תוכנות המחשב שמנסות לנבא את המהפכה הבאה - תוכנות - הארץ

תוכנות המחשב שמנסות לנבא את המהפכה הבאה

אחרי התוכנות שחוזות מי ינצח במלחמות, מנסים כעת צבאות בעולם לבנות מודלים מתמטיים שיבינו את טבע ההתקוממות העממית ולוחמת הגרילה

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
אקונומיסט

מפקדי הצבאות המתקדמים ביותר בעולם נעזרים בשנים האחרונות בתחזיות מדויקות בנוגע לתוצאותיהן של מלחמות קונוונציונליות. תוכנות מחשב יכולות עתה לעבד נתונים כמו מזג האוויר, מספר לוחמים, כלי הנשק, ואפילו מצב הרוח של הלוחמים כדי לחזות ולהעריך מי ינצח, מתי תסתיים הלחימה, וכמה בני אדם ייפגעו.

לעומת זאת, קשה הרבה יותר למצוא מודל מתמטי שיפענח לוחמת גרילה או ינבא התקוממות עממית. מבחינת המפקדים, קושי זה מהווה פגם משמעותי ביכולות ההערכה המודיעינית, במיוחד בשעה שהתקוממות וגרילה הפכו כיום לחוד החנית של התנגדות ועימותים בעולם.

הקושי המרכזי בחיזוי התקוממות או הערכת גרילה נובע מכך שהכוח שמניע אותן אינו פשוט למדידה כמותית או פיתוח אלגוריתמים. הבנת האווירה והרגשות שעולים בפוסטים בפייסבוק או בטוויטר היא משימה קשה לאין שיעור מניתוח נתונים כמו טווח הירי של טנקים או מאגרי נשק ודלק של צבאות וכוחות סדירים.

עם זאת, אף על פי שהמשימה היא קשה ביותר, היא לא בלתי אפשרית. במשחקי המלחמה מנסים המוחות המבריקים של הצבאות המתקדמים והעשירים בעולם למצוא מודל מתמטי של מרידות והתקוממויות. באטיות אך בהדרגתיות, הם מצליחים לעמוד במשימתם ולסייע לפוליטיקאים ולמפקדי הצבא להבין את טבע המרד.

הפגנה בכיכר תחרירצילום: אי–פי

אחד המיזמים הידועים בתחום זה נקרא Cultural Abductive Reasoning Engine) SCARE-Spatio), שפותח באקדמיה הצבאית הלאומית של ארה"ב בווסט פוינט בידי צוות בראשות פאולו שאקריאן, איש מחשבים שהתגייס לצבא. הפרויקט מתמקד בשלב שבו ארגון הגרילה כבר התגבש ומערים קשיים רבים על כוחות הצבא הרבים והחמושים יותר ממנו. מצב כזה מאפיין כמובן את הניסיון שחוו הכוחות האמריקאיים בווייטנאם, עיראק ואפגניסטאן נגד ארגוני גרילה. שאקריאן וצוותו בחנו את ההתנהגות של לוחמי הגרילה בעיראק ואפגניסטאן. הם מאמינים שהם מבינים אותה טוב דיו כדי לבנות מודלים אמינים.

עיקר מחקרם מתמקד במאפיינים המקומיים של הסכסוך במדינות אלה. הם הגיעו למסקנה כי מטענים נגד כוחות כיבוש מוטמנים בדרך כלל קרוב למקום שבו הכינו אותם, או בשטח של בני משפחתו או שבטו של מכין הפצצה. זאת אינה מסקנה מפתיעה כמובן. בני משפחה או חברים בקהילה דתית הם לרוב בעלי הברית הנאמנים ביותר בעימותים שבהם ארגוני גרילה שונים אינם מסכימים על אותם יעדים מעבר למטרה המיידית, של הסגת הכוחות הזרים. ואולם, אלה המפתחות שמאפשרים לשאקריאן וצוותו גישה נוחה להבנת נפש המורדים.

