בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

דעה

מה מסתתר באותיות הקטנות במכרז "הקוד הפתוח" של מש' הבריאות?

משרד הבריאות מתקדם בשנים האחרונות באימוץ קוד פתוח, אבל מכרז המסגרת שפרסם בחודש שעבר מפספס את המטרה ואת היתרונות של הטכנולוגיה

10תגובות

לפני כחודש פרסם משרד הבריאות מכרז מסגרת עם הכותרת "שירותי פיתוח בקוד פתוח ו-Web" ועורר תקוות רבות אצל אנשי הקוד הפתוח (ואני בתוכם)  שהנה מגיעה הבשורה (למשרד הבריאות ספציפית ועבור המגזר הממשלתי באופן כללי). קריאת המכרז מגלה כי התמונה מורכבת בהרבה. משרד הבריאות אכן מקדם זה כמה שנים את השימוש בקוד הפתוח, אבל דווקא מכרז חשוב זה, שעשוי להשפיע על כל הפרויקטים המקוונים של המשרד בעתיד, מדשדש במקום.

ראשית, מדובר אך ורק במכרז עבור פיתוח Web (ס' 3.1) ולא פיתוח כללי בקוד פתוח כפי שעשוי להשתמע מהכותרת. שנית, החלק של קוד פתוח במכרז מצומצם לשימוש בתשתית JavaScript בשם Angular וזאת למרות שהמציעים נדרשים לניסיון קודם ב"עבודה עם טכנולוגיות/פלטפורמות מבוססים קוד פתוח", ואף מקבלים ניקוד על כך (ס' 14.1)

כלומר לחברות המציעות יש יותר ניסיון וכלים שהן יכולות לתרום בעולם הקוד הפתוח ממה שנדרש בפועל במכרז. במקביל, נדרשים גם שירותים משלימים לפיתוח כמו תכנון ארכיטקטורה של מערכות המחשב והדרכה - שיכולים למשוך ספקים, שאינם בהכרח בוני אתרים.

ולבסוף, אין כאן דרישה לאף אחד מהיתרונות של פיתוח בקוד פתוח כמו זמינות ושקיפות של הקוד ותהליכי הפיתוח, מתודולוגיות וכו'. כאמור, חסר גם אזכור  של פתרונות מבוססי קוד פתוח סטנדרטיים בשוק בצד השרת כמו שימוש בשפות PHP או Ruby on Rails או JavaScript.

איור: רופא עם סטטוסקופ ועליו כתוב קוד פתוח
opensource.com

אומנם לא יהיה נכון בהכרח להציב טכנולוגיה כזאת או אחרת כתנאי להשתתפות במרכז, אבל לפי הכותרת הייתי מצפה כי יהיה חיוב להציע בהמשך פתרונות רק על בסיס קוד פתוח, כפי שחברות רבות עושות בעולם ה-Web (מסטרטאפים ועד חברות ענק). מאחר שמדובר במכרז מסגרת, הוא זה שקובע את הכללים עבור כל מכרזי ההמשך העתידיים של המשרד (הראשון כבר פורסם במקביל למכרז המסגרת).

למה בעצם? מה היתרונות של קוד פתוח?

היתרונות האפשריים הן קבלת תוכנה טובה יותר עבור משרד הבריאות, ניצול טוב יותר של כספי הממשלה כדי לחסוך פיתוחים כפולים, שיתוף פעולה מול מדינות אחרות ברמה הטכנולוגית ושיתוף פעולה קל יותר עם הגופים הפרטיים בתחום הרפואה (בישראל בתי חולים ומרפאות פרטיות, וכל המערכת תרוויח אם תהיה אחידות או לפחות ממשקים מוסדרים בין הגופים השונים).

מעבר לכל אלה יש לזכור כי במיוחד עבור גופי גדולים הנדרשים למכרזים, העבודה עם קוד פתוח מאפשרת להמנע מנעילת ספקים מאחר והקוד זמין לכולם והתחרות מתמקדת במי נותן את השירות התחרותי ואיכותי ביותר. לדוגמה, למערכת OpenEMR יש תמיכה ע"י 42 ספקים מורשים מ-13 מדינות בעולם (כמחציתם מארה"ב).

