון לכיוון של תכנות מדעי", אומר ברקן. הוא מסביר שכמו בתוספים של פיירפוקס, או חבילות תוכנה של לינוקס, גם בפייתון הוסיפו מפתחים עוד אינספור חבילות תוכנה.

לדברי ברקן, "בין שמדובר בעיבוד אות, עיבוד תמונה או כל עיבוד מדעי או הנדסי שאתה רוצה - יש לכך יישום בפייתון. לדוגמה, אם אתה צריך יכולות של עיבוד אות, אתה פונה לאינטרנט, מתקין את החבילה ובפעם הבאה שתעלה עם סביבת עבודה של פייתון, יהיו לך פקודות זמינות מפייתון וגם כל הפקודות שהיו כלולות בחבילה. כל הפקודות שמהנדס עיבוד אות צריך. זה לכאורה משהו ספציפי מאוד, אבל תעשיות ענקיות בנויות היום על עיבוד אות דיגיטלי. אין היום מכשיר אלקטרוני שלא עושה עיבוד אות".

ואולם, ל-Matlab יש מתחרות נוספות בדמות תוכנות כמו Octave או scilab. האחרונה ראויה לציון ולו בזכות השמות הגדולים המעורבים בפיתוחה. ביניהם אפשר למצוא את האקול פוליטכניק בפאריס, לצד כמה חברות ובהן שתיים שנתפשות בעצם כמתחרות - רנו ופז'ו. חברות רבות מבינות, אומר ברקן, "שאתה צריך לזהות היכן הערך המוסף שלך ולהשקיע את המשאבים בו, לא בתשתית".

אין גישה לתכנון טילים

מחקר של קבוצת גרטנר שפורסם לאחרונה גילה כי יותר ממחצית הארגונים שוקלים להשתמש בתוכנות קוד פתוח בתחומי התשתית. כך גם גופים שמרניים ותחרותיים, כמו בנקים ובורסות, מאמצים קוד פתוח. אבל חברות אינן היחידות שממהרות לאמץ קוד פתוח. הצבא האמריקאי, למשל, הוא אחד הגופים המובילים בעולם באימוץ קוד פתוח. על פי הנחיית רכש שלו, בכל מכרז יש לבחון אם קיימת חלופת קוד פתוח. רק לאחרונה התקיים כנס של "עמותת המקור לקידום קוד פתוח ותוכנה חופשית" בנושא הקוד הפתוח בתחום הביטחוני, בהשתתפות של כ-200 איש מהתחום.

Open Foam

ברקן ואחרים מציינים כי בעוד למדינות אחרות יש מדיניות מוסדרת בנוגע לאימוץ קוד פתוח, ישראל עדיין מפגרת מאחוריהן בעניין זה. אם כי לאחרונה ניכר שיפור.

הכניסה של תוכנות קוד פתוח לתחומים הביטחוניים אינה נעצרת בתוכנות כלליות. בנוסף ל-Scylab ודומיה אפשר למצוא תוכנות כמו Openstreetmap, שאולי אינה תוכנה מדעית בבסיסה, אבל היישומים המדעיים שלה רבים. לאחרונה היא משמשת גם כלי עזר לארגוני הסיוע בהאיטי הנאבקים בהתפרצות מחלת הכולרה שם.

בנוסף לכך, יש לא מעט תוכנות ליישומים ספציפיים, כמו תוכנת Open Foam המאפשרת לערוך סימולציות של זרימה של גזים ונוזלים - נושא חשוב בתכנון מטוסים, למשל. גורמים בתעשיות הביטחוניות מציינים כי בארצות הברית יש הרבה תוכנות קוד פתוח בתחומים שונים, כמו תכנון טילים, שאין להן גישה מישראל; הגישה להורדה מותרת רק למי שבא מארצות הברית עצמה. ואולם, במקרים רבים חלק מהכלים עדיין מפותחים בתוך החברות הביטחוניות.

לדורות הבאים

אורי ברקן. ישראל מפגרת אך משתפרת
תצלום: דניאל בר און
חלק גדול מהדחיפה שמקבלות תוכנות קוד פתוח בתחומים מדעיים מגיע מהאקדמיה. "קוד פתוח הוא במובן מסוים היישום התוכנתי של התורה המדעית", אומר ברקן. "אופן הפעולה של המנגנונים של הקוד הפתוח מתאים מאוד לעבודות אקדמיות. אתה מפתח משהו ומפרסם אותו כדי שהדורות הבאים יוכלו גם ליהנות ממנו". אחד המוסדות שעושים שימוש נרחב בתוכנות קוד פתוח הוא מאיץ החלקיקים בשווייץ (CERN).

אבל זה לא העניין כולו: "במדע אתה תמיד בחזית, אתה לא יכול לחשוב מראש על כל הפונקציות המתמטיות שתצטרך. אם אתה צריך משהו שעדיין לא קיים לצורך המחקר שלך, אתה יכול ליצור אותו עם תוכנת קוד פתוח מבלי להפר שום רישיון של אף אחד", מבהיר ברקן.

מעבר למחיר, תוכנות קוד פתוח משחררות מתלות בספק יחיד, וזה עניין קריטי כשתעשיות ומדינות תלויות בחברה כזאת או אחרת. "העובדה שאני יכול להחליט שאני יכול לקחת כמה גאונים, שיתחזקו גרסת לינוקס של מדינת ישראל, נותנת לנו המון עצמאות", אומר איש התעשיות הביטחוניות. "ומובן שחוסר התלות גם מוביל למחיר נמוך יותר, כאשר הספקים מתחרים ביניהם באמצעות רמת השירות".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו