גוגל מנסה לחסל את הססמאות המציקות

במקום להסתמך על הזיכרון הכושל שלנו, טכנולוגיית Trust API של החברה משלבת שלל מאפיינים - מזיהוי פנים ועד לזיהוי האופן שבו אנו מקלידים ומחליקים אצבע על המסך

עודד ירון
עודד ירון
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
אנדרואיד N
אנדרואיד Nצילום: גד גניר
עודד ירון
עודד ירון

ססמאות זה עסק מחורבן. יש לנו יותר מדי שירותים שדורשים ססמה, יותר מדי דרישות כדי ליצור ססמה בטוחה ופחות מדי מקום במוח כדי לזכור את כולן, או אפילו לייצר ססמה בטוחה. חברות טכנולוגיה מנסות למצוא פיתרון לעסק הזה כבר שנים - בין אם בשימוש באמצעים ביומטריים כמו טביעות אצבעות או זיהוי פנים ובין אם באמצעות אימות דו שלבי. אבל לכל אחת מהטכנולוגיות האלה יש יתרונות וחסרונות משלה.

גוגל הציגה בשנה שעברה טכנולוגיה שעשויה לצמצם את הנוכחות של הססמאות בחייכם (אם אתם משתמשי אנדרואיד) ועכשיו היא מתחילה להוציא אותה לפועל. במסגרת אירועי I/O בשבוע שעבר הודיעה החברה כי היא מתחילה ליישם את מה שנקרא במקור Project Abacus בכמה מוסדות פיננסיים במסגרת תוכנית פיילוט.

הטכנולוגיה החדשה, שנקראת עכשיו Trust API (ממשק תכנות אמון), מבטיחה להחליף לפחות חלק מהססמאות על ידי זיהוי ההתנהגות של המשתמש. הפיתוח של קבוצת הטכנולוגיות והפרויקטים המתקדמים של גוגל (ATAP) משתמש בשלל סימנים כדי לזהות את המשתמש - החל מאלמנטים ביומטריים כמו זיהוי הפנים והקול, ועד זיהוי של האופן בו המשתמש מקליד ומחליק על המסך, ואפילו דפוסי ההליכה שלו. לדברי החברה, השילוב של כל המאפיינים הללו ביחד מהווה אמצעי זיהוי חזק פי כמה מאמצעים כמו סורקי טביעות אצבעות.

כל הגורמים האלה יוצרים את ה-״Trust Score״ - ציון של מידת האמון של המערכת בזהות המשתמש. וכאן נכנס האלמנט של ממשק התכנות (API) - התוכנה רצה כל הזמן ברקע, ומפתחים חיצוניים של אפליקציות יוכלו לקבוע איזה ציון של Trust Score מספיק כדי להשתמש בה. כך למשל אפליקציית בנק תדרוש ציון גבוה, בעוד שמשחק כלשהו יכול להסתפק בציון נמוך יותר.

כך או כך, הטכנולוגיה מבהירה כמה מידע הסמארטפונים שלנו יכולים לשאוב עלינו מהשימוש היום יומי שלנו. למעשה, מדובר במידע שרובנו אפילו לא ידענו שקיים. האם הביטחון המוגבר ונוחות השימוש הם עסקה משתלמת בעבורנו? יש סיכוי טוב שהשאלה הזאת כבר לא תהיה רלוונטית בקרוב.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

פרופ' ינאי עופרן , במעבדת ביולוג'יק דיזיין ברחובות

במעבדה קטנה ברחובות נולד הנוגדן הראשון בעולם שנוצר על ידי מחשב

עדי גרתי

זאת הייתה תשובה מושלמת - כך מסבירים "כיבוש" ב-25 מילים בלבד

תומכי טראמפ
בפריצה לקפיטול,
ינואר 2021 . אוהדיו
מוצגים כנבלים

בספר שמקדיש כל כך הרבה לשקרים, ראוי היה להיזהר בעובדות

שלגון "קראנץ" בטעם שוקולד לבן ופיסטוק, והאריזה שלו לידו

הארטיק שנולד כהטרלה הפך ללהיט היסטרי, אבל האם הוא טעים?

איריס רחמימוב

"בעצם, מחנה ההשמדה הראשון הוקם עוד ב-1904"

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ

כתבות שאולי פספסתם

בתביעה נכתב כי הראיון כולו "התנהל בצורה שאינה מכבדת או רצינית״ כלפיה

המועמדת התחברה לראיון עבודה בזום - וקיבלה מהמראיין מייל שהדהים אותה

ריי דליו

מייסד קרן הגידור הגדולה בתבל: מזומן הוא זבל - ממשלות יחסלו את ביטקוין

ישראל פישר

יוקרה זה רע? כך נראים החיים במגדל חדש בתל אביב

מפגינים נגד יוקר המחיה מול בית הנשיא בסרי לנקה

קו השבר שעלול לקחת את הכלכלה העולמית למקום אחר, אפל יותר

בת ים

שתי דירות במחיר אחת: האם זהו עתיד תחום הפינוי-בינוי?