בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

במלחמה עם ויקיליקס, ארה"ב מורידה את הכפפות

הממשל השתמש בחוק שנוי במחלוקת כדי להשיג את פרטי האימייל של פעיל בוויקיליקס מגוגל ומחברת אינטרנט קטנה, שניסתה, אך לא הצליחה להילחם בצו

10תגובות

ממשלת ארה"ב השתמשה בחוק שנוי במחלוקת כדי להשיג מידע מחשבון האימייל של ג'ייקוב אפלבאום, מתנדב בוויקיליקס, כך דיווח הוול סטריט ג'ורנל.

אפלבאום הוא חוקר אבטחה והאקר ואחד ממפתחי פרויקט הגלישה האנונימית Tor. הוא כבר נעצר בעבר ונחקר על ידי שירותי הביטחון של ארה"ב. בעבר אף הוגש לטוויטר צו לקבלת מידע מחשבונות שהוא מנהל ברשת.

על פי הדיווח, הממשל האמריקאי דרש את המידע מגוגל ומחברת אינטרנט קטנה בשם Sonic.net. העיתון ציין כי סוניק ערערה על הצו אך הפסידה. הערעור היה "די יקר, אבל הרגשנו שזה הדבר נכון לעשותו", אמר מנכ"ל החברה, דיין ג'ספר. גוגל סירבה להגיב על הנושא. גוגל וסוניק כאחד דרשו שיותר להן לדווח על הצו לאפלבאום עצמו, מסר גורם המקורב לנושא.

מוויקיפדיה, ג'ייקוב אפלבאום

לדברי הוול סטריט ג'ורנל ואחרים, הגיבורה בכל הסיפור היא חברת סוניק, שלה ייחד כתבה נוספת תחת הכותרת "ספקית האינטרנט הקטנה שעמדה מול הממשל האמריקאי". בבוינג בוינג ציינו כי חוקר האבטחה כריסטופר סוגהוין כתב בטוויטר כי בעקבות המקרה, סוניק החליטה לשנות את מדיניותה ולשמור את רשומות ה-IP למשך שבועיים בלבד. הוא הוסיף כי המקרה מוכיח שגוגל לא יכולה להגן על המידע הפרטי של הלקוחות שלה מפני הממשל האמריקאי. "הפיכת הרשומה לאנונימית אחרי תשעה חודשים לא מספיקה", כתב. סוגהוין הביא גם לינק לסרטון מ-2008 בו אריק שמידט, יו"ר החברה ואז המנכ"ל, הסביר שיש בעיה עם "התנגדות" לממשלה האמריקאית בנושאים האלה, "יש להם רובים".

הוול סטריט ג'ורנל מציין כי הממשל השתמש בחוק הפרטיות בתקשורת אלקטרונית השנוי במחלוקת משנת 1986. הוא נוצר בשנים שלפני יצירת ה-World Wide Web ונועד לטכנולוגיות שהיו קיימות בתקופה, והוא לא נועד לימים שבהם טלפונים מכילים מידע כמו מסמכים, וכוללים גישה לשירותי ענן כמו ג'ימייל.

החוק מאפשר לרשויות להוציא צווים לאימיילים, רשומות מיקום של טלפונים ומסמכים דיגיטליים נוספים מבלי הצורך בצו. בנוסף, החוק לא מחייב לדווח על ביצוע הפעולה לאדם שעומד במרכז החקירה.

ביום שישי האחרון התקיים פאנל בבית הספר למשפט באוניברסיטת וושינגטון ובו קראו משתתפים לתקן את החוק. "ב-1986 אף אחד לא חשב שניתן יהיה לשמור אימייל לעד, אז החוק קובע שאימייל בן 180 יום התיישן ולכן לא זקוק להגנה", אמרה שרון נלסון, מנהלת לשעבר של מרכז שידלר לחוק, מסחר וטכנולוגיה באוניברסיטת וושינגטון. על פי הדיווח ב-PCWorld הפירוש הוא, שאין צורך בצו כדי להשיג את המיילים הישנים או מידע אחר המאוחסן בענן.

קבוצות העוסקות בהגנה על זכויות דיגיטליות דורשות שסוכנויות אכיפת חוק יחוייבו בהשגת צו כדי לאפשר להגיע למידע המאוחסן בשרתים מרוחקים. ג'ייסון ויינשטיין, נציג משרד המשפטים בדיון , הזהיר מנגד כי שינוי של החוק עלול לפגוע ביכולות של גורמי הביטחון ואכיפת החוק להגן על הביטחון הלאומי ועל ביטחון הפרט, במתכוון או שלא במתכוון.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו