"המתאר אתה לעצמך מכונה שתחבר ספר איוב או את תורת היחסיות של אינשטיין?"

מכתבי דוד בן-גוריון ועמוס דה-שליט. 1957

דוד בן גוריון ועמוס דה-שליט
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
מכתבו של בן גוריון לעמוס דה שליט. 13/01/1957
דוד בן גוריון ועמוס דה-שליט

השיחה שלא יצאה לבן גוריון מהראש: האם מכונות יכולות לדון בפילוסופיה או מדע? לחצו לכתבה הראשונה בסדרה

13 בינואר 1957

לד"ר עמוס דה-שליט - שלום וברכה.

קיבלתי תוכניתך לארגון העבודה במחקר האטומי. 
השבוע לצערי אהיה עסוק בענינים אחרים, אבל אני מקווה שבשבוע הבא אוכל להביא ענין זה לידי סידור סופי.

השיחה בינינו בדירת רננה לא יוצאת מזכרוני. מטרידה אותי עמדתך כפיסיקאי בשאלת ההכרה והשכל של בן האדם. כלום יש באמת בהתמחות ובהתייחדות במדעי הפיסיקה להאפיל על ראיית הכוחות הרוחניים והשכליים של האדם? אם ככה - יש לדעתי ליקוי מה בחינוך המדעי המקצועי.

האמנם מתאר אתה לעצמך כי אפשר לעשות שתי מכונות שיחליפו ביניהן מכתבים על עניני עמנות, פילוסופיה ומדע, כדוגמת אגרות שפינוזה, או תיתכן מכונה שבנסיעתה בחלקי עולם שונים תאסוף המון עובדות מפורטות ותסיק מהן תורתו של דרווין?

האינך משיג המהות השונה בתכלית של תהליכי הרוח (שיש להם בלי ספק זיקה להתליכים פיסים בגוף) שטבעם שונה לחלוטין מתהליכים מיכניים גרידא?

המתאר אתה לעצמך מכונה שתחבר ספר איוב או המשתה של אפלטון או תורת היחסיות של אינשטיין?

המכונה המשוכללת תעשה אולי רצון עושה (יוצרה), אבל כמעט אין גבול לשכלו ולכושרו האינטלקטואלי של האדם - ורק משום כך אני מאמין בתועלתו ובאפשרותו של המחקר האטומי.

טקס פתיחת המרכז למחקר גרעיני שורק, מאי 1958. משמאל לימין: פרופסור עמוס דה שליט, שר התחבורה משה כרמל, פרופ' רוברט אופנהיימר, פולה בן-גוריון, דוד בן-גוריון, רחל בן-צבי, הנשיא יצחק בן-צביצילום: משה פרידן, לע"מ

בכבוד רב,
ד. בן גוריון

3 לפברואר, 1957.

מר דוד בן גוריון
ראש הממשלה. 

מר בן גוריון היקר,

התמהמהתי קצת בתשובתי למכתבך כיוון שרציתי לחזור ולשקול את דברי לפני שאני מעלה אותם בכתב. השיחה שהיתה לנו בדירתה של רננה היתה לי למקור לא אכזב לנקורות ראות חדשות באותה שאלה שבה דנו. ניסיתי לברר לעצמי מהו בעצם סלע המחלוקת שבינינו ואם באמת מבינים אנו איש את כוונת רעהו. 

בשורות הבאות אני מעז לענות לשאלות שהצגת במכתבך באריכות כל שהיא, אם כי צר לי לגזול מזמנך היקר.

מתוך מכתבו של עמוס דה-שליט לבן גוריוןצילום: ארכיון בן-גוריון

למע הפשטות הייתי רוצה להניח שדי, לצורך הדיון שלנו, לברר באיזו מידה יכולה מכונה להחליף אדם חושב באחת הפונקציות שלו בלבד. גיוון הפונקציות יכול אולי להתקבל אז, על ידי צירוף של מכונות עם מכונה המתאמת בין פעולותיהן (ולכן - שוב מכונה הממלאת פונקציה אחת בלבד).

