רוצה להתחזות לעורך דין בקלות? באומת הסייבר המפוארת זה אפשרי

אמרה מפורסמת גורסת כי "טחנות הצדק טוחנות לאט", אבל רן בר-זיק הצליח בפחות משעתיים לעשות את מה שמערכת המשפט טענה כי לא אפשרי בכלל. סיפור שהוא תמצית הסיליקון ואדי

רן בר זיק - צרובה
רן בר-זיק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
לשכת עורכי הדין
לשכת עורכי הדין. כל אחד יכול לייצגצילום: מוטי מילרוד
רן בר זיק - צרובה
רן בר-זיק

אנחנו אוהבים לחשוב על עצמנו כעל אומת הסטארט-אפ, ובמידה לא מבוטלת של צדק. האקוסיסטם החדשני של הסיליקון ואדי הוא מהטובים בעולם לעבוד בהם, ומגוון ההזדמנויות שיש במגדלי ההייטק של תל-אביב הוא מסחרר. עם זאת, יש ניגוד משמעותי בין הסטארט-אפ ניישן לישראל "השניה", אותה ישראל שאנחנו חווים בכל פעם שיש לנו עבודה מול משרד ממשלתי - מדינה מסורבלת, ביורוקרטית באופן מתסכל שמכביד על כל אזרח ואזרח. דוגמה מהממת לניגוד הזה ולסיבות מדוע הוא קיים אפשר לקבל בסיפור מרתיח שהייתי מעורב בו לאחרונה.

גיבור הסיפור הוא אדם שהתחזה לעורך דין והופיע בבתי משפט שונים ואף ייצג לקוחות, כולל בבית המשפט העליון. מסתבר שבאומה החדשנית ישראל, איש לא טורח לוודא זהות או לבדוק אם בא הכוח המייצג את הצדדים הוא אכן עורך דין. אותו אדם הונה לקוחות בסכומים גבוהים וחולל נזקים לא מבוטלים, עד שאחת מהקורבנות תבעה אותו וגם את מערכת המשפט.

תופעת עורכי הדין המתחזים היא תופעה הרבה יותר רחבה ממה שאתם חושבים. הם קיימים ומסבים נזקים כבדים מאוד, בעוד המדינה לא עושה דבר כדי למנוע את זה. היא לא הציעה פתרון חלופי וכרגע אין פתרון כלל - כל אדם שהוא יכול להיכנס לבית המשפט, להציג את עצמו כעורך דין ולייצג לקוחות. איש לא ינסה לאמת את זהותו והמערכת לא תעשה דבר כדי לעצור אותו.

בא כוחה של התובעת, עורך דין גיא אופיר, שאל את המדינה שאלה פשוטה - מדוע אין וידוא זהות של עורכי דין בדיונים? הוא הציע מערכת פשוטה שבמסגרתה הקלדן של הדיון יבצע אימות שמי אל מול מאגר שמות עורכי הדין כשהוא מזין את שמותיהם. אם עורך הדין לא יימצא, תהיה התראה ויזואלית לקלדן שיצטרך לבצע תיקון. מערכת פשוטה כזו היתה יכולה למנוע כאבי לב וכיס רבים.

התשובה של המדינה הפתיעה אותו. "במתכונת שבה מתנהלים פרוטוקולים כיום היא לא ישימה, היות שהם מתנהלים בתוכנת word אשר אינה יכולה להתממשק עם מערכות מחשוב חיצוניות, לרבות מאגר גורמים".

זה השלב שבו אופיר ביקש ממני חוות דעת - האם באמת מדובר באתגר טכנולוגי גדול ועצום כל כך? ובכן, פיתחתי את התוסף הזה. בשעה וארבעים דקות. אורך הקוד היה 56 שורות. עשיתי את זה תוך כדי המתנה בשדה התעופה.

תנו לעובדה הזו לשקוע. הנהלת בתי המשפט קובעת, בתצהיר רשמי ולאחר בדיקה מקיפה, שמערכת טכנית מסוימת לא ישימה. מתכנת מהמגזר הפרטי פיתח את התוסף הזה בשעה וארבעים דקות.

אני לא גאון ולא אשף. כל מתכנת היה יכול לכתוב את הקוד הזה, שעובד לחלוטין ומתממשק לכל גרסה קיימת של וורד, מבצע ניתוח סמנטי בסיסי ומחלץ את רשימת באי הכוח שהם עורכי דין ומשווה אותה מול מאגר מידע חיצוני (בחרתי בזה של lawyerinfo.co.il לאחר שקיבלתי אישור מהמפעיל). אם שמו של עורך הדין לא מופיע במאגר, מוצגת התראה על גבי המסך, וכך הקלדן יכול לבקש מעורך הדין תיקון לשמו.

