הצד האפל של מאגרי התמונות

מאגרי תמונות כמו שאטרסטוק או iStock יכולים להיות עניין בעייתי. מצד אחד, הם מצילים כותבים ועורכים שמחפשים נואשות תמונה מתאימה לשלב בפוסט או בכתבה. מצד שני, התוצאה היא שגולשים רואים שוב ושוב ושוב את אותם אימג'ים שכבר הפכו לייצוגים חצי רשמיים לנושאים קבועים..

אם אין לך תמונה ללוות אירוע פלילי, תמיד אפשר לפנות לתמונת ניידת גנרית, ואם יש נפגעים, תמיד יש אמבולנס. אבל הבעיות מתחילות כשהתמונות הופכות לסמל מוסכם שמייצג תופעות חברתיות מורכבות ומרדד אותן. לדוגמה, האשה המסתירה את פניה הפכה לסמל לתקיפה מינית, בעוד שהאשה הכורעת בבהלה אל מול גבר עומד עם אגרוף קפוץ הפכה לסמל לאלימות במשפחה. וכמובן, שתמונות כאלה מקלות מאוד את הנפילה לסטריאוטיפים גזעניים.

אבל המאגרים האלה יכולים להיות הרבה הרבה יותר ביזאריים ומטרידים.

כמה מטרידים? בצורה קומית

הכירו את חשבון הטוויטר Dark Stock Photos ותגלו סנטה עירום משחק בפטמות שלו, ילד שולף מיני עוזי מהתרמיל, גבר מתאבד כי האשה לא מסתדרת עם המחשב (סטריאוטיפים שוביניסטיים אמרנו?) ועוד שלל תמונות שהכותרות ההולמת בשבילן היא: "מה לעזאזל חשבתם?"