דוגמה מצויינת לכך ניתן לראות באקדמיה, לפני עשור מימן איגוד האינטרנט גיור של תוכנת Moodle המשמשת לניהול והעברות קורסים מתוקשבים (גיור במקרה זה הוא השילוב בין הוספת תמיכה בשפות מימין לשמאל ותרגום לעברית), מאז התוכנה התפשטה כמו אש בשדה קוצים בין המוסדות האקדמים (אוניברסיטאות, מכללות וכו'), חסכה לכל מוסד עשרות אלפי שקלים בשנה על רשיונות למוצרים מסחריים, יצר שיתוף פעולה בין המוסדות השונים(כי יש להם גישה לקוד וקל לשתף)  והזניק כמה עשרות של חברות הנותנות שירותים מסביב לתוכנה (התקנה, תחזוקה, פיתוח וכו').


אז מה הבעיה עם המכרז?

הקורא מן הצד, עשוי לתהות למה יש טענות לגבי מכרז זה, הרי זה נראה כמו צעד לעבר הקוד הפתוח, גם אם צעד קטן. כך חשבתי בעצמי עד שעיינתי במכרזים קודמים של המשרד מהשנים האחרונות. ממתברר שמשרד הבריאות, והמנמ"רית שירה לב עמי, מובילים חזון טכנולוגי מרשים ("התכנית הלאומית לבריאות דיגיטלית"), שכולל אימוץ של הקוד הפתוח והיתרונות הרבים שלו

אם ניקח לדוגמה שני מכרזים מ-2015, נוכל לראות איך המשרד כבר ידע לאמץ את מלוא היתרונות של קוד פתוח. אחד מתנאי הסף במכרז לניהול תיק רפואי ממוחשב דורש מהספקים לבסס את המוצר על פלטפורמת קוד פתוח, או לאפשר פתיחה של הקוד, גם אם זה הגיע ממוצר עם קוד קנייני.

במכרז בנושא Big Data לא חייבו את הספקים הפוטנציאליים להתבסס על קוד פתוח, והותירו להם את ההחלטה על הפלטפורמה, אבל שמו דגש על "שימוש נרחב בטכנולוגיות קוד פתוח" ואף כתבו כי "ישנה עדיפות לשימוש בטכנולוגיות קוד פתוח", כך בחירה כזאת העניקה יתרון למתמודדים במכרז.

לאור אלה, רציתי לראות כיצד משרד הבריאות עושה צעד קדימה במכרז המסגרת לפיתוח מערכות ה-web שלו, מציב דרישות גבוהות מהשוק שבאופן טבעי נוטה מאוד לחדשנות וקוד פתוח (החל משפת התכנות והטכנולוגיה ועד מערכות שלמות כמו WordPress או Drupal); מעודד שימוש חוזר בפתרונות דומים מרחבי העולם שזמינים כקוד פתוח במטרה לחסוך זמן פיתוח ותקציב. כך נעשה למשל בממשל הבריטי ובפרט במשרד הבריאות שלו, כמו גם במחלקה לחיילים משוחררים של הממשל האמריקאי, שגם היא משתמשת במערכות בתחום הרפואה.

באופן יותר כללי, ניתן לראות כי במשרד הבריאות דאגו לחשוב קדימה בנושא הקוד הפתוח. השאלה היא מתי נראה את הצעד הבא והוא זמינות הקוד לשימוש פנים ממשלתי בשלב ראשון ובשלב השני לשימוש כללי בדומה לגופי ממשל במדינות אחרות. הייתי רוצה לראות את משרד הבריאות מאמץ את המודל הזה ומזניק קדימה את שוק השירותים לבתי החולים מצד אחד, ומצד שני מעודד אחידות בין המערכות מחשוב השונות, גם ללא הכתבה ומימון ישיר של הממשלה.

הכותב הנו חבר בקהילת הקוד הפתוח הישראלית והבינלאומית כ-15 שנה, התנדב בעבר בעבודה מול גופי ממשלה כדי לקדם אימוץ ושילוב קוד פתוח ומייסד "קפלן ייעוץ קוד פתוח בע"מ" העוסקת בניצול היתרונות של הקוד הפתוח עבור חברות וארגונים ע"י מודלים עסקיים ומדיניות ארגונית

Photo By opensource.com via StockPholio.net



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו