אם התוכנה חופשית, איך עושים ממנה כסף?

הן לא מוכרות מיליוני רשיונות ולא שומרות על הקוד מכל משמר, אבל חברות תוכנה חופשית מגלגלות מיליארדים. ואם המדינה תיכנס לעניין, כולנו נרוויח

רם-און אגמון
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
רם-און אגמון

מי שניסה לתאר בפני זר את הרעיון של תוכנה חופשית, ודאי נתקל בשאלה "אז איפה הכסף?". ובכן, התשובה היא שיש כסף, הרבה מאוד כסף. אבל הוא נמצא במקום שונה מבכלכלת התוכנה הקניינית.

הרעיון של תוכנה קניינית מוכר לכולם. רוכשים רישיון ודיסק, ומתקינים. עוד מחשב? עוד רישיון. עוד תשלום. בכלכלת התוכנה החופשית, אפשר להוריד דיסק. להתקין, להתקין ולהתקין.

מה שלא חינם, זו התמיכה. אם בתוכנה קניינית צריך לשלם על הרישיונות ולעתים גם על התמיכה, בתוכנה החופשית - התמיכה היא הבסיס הכלכלי. אבל, לא כולם צריכים לשלם, רק מי שצריך תמיכה. כן, אפשר להסתדר בתוכנה חופשית בלי תמיכה, רק צריך לשכור את האנשים הנכונים. אנשי תוכנה חופשית.

זה עובד בחברות הגדולות ביותר. ההבדל העיקרי בין תוכנה חופשית לתוכנה קניניית הוא שדמי הרישיון הם לעיתים קרובות של תאגידים זרים. וכך, התשלום עבור הרישיונות אינו נשאר בארץ. לעומת זאת, כל תשלום עבור תמיכה בישראל, ישאיר את הכסף בארץ, ויעודד את הכלכלה המקומית.

יש תוכנות חופשיות נהדרות, ויש טובות פחות. יש אנשים שצריכים לרכוש רישיון לתוכנה, ויש כאלו שלא. הגופים המוסדיים רוכשים שעות רבות של תמיכה בשל תקנות המדינה. את אותה התמיכה בדיוק, הם יכולים לרכוש עבור תוכנה חופשית. ולקבל ממנה בדיוק מה שצריכים. כי מי שנותן תמיכה על תוכנה קניינית, יכול לתת תמיכה על תוכנה חופשית. כל מה שהמדינה צריכה לעשות - זה לדרוש.

שימוש בתוכנה חופשית על ידי המדינה, יכול להיעשות גם מבלי לרכוש תמיכה חיצונית. הצרכים של המדינה מספיק גדולים, שהיא יכולה להקים חברת בת שתעסוק בפיתוח התוכנה. והכספים שהיא תרוויח יגיעו גם ממשרדי הממשלה, וגם מהשוק. מאחר שהתוצרים הם חופשיים וכל חברה יכולה להתקין את התוכנה ולשפר את קוד המקור שלה, אז מתפתחת כלכלה שלמה של גופים העושים שימוש בתוכנה ורוכשים תמיכה מחברות ישראלית במקום לשלם על רישיונות לתאגידים זרים. נוצרת תחרות חופשית ובריאה סביב שירותי התמיכה לתוכנה.

המודל הכלכלי הזה פועל עבור חברות ענק כמו redhat. תאגידי הענק מוכרים תמיכה ללינוקס, בין אם אורקל או ibm, redhat או מיקרוסופט (המוכרת שעות תמיכה להפצת הלינוקס suse). נאס"א עוברת ללינוקס במחשבי תחנת החלל הבין לאומית. לינוקס מבססת אחיזה גם מחוץ לכדור הארץ. אם אפשר לספק תמיכה לתחנת החלל הבינלאומית לתוכנה חופשית, גם מדינת ישראל יכולה.

התוכנה החופשית, הקוד הפתוח, לינוקס, נמצאים בכל מקום. התוכנה החופשית היא הכוח העומד מאוחרי ענקי הסלולר והטאבלטים (אנדרואיד), מערכות המידע, שרתים, בסיסי נתונים. בכל מקום, התוכנה החופשית הצליחה להוכיח שהיא מספקת את הפתרון הטוב ביותר במחיר המשתלם ביותר.

בזמנים כאלו של לחץ כלכלי, אפשר להשקיע מחשבה לא רק היכן אפשר לקצץ, אבל גם היכן אפשר לפתח. ההשקעה בתוכנה חופשית היא ההשקעה הטובה ביותר לטווח ארוך שאפשר לתת להייטק ולכלכלת המדינה בכלל. זו השקעה בידע, בטכנולוגיה ובקוד.

רם-און אגמון הוא פעיל תוכנה חופשית 

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