חשוב לציין: לא בטוח שהתוסף הזה הוא הדרך הכי טובה לאמת זהות. אולי צריך לאמת את זהות עורכי הדין הרבה לפני שהם מגיעים לטעון בפני שופט וגורמים נזק ללקוחות כמו גם למערכת המשפט (רק תחשבו על הדחיות המיותרות). אולי במערכת המשפט לא רוצים שהמחשבים של הקלדנים והקלדניות יהיו מחוברים ישירות למאגרי מידע חיצוניים. יודעים מה, אולי יש למפתחי משרד המשפטים אינספור משימות שהם צריכים להשלים לפני שיגיעו לטפל בנושא הזה. תעדוף היא לא מילה גסה.

גם פיתוח של תוסף שיעבוד היטב בשלל מצבים הוא עניין מעט יותר מורכב - יש צורך לבדוק, אולי להרחיב פונקציונליות, לוודא התקנה, לוודא הפעלה תקינה, ללמד את צוותי התמיכה להתמודד עם תקלות. כל אלה הסברים אפשריים וסבירים לכך שבחרו שלא להשקיע בפיתוח כזה. אבל זה לא מה שהמדינה טענה. היא מסרה תצהיר רשמי לבית משפט ובו קבעה שהתוסף אינו ישים טכנית בגלל הצורך להתחבר לתוכנת וורד, טענה שקרסה לחלוטין במבחן המציאות.

הפתרון שכתבתי, גם אם הוא לא מושלם, נכתב בקוד פתוח. המדינה מוזמנת בכל רגע נתון לקחת את הקוד ולפתח על בסיסו או להרחיב אותו אם יש צורך.

תגובת דוברות הרשות השופטת: הנחת היסוד שהנהלת בתי המשפט נושאת באחריות לפיקוח על השגת מקצוע עריכת הדין שגויה מעיקרה והדברים יתבררו במסגרת ההליך התלוי ועומד בבית המשפט. בבתי המשפט מתקיימים מידי יום אלפי דיונים.

מערכת נט המשפט היא מערכת מיחשוב פורצת דרך המתעדכנת באופן שוטף בשינויים ושיפורים טכנולוגיים. אגף המיחשוב של הרשות השופטת מפתח פתרונות מתקדמים ומורכבים בהיקפים נרחבים לרבות יישומי בינה מלאכותית, והמערכות שבהן משתמשת הרשות השופטת הינן בין המובילות בעולם בתחום ניהול הליך משפטי.

רן בר-זיק הוא מפתח בחברת Verizon Media וכותב אתר internet-israel.com

כתבות מומלצות

דיוקנאות של כתבת אל-ג'זירה שירין אבו אקלה בתערוכה לזכרה בעיר ג'נין, לפני כשבוע

חדשות היום, 25.5

קורס העריכה הדיגיטלית של הארץ

"הארץ" מוציא לדרך את המחזור השלישי של קורס העריכה הדיגיטלית

התאונה בכביש 6, הבוקר

חדשות היום, 24.5

רגב בוועדת הכנסת, בחודש שעבר

חדשות היום, 23 במאי

מתחם בדיקות קורונה בתל אביב, בינואר

חובת הבידוד למי שמתגורר עם מאומת לקורונה מבוטלת החל מהיום

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ

כתבות שאולי פספסתם

בת ים

שתי דירות במחיר אחת: האם זהו עתיד תחום הפינוי-בינוי?

אפליקציית קלארנה. החברה נמצאת במגעים לגיוס סבב חדש לפי שווי שנמוך בכ-30% מהשווי שקיבלה לפני שנה בלבד

"היערכו לגרוע מכל": נבואות החורבן בהיי-טק מתחילות להגשים את עצמן

בניין דירות בחולון

לקחתם משכנתא בחודשים האחרונים? גם אתם כבר שילמתם על עליית הריבית

"כשבאנו לקבל משכנתא לרכישת הבית, התברר שהבעיה לא פשוטה כלל"

הריבית במשק מזנקת – מה כדאי לעשות עם ההלוואות שלקחתי?

המשווקים של פוליסות החיסכון הם סוכני הביטוח, שנהנים מעמלות שמנות

"הציעו לי להעביר את החיסכון מאלטשולר. האם כדאי לי?"