קרדיט: pagloor

תוכנת קונדור חזתה: המועמד הרפובליקני יהיה רומני או גינגריץ' / דצמבר 2011

SCARE משתמש בנקודות הציון של מיקומים קודמים של מטענים, נתונים טופוגרפיים ומפות של רחובות. וכן על מידע על האופי האתני של האזור, השפה המדוברת בו ו"הנוף האנושי" שלו. SCARE מסוגל לחזות איפה יימצאו מחסני הנשק של ארגוני גרילה ברדיוס עד 700 מטר ממקום מסוים. התחזית אינה מושלמת, אבל היא קרובה דיה לאפשר למקד את החיפוש באופן יעיל. יותר מכך, המיקוד של SCARE צפוי להפוך בקרוב למדויק יותר. בגרסה הבאה של התוכנה, שתצא בחודש הבא, ייכללו בחישובים גם נתונים על שיחות טלפוניות שנעשו באזור ההתקוממות.

כל אלה יעילים להתמודדות עם סכסוך לאחר שפרץ. אך מיזם אחר בשם "ריפטלנד" (RiftLand), שפותח בידי הצי האמריקאי עשוי לחזות את אופי ההתקוממות לפני שהיא פורצת. "ריפטלנד" פותח בתמיכת הצי על ידי קלאודיו צ'יופי-רבילה, מרצה למדעי החברה באוניברסיטת ג'ורג' מייסון בווירג'יניה. התוכנה מתייחסת לאזור במזרח אפריקה, סביב השבר הסורי-אפריקאי (ומכאן שמה). אין זה מקרי שהאזור כולל את קונגו, אתיופיה, רואנדה, סומליה ואוגנדה, שכל אחת מהן היא זירה למשבר אזרחי. עם זאת, הרעיונות עליהם מבוססת התוכנה יכולים להיות מיושמים באזורים אחרים בעולם אם יבוצעו בהם התאמות לתנאים מקומיים.

הלוויית הרוגים בסוריה צילום: אי–פי

באופן כללי, "ריפטלנד" מגבשת שורה של נתונים שנאספו בידי ארגוני צדקה, אוניברסיטאות וסוכנויות ממשלה. היא משתמשת בהם כדי לחזות לאן ילכו קבוצות מסוימות של אנשים ועם מי הן עלולות להתעמת בתקופות של בצורת או סכסוך מזוין.

סוג הסכסוכים עמם מתמודדת "ריפטלנד" - מלחמת שבטים או קבוצות אתניות שונות במדינות בהם הממשלה חלשה או אינה מתפקדת כלל - מאפיינים במיוחד בשנים האחרונות משברים שפקדו את אפריקה. ואולם, צפונה משם, באזורים בהן המשטר חזק יותר, נראה כי יש צורך בפתרון אחר. פוליטיקאים שהתמודדו עם התקוממויות כמו "האביב הערבי" עשוים להתעניין בתוכנה אחרת הידועה בשם "קונדור", שפותחה בידי פיטר גלור מ-MIT. ד"ר גלור לא רואה את עצמו כמציל הרודנים של המזרח התיכון. למעשה, הוא משמש יועץ של מפלגת השלטון בגרמניה. ואולם, הפגנות המונים מדאיגות כל מנהיג, בין אם הוא דמוקרט או לא.

"קונדור" אוספת נתונים מטוויטר, מפייסבוק ומרשתות חברתיות אחרות, ומשתמשת בהם כדי לחזות כיצד יתפתחו הפגנות. היא עושה זאת על ידי מה שגלור מכנה "ניתוח רגשי" של הנתונים. בשלב הראשון, הניתוח הרגשי מדרג מפגינים לפי מידת ההשפעה שלהם. משתמש רב השפעה בטוויטר, למשל, הוא אחד שיש לו עוקבים רבים אך הוא בעצמו עוקב אחרי מעט משתמשים. הציוצים שלו ברשת הם בדרך כלל חיוביים (וכוללים מלים או משפטים כמו "מעולה", "כיף", "מצחיק", "סרט קורע מצחוק", "תאהבו את זה" וכו'). מהר מאוד חוזרים משתמשים אחרים על הציוצים ונראה כי הם סוחפים משתמשים אחרים.