כמו כן, היות וכוונתי לנסות ולראות באיזו מידה יכולה מכונה להחליף אדם במגעו עם אחרים שכמותו, אנו חייבים להניח קיומה של שפה הדדית לאדם ולמכונה. במילים אחרות - אנו מניחים קיומו של אמצעי המאפשר החלפת אינפורמציה בין אדם למכונה. נקודה זו דורשת אולי הבהרה נוספת. כל פעולה מחשבתית שלמה מורבת לדעתי, משלושה שלבים: קבלת אינפורמציה, עיבודה של אינפורמציה זו ומסירת האינפורמציה המעובדת. המשורר השר על יפי הטבע מקבל את האינפורמציה נאמר באמצעות עיניו, מעבד אותה בצורה מסוימת, ומוסרה בעזרת מילים. מילים אלה עצמתן נובעת, לדעתי, בעיקר מהעובדה שהן מחייבות את הקורא להבחין בתמונה בכל מיני פרטים שמקור האינפורמציה שלו עצמו - עיניו שלו - לא היה שם לב אליהם. באותו אופן הפילוסוף, נאמר, מקבל את האינפורמציה מתוך שמיעה, ראייה או שיחה עם אנשים, מעבדה בצורה זו או אחרת, ומוסרה חזרה, בצורה מוכללת יותר בדרך כלל, בצורה המתימרת להתייחס גם לעובדות שלא נכללו בהכרח באינפורמציה המתקבלת. עצמתו של הפילוסוף נובעת מכושר האקסטרפולציה שלו, מאפשרותו להבחין ביסודותיהם של מספר תופעות ולהסיק מיסודות אלה על התנהגותן של תופעות אחרות.

אני מניח שבשיחתנו התכוונו שנינו ליכולתה או אי-יכולתה של המכונה להחליף את האדם בשלב איבוד האינפורמציה בלבד. השלבים של קבלת האינפורמציה ומסירתה הם בעלי אופי טכני בלבד ואינם בעלי חשיבות לעצם הדיון . כך, למשל, מבחינת שני השלבים האלה אינני רואה הבדל בין נסיעתו של דרוין על פני תבל עם איסוף על האינפורמציה שאסף על ידי ראיה, מדידה וכדומה, לבין מכונת חשבון המקבלת מכל קצווי תבל כרטיסים מנוקבים לפי הסכם קבוע מראש (היינו - שפה) המכילים את כל אותם הפרטים על גודלם, משקלם, צבעם וכדומה של בעלי החיים השונים.

מנסים לפעמים לטעון שההבדל נעוץ בכך שדרווין נסע ביוזמתו ואילו המכונה זקוקה למי שהוא שיחליט לאסוף עבורה את האינפורמציה. אך אם לקבל את ההשקפה שיצאתי ממנה בתחילת מכתבי זה, הרי היוזמה לקום ולנסוע ולאסוף אינפורמצה מסוג מסוים היא תוצאה של מחשבה שנגרמה על ידי אובזרבציה (תצפית) קודמת; יוזמה כזו תבוא, איפוא, ב"עולם ממוכן", ממכונה אחרת הצמודה והמפעילה את אותה מכונת חשבון שבה אנו דנים, מכונת החשבון לא תתחיל את העבודה מעצמה בדיוק כשם שאדם שנולד וחי כל ימיו בחדר אפל בלי כל מגע עם העולם החיצוני לא יעלה על דעתו לצאת ולחפש בעולם את חוקי ההתפתחות של מיני בעלי החיים השונים, ואפילו יהא הוא גאון שבגאונים.

ואשר לעצם עיבוד האינפורמציה, הרי די להראות שכל השיקולים הלוגיים שלנו ניתנים לביטוי מתימטי מדויק כדי להשתכנע באקוויוולנטיות שבין האדם החושב למכונה (בכך שהאדם והמכונה ברי השוואה). אין כוונתי, כמובן לכך שמכונת חשבון תדפיס, למשל את המשפט "בן חכם ישמח אבן ובן כסיל תוגת אמו", אך היא יכולה בנקל להסיק את חכמת החיים הנעוצה במשפט זה באמצעים אחרים, למשל על ידי מציאת קורלציה בין שמחת הורים בבניהם לבין חוכמת הבנים. קורצליה כזו יכולה המכונה למצוא למשל על ידי עריכת סטטיסטיקה בעזרת כרטיסים מנוקבים. אמנם נכון שחוכמת חיים זו בצורה שכזו יבשה היא עד כדי גועל, אך אין זאת אלא משום שהמכונה מדברת בשפתה ולא בשפתנו, ואל לנו להתעלם מכך שמבחינת האמת הצפונה באמרה זו אין הבדל עקרוני בכך בכך אם היא מנוסחת בצורתו המליצית של שלמה או בצורת טבלה של מספרים יבשים.

עוד יותר מאלף הוא לדעתי הדיון בחוקי הטבע שאותם מגלה האדם. עיון מקרוב באופיים של חוקים אלה מגלה את הדברים הבאים: אננו קובעים לעצמנו מערכת של אמיתות (משפטים) אבסולוטיות הבנויה על מערכת של הגדרות ואקסיומות - אמיתות מסוג "החתול השחור הוא שחור". אנו מנסים אחר כך לייחס לכל אחד מהמושגים שבמערכת האבטסטרקטית שבנינו גודל מסוים מן העולם הגשמי, ומוצאים להפתעתנו שהמערכת המופשטת שלנו גדולה מדי בדרך כלל. יש צורך להגביל את חופש המניפולציה במערכת המופשטת על מנת להתאים לכל מושג שבה גודל מתאים בעולם הגשמי. ההנחיות להגבלת חופש המניפולציה במערכת המופשטת הן הן הידועות כחוקי הטבע. כמובן שבמידה שמצליחים למצוא מערכות מופשטות של אמיתות אבסולוטיות מצומצמות יותר, בה במידה קטן יותר מספר חוקי הטבע ואנו מזהים יותר את "הקשרים הפנימיים" שבין התופעות השונות.

כך למשל הראה אינשטיין בתורת היחסות הכללית שלו שבמקום לתאר את תופעות הטבע במרחב אוקלידי רגיל ולדבר שם על שתי מסות - מסה אינרטית ומסה גרביטציונית, אפשר לתאר את תופעות הטבע במרחב עקום מסוים שבו מופיעה באופן טבעי רק מסה אחת המשמשת גם כמסה האינרטית וגם כמסה הגרביטציונית. בין כה ובין כה אין להתעלם מכך שחוקי הטבע שאנו מנסחים אפשר לראותם, במובן מסוים, כפתרון בעיות שאנו עצמנו יצרנו. לנו נדמה שכדור תותח היה יכול, א פריורי, לנוע בכל מסילה שהיא, אך היות ואין הוא עושה זאת באנו ונסחנו חוק המצמצם אתצ החופש שנתנו אנו כדור התותח בתנועתו. 

פרופסור עמוס דה-שליט. מכון וייצמן, 20/05/1958צילום: משה פרידן, לע"מ

מסיבה זו אין אני רוא ב"חוקי הטבע" היותר מאשר מכשיר בשבעזרתו אפשר לנבא תוצאו מסוימות המתחיבות מתנאים נתונים. קיומו של מכשיר כזה מתאפשר, כמובן, תודות להנחת היסוד של כל מדעי הטבע - דהיינו, שאין בטבע סתירות. אך ייחודו של מכשיר כזה אינו מובטח כלל וכלל. כך, למשל , מערכת השמש והכוכבים יכולה לפעמים להיות מכשיר לחישוב תוצאות השפעותיהם של שדות כוח באותה הצלחה שבה עושים זאת חוקי ניוטון או כל חוק אחר. 

אין אני מזלזל, חלילה, ברוחו של האדם; נהפוך הוא. מיום ליום אני משתאה יותר ויותר על הריכוז העצום של פונקציות בכמות כה קטנה של חומר ועל היעילות המפליאה של כל המערכת הזו המאפשרת את הפעלתה השלמה באנרגיה שאינה עולה על זו שאנו משקיעים בתנור חימום רגיל. אך יחד עם זאת, כשאנו משווים את האדם אל המכונה, כדאי לנו לזכור את ההיסטוריה הארוכה של התפתחותו של האדם, את העובדה שאפילו כל פרט ופרט בפני עצמו קולט רשמים ורושמם בזכרונו באופן רציף במשך ארבע-עשרה שעות ביממה בניגוד למכונות של היום שהיקף פעולתן אינו מרשה להן לעשות זאת אלא במשך כמה אלפיות שניה ביממה.

הפיסיקה מכירה בגדלים המקבלים משמעות רק כשהמדובר הוא במספר רב של מערכות. הטמפרטורה של גז למשל, היא גודל האופייני למספר רב של אטומים ביחד, ואין כל משמעות לדבר על הטמפרטורה של "אטום יחיד". אני יכול לתאר לעצמי שבהפעלתן המתואמת של מספר רב של מכונות עלולות להתגלות תופעות שאי אפשר ליחסן למכונה כזאת או אחרת, בדיוק כשם שאי-אפשר לייחס את הטמפרטורה לאטום כזה או אחר. נדמה לי שזו רק שאלה של טעם אם לראות בתופעות אלה דבר שניתן או שאינו ניתן לביצוע על ידי מכונה. ייתכן שמה שאנו קוראים בשם "רוח" זוהי תכונה שכזו, אך אם כך מקורה בכל זאת בתהליכים פיסיים בגוף בדיוק כשם שמקורה של הטמפרטורה בתנועה המכנית של המולקולות.

אני מרשה לעצמי לשלוח לך ספר קטן של נורברט וינר שאולי אינו מוכר לכך. הוא מנסה להסביר בו את מדע הקברניטות. אני עצמי בור גמור במדע זה, אך נדמה לי שיש משהו משותף להשקפתי שליעל מכונות ולהשקפותיו של אותו מדע. על פל פנים, אולי תמצא ענין לעיין בספר זה המנסה אף הוא לטפל בעולם הרוח בצורה כל כך "חומרית".

בברכה חמה,
שלך,
ע. דה-שליט

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