אחרי שדירגה מפגינים, "קונדור" עוקבת אחרי אלה שנמצאים בראש הרשימה כדי לראות כיצד התכנים שלהם משתנים. גלור גילה כי לפחות במדינות מערביות, תנועות מחאה בלתי אלימות מתחילות לדעוך כשהציוצים הופכים לשליליים, כשמלים כמו "לא", "אף פעם", "דפוק", "אני שונא", "אידיוט" הופכות לנפוצות יותר. לדברי גלור, ניבולי פה נגד אחד ממנהיגי המחאה מעידות על כך שהמחאה נמצאת בשלבים האחרונים של גסיסתה.

בעוד "קונדור" טובה בחיזוי מסלולן של מחאות קיימות, נראה כי מנקודת מבטה של הממשלה, חיזוי הפגנות לפני שהן פורצות יהיה טוב יותר. "אפטימה", שבסיסה בווברן מסצ'וסטס מנסה לתת לכך מענה. התוכנה שלה, שנקראת MEME-E משתמשת בניתוח רגשי של נתונים כדי לראות כיצד דעות והלכי רוח מתפשטים בקרב אוכלוסייה שלמה, ולא רק בקרב פעילי מחאה.

התוכנה משתמשת בנתונים ממקורות חדשותיים ברשת, בלוגים וטוויטר, ומנסה לדרג את "רגישות" של חלקים באוכלוסייה לרעיונות מסוימים. לפי רוברט מקורמק, ראש החטיבה הטכנולוגית של הפרויקט, MEME-E יכולה לזהות מגמות רבות: החל מבאיזה אזור במצרים יש תושבים המוטרדים מאוד מתקריות גבול עם ישראל, ועד איזה מקומות במדינה הכי זקוקים למים בתקופת בצורת.

"מערכת ההתרעה העולמית המשולבת למשברים" (ICEWS ,The Worldwide Integrated Crisis Early Warning System-W), שמפותחת בידי חברת לוקהיד מרטין, הולכת צעד אחד נוסף. לפי קצינת הקישור של הפרויקט, מלינדה מורגן, התוכנה מסוגלת לעבד כמויות גדולות של נתונים חדשותיים מהמדיה הדיגיטלית, מבלוגים ומאתרים אחרים, יחד עם מידע מודיעיני ודו"חות דיפלומטיים. בשלב הבא, התוכנה משתמשת בכל הנתונים כדי לחזות - חודשים לפני פריצתם - מהומות, מרידות, הפיכות, משברים כלכליים ומלחמות בינלאומיות. הקולונל מורגן מכנה את התהליך הזה "רדאר חברתי".

ונקאטרמנה סוברחמניאן מאוניברסיטת מרילנד העלה רעיון ממוקד יותר: "ProbabilisticRule System-Temporal" (או TPRS), תוכנה שצוותו פיתח בסיוע של 600 אלף דולר מכספי צבא ארה"ב. התוכנה ניתחה 770 אינדיקטורים חברתיים ופוליטיים ומשתמשת בהם כדי לחזות פיגועים של לשקר א-טייבה, ארגון גרילה הפועל בקשמיר הפקיסטאנית. אם התוכנה תעבוד היטב, ניתן יהיה ליישם תהליך דומה בשקלול של נתונים אחרים לארגוני מורדים נוספים. הנקודה המשמעותית במודל של ד"ר סוברחמניאן היא שהתוכנה לא רק חוזה פיגועים, היא צפויה גם להציע איך למנוע אותם. סוברחמניאן אינו להוט לנדב פרטים על הפרויקט אך הוא מסכים לתת דוגמה: אם פיגוע מצריך תיאום מורכב בין חברי הארגון, התוכנה יכולה להמליץ על הטעיה באמצעות החדרת מידע שקרי בתקשורת ביניהם.

לפני חודש הודיע נשיא ארה"ב ברק אובמה כי ארה"ב מציעה פרס של עשרה מיליון דולר למי שיסייע ללכידתו של מנהיג לשקר-א-טייבה, חאפז סעיד. נראה כי לא רחוק היום שצוות מתכנתים שנמצא בקצה השני של העולם יקבל את סכום הכסף הזה.

תרגום: גיתית גינת

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